אני אוהבת סרטים ישראלים.
העלילה איכשהו כמעט תמיד מתחברת אל החיים שלנו ובכל סיטואציה יש משהו שמחבר אותנו כמעט באופן מיידי אל הילדות שלנו, אל התיכון, הצבא או חיי השגרה.
גם אם הסיטואציה המוצגת ממש לא תואמת את חיי תמיד אני מוצאת רגע של הזדהות רגשית עם הגיבור או הגיבורה וזיכרונות עולים וצצים כמעט משום מקום וגורמים לי לדמוע.
הסרט "ירח בבית 12" מביא את סיפורן של שתי אחיות: לני ומירה, שילדותן, הלא קלה כפי שאנו למדים, עברה עליהן במושב בו גדלו.
לני, בת ה-21, אותה משחקת יערה פלציג המוכשרת והנעימה, היא בסרט שקטה וביישנית המטפלת יום אחר יום באהבה באביה שעבר שבץ מוחי ומאז הוא מרותק למיטתו בבית החולים.
מנגד, מירה, אחותה הגדולה, אותה מגלמת יובל שרף היפה והעצמתית, חיה בתל אביב כבר שנים רבות מאז עזבה את הבית כנערה מתבגרת ואף ניתקה קשר עם המשפחה ובעיקר עם לני אחותה.
לני, שגזרה על עצמה שתיקה וחיי מופנמות ומטפלת במסירות רבה באביה, מביאה לו אוכל חם וטרי מידי יום לבית החולים ולוקחת אותו הביתה לחופשות קצרות, עסוקה כל כך במטלה זו שלקחה על עצמה עד כדי התנתקות מחיי חברה ושמחת היום יום.
מירה, שברחה והתנתקה מהמשפחה ונכנסה אל חיי הלילה והסצנה התל אביבית, חיה חיים סוערים עם בן זוג אלים ומסוכן שעסקיו מפוקפקים ויחד הם מנהלים מועדון לילה נחשב בתל אביב.
מועדון כל כך נחשב שהמשטרה פושטת עליו מידי פעם ומנהלת מעצרים רבים בשל עסקאות סמים שנעשות בו עד שסוגרת אותו לגמרי.
אל חייה של לני נכנס שכן חדש במושב, נער מתבגר, שקט ובוגר בן 16 המוצא עימה שפה משותפת ההופכת לאהבה עדינה ובמקביל מירה הסוערת מתנתקת מחיי הלילה ומבן זוגה הפוגע והמאכזב וחוזרת במפתיע הביתה.
הסרט "ירח בבית 12" נוגע קלות בתורת האסטרולוגיה, תורה בה עוסקת בסרט מירה ומשם שמו.
אנשים עם ירח בבית 12 בגורלם הם רגישים מאוד, שקטים ומופנמים, המסתירים אפילו מעצמם את הרגשות האמיתיים שלהם. מנגד הם גם עצמאים מאוד וזאת משום שקשה להם לבקש עזרה והם יוצרים לעצמם עולם מבודד ופרטי שקשה מאוד לחדור אליו.
במפגש המחודש בין האחיות לני ומירה עולה הקושי הזה ומעלה תמונת מצב קשה, עצובה וכואבת של הנסיבות שהביאו לפרידתן בילדות ופצעי העבר שנפתחים ונפרמים יוצרים תמונה עדינה של ילדות קשה וכואבת אשר השפיעה ומשפיעה עליהן עד היום בכל דרך בה הן הולכות.
בשיחה שלאחר הסרט עם הבימאית דורית חכים מבינים שהסרט מבוסס גם על סיפור חייה ויש בו נגיעות אישיות מהחיים וזה מה שהופך אותו בעצם לאותנטי, מורכב, נוגע ואמיתי כל כך.
*****
שחקנים: יערה פלציג, יובל שרף, גל תורן, גפן ברקאי.
בימאית: דורית חכים.
מפיק: דוד מנדיל.
צילום: עמית יסעור.
עריכה: טלי הלטר שנקר.
מוסיקה: ישי הדר.
*צילומים: אתר יח"צ.