ספרים חדשים לחג

המלצה על מבחר ספרים חדשים לקריאה בחופש ההולך ומתקרב, חול המועד, טיסות, סוכות ומה שביניהן

לא ספר בישול

ספר חדש מאת אסף אביר. כמו שהשם מעיד, הספר הזה הוא באמת לא רק ספר בישול כמו שאתם מכירים אותו.
אז מה הוא כן? בישול, גם קצת, אבל לא רק, ובעיקר כל מה שעונה להגדרה "קולינריה".
אם אתם בשלנים, תמצאו פה רעיונות חדשים ודברים שיפתיעו אותכם (יותר או פחות). אם לא, גם פה אולי תופתעו. יש לספר הזה פוטנציאל ללימוד עצמי וגם לחקירה מתמשכת.
המחבר מעיד על עצמו שבגיל שלושים וקצת יצא למסע אישי להתגבר על אימת-המטבח שליוותה אותו בערך מאז שהוא זוכר את עצמו. כדי להתגבר על כל זה הוא החליט לחקור ויצא לדרך, דרך שכולה מסוכמת בספר הזה וכוללת תוצאות של קריאת מחקרים, ניסיונות וניסויים שונים, רעיונות וראינות (עם כל מיני אנשים מתחומים שונים לגמרי) ועוד. אסף הוא גם עיתונאי וכותב את בלוג האוכל מה הטעם.
יש לו מדור קבוע בכלכליסט: "מה הטעם" וקבוצה של חובבים בפייסבוק בשם המפתיע: "מה הטעם – בשלנים סקרנים" מוזמנים לעקוב אחריו גם שם. ומי שרוצה לקרוא על קרפצ'ו נייר טואלט, יצטרך לרכוש את הספר.

על חוט השערה

ספר חדש מתורגם מצרפתית מאת ליאונור דה רקונדו.
מדובר ברומן קריא וסוחף, קליל (ולא כבד…גם זה חשוב, תיכף תבינו למה כשתקראו על הספר הבא פה ברשימה) שלקחתי אותו איתי לכל מקום ולא הפסקתי לקרוא במשך כמה ימים קצרים עד שסיימתי אותו, והגעתי לסוף החצי-אופטימי, שזה גם משהו שתמיד משמח אותי.
במגרש חנייה של מועדון הזנזיבר בעיר קטנה בצרפת אישה יושבת באוטו, מנקה את האיפור ומורידה מעליה עוד ועוד שכבות ואביזרים, עד שלבסוף היא הופכת להיות הגבר הספורטיבי שהיא הייתה לפני כמה שעות.

אותו גבר, לורן שב הביתה לאשתו ולילדים, שבגיל כזה הם כבר לא ממש מתעניינים בו והוא לא ממש בהם עד שהוא מפיל את הפצצה. אחרי שהכל מתגלה הסביבה הופכת להיות תגובתית יותר ויותר, וגם מי שנחשב בהתחלה כתומך מתגלה כחשוך בדעותיו.
הספר "על חוט השערה" הוא רומן שעוסק במראה שהחברה מציבה בפנינו בלי הפסקה, במי שאנחנו והאם מה שאנחנו רוצים להיות מושפע מהסביבה או שאנחנו מסוגלים לשמור על נאמנות גבוהה לעצמנו בכל רגע נתון מבלי הצורך לעשות פשרות. מומלץ  לחובבי הדרמות הצרפתיות.

חיים קטנים

כשקיבלתי את הספר הזה, לא זכרתי שבכלל הזמנתי אותו. האמת? התפלאתי על עצמי. אני כמעט אף פעם לא קוראת ספרים עבים כל כך, בטח לא כאלו שגם התוכן שלהם קשה ומסתורי. ופה מדובר בספר של כמעט 640 עמודים מתורגמים מאנגלית. אני מודה שהוא שכב לי הרבה זמן על המדף, ולבסוף נזכרתי בספר הזה שממש אהבתי: "האמת על פרשת הארי קברט" (ליחצו כדי לקרוא מה חשבתי עליו).
החלטתי לתת לו צ'אנס. מאה העמודים הראשונים היו קשים, לא התחברתי לספר, לא הבנתי מי זה מי (כמו שקורה לי לפעמים עם ספרים מרובי דמויות הנושאות שמות לועזיים…). אבל אחרי שעברתי אותם, פשוט התמכרתי לספר, וכשסיימתי אותו גם התיישבתי להרחיב את ערך הוויקיפדיה של הסופרת האניה ינגיהאהרה.
הספר הזה מטלטל. לעיתים התיאורים בו קשים כל כך שממש קשה להמשיך ולקרוא…אבל המשכתי והספר הזה באמת מילא אותי בעצב, ובהתרגשות ובשלל רגשות שכבר הרבה זמן לא היו לי מקריאה של ספר. אני מאוד ממליצה למרות כל ההתנגדויות שאולי תשמעו על הספר הזה, לרובם נחפשתי בעת העבודה שלי על ערך הוויקיפדיה של המחברת. למרות זאת הוא עדיין לדעתי אחד הספרים הטובים שנכתבו לאחרונה. ספרו לי אחר כך מה חשבתם עליו.

מה שנטע אוהבת

ספר החדש של איילת הירשמן, מחברת ספרי בישול שהיו לרבי־מכר ובעלת טור קבוע במגזין "לאשה", נראה שגם הוא עוסק במה שניתן להגדיר כ"חומרים מהחיים".
אהבתי את הישראליות שבו (אחרי כמה ספרים מתורגמים…) את הישירות ואת חוסר ההתייפיפות שלעיתים ספרים סובלים מהם.
קומדיה רומנטית מתוקה־מלוחה על אישה אחת שמחפשת אהבה, שני גברים שבטוחים שהם כבר מצאו אותה והרבה מתכונים שעושים מצב רוח טוב.
לנטע יש לכאורה חיים מאוד עמוסים ועסוקים, נו אתם יודעים, כמו כל ישראלית (שלא לומר תל אביבית) מצויה. היא אמא, שדרנית בתוכנית רדיו לילית ועוד כל מיני עיסוקים שדורשים את זמנה ומעסיקים אותה. עד שמשהו שקורה פתאום מטלטל הכל. הכל, אבל לא את השיגרה הכוללת איך לא הרבה אוכל, מתכונים וקולינריה (היום כנראה יש לי יותר מהמלצה אחת בשבילכם בתחום).
מומלץ לאוהבי הספרות העברית המקורית והצעירה, ולחובבי חמוץ-מתוק.
קריאה מהנה וחופש נעים!
cof