אתמול קרה מקרה שחייבים לתת עליו את הדעת.
דברים שנכתבו.
שיתופים שנעשו.
דיווחים ,תגובות ותחושות שעלו.
צד אחד סיים את המאורע בצורה טרגית ומצערת מאוד.
עכשיו בואו נדבר על זה.
בלי איזכורי שמות, בלי הכללות, בלי לינקים לפוסטים.
קחו את המקרה הזה כשיעור.
זורקת כאן את כל המחשבות שעולות לי לראש:
– קרה פעם שמישהו כתב משהו על התנהגות של אדם אליו ואתם שיתפתם ״על אוטומט״?
– קרה שמשהו הכעיס אתכם, כתבתם פוסט והעליתם לחלל האויר, ״על אוטומט״ ושותף במהירות על ידי כולם?
– ואם משהו הכעיס אתכם, העליתם, שותף רבות, דווח ואוזכר ובסופו של דבר גרר הפקת לקחים ושינוי נהלים, בזכותכם. איך הרגשתם?
– חישבו רגע על פוסט כזה שהעלתם, אפילו שולי. כזה ששיחרר אצלכם זעם. מקרה שצדקתכם בו היתה וודאית להבנתכם. נניח שתוצאות הפוסט היו טרגיות, מה הייתם עושים?
– מה היה קורה אם היתה מתפרסמת ידיעה עליכם. נכונה או לא, מדויקת או לא. מה הייתם עושים? איך הייתם מגיבים?
הדיון הזה חייב להתקיים.
כל מי שמזועזע עכשיו ובתור תגובה בוחר לשתף, להשמיץ ולגזור את דינו של כל צד- עצרו רגע בבקשה.
מה אם מחר חלילה נחזור לאותה תוצאה. מה תשתפו אז?
מילים יכולות להרוג. אם נותנים להן.
אבל זכותן להאמר.
מילים יכולות להרוג, אם התשתית נבנתה.
נפשו של האדם סבוכה ואל לנו לנסות לעשות מבחן אישיות מהיר ולאבחן את תוצאותיו.
מקרה מצער מאוד קרה.
בואו ננהל דיון על איך מונעים את המקרה הבא
מה אתם אומרים?
ונסיים בסרטון ש"דיבר" אלי.
עם כמעט 10 מיליון צפיות
[youtube PT-HBl2TVtI nolink]
