יש לילות שאני חולמת שאני עומדת על צוק, עומדת על הקצה שלו לבד, מתנדנדת בין שמיים לארץ, ואז אני רואה אותך מלמטה מסמן לי עם הידיים שאקפוץ כבר. ככה זה מרגיש לי כשאני אתך, נדנדה בין שחור או לבן, אין אמצע… אבל אתה לא יודע שזה מה שאני מרגישה, לך אני משדרת עסקים כרגיל, שאני לא מפחדת מכלום, אפילו לא מלקפוץ מצוק.,וכשאתה מנסה להצחיק אותי אני צוחקת, וכשאתה מבשל משהו אני אומרת שזה האוכל הכי טעים שטעמתי בחיי, וכשאתה הולך לישון אני מכסה אותך בשמיכה דקה מבלי להתקרב אליך יותר מדי, בדיוק כמו שמופיע בסעיף ב', אבל כשאתה שואל אותי אם אני אוהבת אותך…אני צריכה להסיר את האיפור, התרחקתי ממך, אוספת את השיער בסיכה שחורה, משאירה אותך כל פעם מחדש לענות לעצמך על השאלה הזאת…
ההסכם שלנו הוא שאנחנו לא מדברים על רגשות, חידדת לי בפעם האלף את הדרישה שלך, יכול להיות שאבדוק אותך מדי פעם, כדי לוודא שאת זוכרת את הסעיף הזה, סידרת את הצווארון של החולצה המכופתרת שלבשת עם יד אחת, משחק עם היד השנייה בעט כחול, מעביר אותו מאצבע לאצבע, זה מתאים לך? כחכחתי בגרון, כי לבנות יש נטייה לפתח כל מני רגשות… שתקתי. האמת לא עניין אותי הרגשות שהוא מדבר עליהם והפאקינג הסכמים שהוא ממציא לי פה, מה שעניין אותי זה לעשות את מה שמבקשים ממני לעשות, רק לא לחזור לידיים של צ'ארלי… את יכולה ללכת, המשכת לקשקש חתימות על טונות הדפים המבולגנים שהיו על השולחן, נתראה בערב.
נראה לי שלא קראת את סעיף ד', בחנת אותי מכף רגל ועד ראש בזמן שהגשתי לך את הקפה השחור עם כפית וחצי סוכר, באותו הערב. קראתי את סעיף ד', הסתכלתי לך לתוך העיניים, משתדלת להראות שאני בטוחה בעצמי, אם קראת אז למה את לא לובשת את מה שביקשתי שתלבשי? הבגד קטן עלי, שיקרתי, קטן? צחקת צחוק מתגלגל, אני יודע מה המידה שלך במדויק, זזתי באי נוחות, נועצת את הציפורניים בגרביונים השחורים שלבשתי, הוא אמר לי שאת צייתנית, מי? צ'ארלי…הרגשתי שהלב שלי מתכווץ רק מלשמוע את השם הזה. בדרך כלל אני לא אוהב שלא מצייתים לי, התרוממת מהכיסא והתקדמת אליי, ואני רציתי לברוח, אם לא לברוח אז לצעוק מרוב פחד אבל נשארתי עומדת קפואה במקום, מתפללת שהעונש שתיתן לי לא יהיה כזה כואב… אבל את יכולה להישאר עם הבגד הזה, חלפת על פניי, מתעסק בערמת הדפים המבולגנים שהחזקת ביד, הוא דווקא יפה לך…
לקח לי זמן להבין שאתה לא רוצה ממני את מה שצ'ארלי רצה, ושאני לא אקבל ממך עונשים כמו שהוא היה נותן לי, ולפעמים הייתי מרגישה שיש לך רגשות כלפיי אבל אז הייתי מזכירה לעצמי שאתה רק מחכה שאפול והפר את ההסכם המטומטם שלך…הוא היה מכאיב לך? מי? צ'ארלי? אני לא רוצה לדבר על זה, הפניתי לך את הגב, ממשיכה לסדר את המיטה שלך, מחכה שתלך כבר לעבודה ואוכל להישאר לבד, הוא עשה לך את זה? אחזת בי לפתע ,שנינו מביטים בצלקות שעל היד שלי שאני כל כך מתאמצת להסתיר עם הבגדים הארוכים שאני לובשת גם כשכל כך חם. צעדתי לאחור, מחביאה מאחורי הגב את הידיים, את חשובה לי, לחשת..
באותו הלילה ארזתי מזוודה, חומקת מהבית בשקט בזמן שאתה ישן. כן אני פחדנית, אבל אתה אף פעם לא תדע את זה שאני מפחדת, מפחדת כי אתה מצליח להתקרב אליי, בדיוק כמו שצ'ארלי הצליח להתקרב אליי…