טרשת נפוצה פוגעת בכל מיני תפקודים, קטנים כגדולים, חלקם גורמים לשינויים מהירים ואחרים איטיים. ישנם כאלו ברי שיקום ובאחרים התשובה לא בידי ( אך מאמינה גדולה בשינויים שהנפש מחוללת על הצד הפיזי). אחת ההגדרות שמצאתי אז לפני למעלה מעשור שמי שיש לו טרשת נפוצה יש לו גם בריחות מהסוגרים (צואה ושתן). היום אני יודעת שזה נכון אך לא גורף אצל כולם. בחיפושי אחר שיטה שתתמודד עם הנושא נתקלתי בשיטת "פאולה". שמעתי על השיטה אך לא חקרתי עליה או התנסתי בה.רק ידעתי שקיים פתרון כלשהו והוא לא בדמות חיתול באותם רגעים זה היה מספק דיו. חלפו ימים וחודשים ואושפזתי על התקף רציני. בבית החולים,הדבר היחידי שהצלחתי לעשות, חוץ מלנשום בכוחות עצמי זה לשכב ( לא לדבר, לא לשבת או להחזיק משהו רק לשכב…). שמתי לב שהגוף שלי מתחיל להתנועע בצורה מוזרה ללא שליטה או רצון כלשהו וכך אני מצליחה להירדם לכמה דקות (אלו היו דקות יקרות כיוון שהייתי על סטראואידים ללא כדורי שינה). כאשר השתחררתי ואני עדין מרגישה שאני מצליחה לעשות פחות, מאשר יותר והפחד הזה של הסוגרים מלווה אותי. החלטתי שאני בודקת את הנושא של הפאולה הזו . פגשתי מטפלת= מלאך =אדם אשר הגיעה אלי הביתה פעמים בשבוע ומחוסר תנועה שהייתי מצוייה בו, יחד עם פיזיוטרפיה וריפוי בעיסוק במינון אגרסיבי, יצאתי מזה.
באחת הפעמים הראשונות שאלה אותי המדריכה:" מתי עשיתי פאולה לאחרונה"? ספרתי לה שמעולם לא עשיתי ובכלל אני לא מכירה את השיטה רק שמעתי עליה. היא התעקשה להגיד לי שהגוף שלי מתנועע כמו מישהו שעשה פאולה בעבר. ואז נזכרתי שחלק מזערי מהתרגילים שהיא עשתה איתי הגוף שלי עשה לבד באישפוז.כשסיפרתי לה על זה היא אמרה שאם מקשיבים לגוף הוא יודע לטפל בעצמו.
שיטת פאולה, או כפי שמכונה בספר: "סוד השרירים הטבעתיים מאת פאולה גרבורג",היא שיטה מדהימה שמזכירה לגוף שהיכולת לטפל בעצמו טמונה בכל אחד מאיתנו צריך לדעת רק להקשיב.
