אני מודה ש"יום האישה" מעורר בי רגשות מעורבים. אני מרגישה תסכול מהול בעצב, על עצם העובדה שנשים עדיין צריכות להעלות על נס ולהביא למודעות את חשיבותן, באמצעות ציון "יום האישה" כאירוע צרכני בעיקרו. עוד יום שמשרת את המטריקס..
אבל בתוך עמי אני יושבת ומבינה שמידי פעם צריך איזה "עגל זהב" בדרך לבנית המשכן…
הנשים שאני רוצה להעלות היום על נס , מוזכרות בפרשת השבוע של השבת שחלפה, פרשת "ויקהל".
משה מקהיל את העם כשהמטרה היא בניית המשכן .
הפרשה מתארת את מלאכת בניית המשכן מנדבת ליבו של העם, על ידי הקהילה שמשה זה עתה יצר.
ובקרב הקהילה, שמור מקום חשוב ביותר לנשים. מקומן לא זו בלבד שאינו נפקד ממלאכת בניית המשכן אלא שהן נמנות עם אלו שבורכו ב"חכמת הלב".
ההדגשים בטקסט שלי:
" ..כל אשר נדבה רוחו אותו הביאו את תרומת ה' למלאכת אהל מועד…ויבואו האנשים על הנשים כל נדיב לב..וכל אישה חכמת לב בידיה טוו…וכל הנשים אשר נשאן ליבן אותנה בחכמה טוו את העיזים…כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לכל המלאכה אשר ציווה ה' לעשות ביד משה .."
(שמות, לה' 21-30)
במשך 9 פסוקים נזכרות הנשים 4 פעמים. כל מי שקצת בקי בתורה מבין שזה המון (בדרך כלל נפקד מקומן של הנשים מן הנרטיב כמעט באופן מוחלט).
רק השנה העין שלי הפנימה את המידע הזה.
בדיון שנערך בקבוצת הלימוד שאני משתתפת בה על מהי משמעותו של הביטוי "חכמת לב", היה ברור לי שנוכחותן של הנשים קשורה לכך.
הפרשה כולה מתארת את בנית המשכן, בתיאורים שמגשימים בפועל מן המופשט אל המוחשי את מלאכת החיבור:
"ויחבר את חמש היריעות …ויעש לולאות חמישים.. ויעש קרסי הנחושת חמישים לחבר את האוהל להיות אחד.. שתי ידות לקרש משולבות אחת אל אחת.. שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידותיו..והיו תואמים מלמטה ויחדיו יהיו תמים אל ראשו.. (שם, לו' 14-30)
וכן המנורה העשויה זהב טהור וצורתה גביעים משוקדים "כפתור ופרח" (שם, 17-24).
אבל שיא השיאים אולי הם הכרובים העשויים זהב מקשה אחת שמעל ארון הקודש משני קצות הכפורת, שעל פי המדרש היו עשויים בדמות גבר ואשה המעורים זה בזה, " ויהיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם, על הכפורת ופניהם איש אל אחיו"(לז, 6-9).
אז אולי חכמת הלב היא אותה ידיעה של מלאכת החיבור והזיווג. זוהי האנרגיה הנשית במיטבה, וגם גברים יכולים להתברך בה.
זהו החיבור והזיווג בין הגברי לנשי, בין הכרוב לכרובתו , בין האדם (בתחתונים)לאלוהים (בעליונים), בין האור והצל (האמן הראשי במנצח של מלאכת המשכן שמו: בצלאל בן אורי בן חור, שימו לב: שמו לא נקרא אוראל כי אם בצל אל)
וכשהחיבור הזה מתקיים יש הרמוניה, וזוהי חכמת הלב. והרמוניה לא יכולה להתקיים מבלעדי הנשים.
אשרי שעשני אשה.
תמונת האריגה מאתר melachot.co.il
תמונת הכרובים ממאגר התמונות של Google