אני שמחה לארח בבלוג חברים, ידידים ואנשים מוכשרים הנקרים על דרכי. היום האורח מיוחד, סופר משורר ושחקן. הטקסט הוא לכבוד השנה החדשה:
מתקלח, מתגלח ודרך הגן הציבורי שורק לאוויר שיר פרחוני ששמו פרח מזכרוני: בן 58 היום, פעמיים 29.
נחליאלי מתוק מזנבנב לו, חצבים משרישים בהרים וחורי האור שנשארים באוויר ממעוף הציפורים.
פתאום הלב לוחש לשפתיים שיש אלוהים. הפיקוסים עושים שרירים לאדמה ולצמרות ירוקות גן עדן.
נוהר אל ההורים, השמחה בסירים ומתחבקים בנשיקות כמה שנשאר. אבא קרמבו עם קרחת חומה ובפנים נשמה לבנה ואני רוכן אל אמי הקטנה מלופף בזרועותיה המנומשות, בחום המטבח, כבש בתנור והנה שוב הצחוק והדמעות החומות בקצות עיניה חוזרת ומספרת איזה לידה קלה היתה לה איתי.
רפי יחזקאל
