קוראים לה נטלי. אבל לפני שאתם מריצים פרשנויות מיידיות ומוטעות אני מייד מסבירה.
הזמנתי לי ולתאומתי טיפול אבנים חמות+רפלקסולוגיה, להיום, בספא בוטיק בשם .Clinica olam בנווה צדק בתל אביב. ( אפשר למצוא בפייסבוק).
הגעתי למקום, במקרה, דרך השוברים של גרופון. למען הגילוי הנאות, אינני אדם של שוברים. אני לא רוכשת בכל מחיר ובוודאי שלא במחיר האייכות. לא מתפשרת. טוטאלית גם בקניות שלי. ברכישה הזאת, לא קיבלתי מראש המלצות על המקום, אך סמכתי על האינטואיציה וגם על הטקסט השיווקי של גרופון וניצחתי!
ממש ברגעים אלו אני לאחר הטיפול, עדיין עם ניחוחות ארומת השמן והמגע, ממתינה לתאומתי שתסיים אף היא אותו. אני לא רוצה לדבר על מחירים ועל כדאיות העלות-תועלת, אלא על המקומות שהטיפול הזה העיף אותי אליהם ומכאן מקור שם הפוסט..
אני מתפנקת לי, לפרקים, בטיפול גוף כזה או אחר ותמיד מעדיפה מטפל גבר. הפעם, מכיוון שמדובר בספא של אישה אחת שהינה גם המטפלת וגם בעלת המקום, זכיתי במטפלת אישה ונהניתי מכל רגע.
מגע של אישה בין אם היא מטפלת בגבר ובין אם באישה הוא מגע אחר.אישה עושה אהבה. ואל תיסחפו למחוזות אירוטיים, זה לא שם.. רוצה לומר שבמגע של אישה יש משהו שנטוע ברחם, נטוע ביכולתה המופלאה ללדת, ליצור. וכך הרגשתי בטיפול. שהטיפול של נטלי, הוא טיפול יולד, טיפול יוצר כמו לידה מחדש,ממש רנסאנס.
התחושה הייתה שנשמתה נמצאת בכל נגיעה של ידיה והיא באמת נפלאה. ואולי זה גם בזכות היותה צרפתייה. אומרים שהצרפתים מומחים באהבה.
( ואלו מילות אמת, אין לי ולא יהיו לי כל טובות הנאה מכתיבה זו, רק טובת ההנאה מהטיפול עליו שילמתי טבין ותקילין).
הערת סוגריים : אולי אשמע לכם נמלצת, אולי אשמע הזויה, אבל בעצם האפשרות להעצים את מעגל ההעצמה הנשית, אני מקבלת יותר מכל תמורה גשמית אחרת. כדאי שנקפיד גם על קירוב נשי ולא נדון רק בהדרת הנשים.
המגע הזה, היוצר, היולד, לקח אותי לעוד מקום. לעוד רגעי זמן נדירים שאוכל לשחזר רק בזכרוני:
טיפולי הרפלקסולוגיה שהייתי עושה לאימי במהלך תקופת מחלתה. אני לא אשת מקצוע בתחום. זה התחיל מתוך רצון להקל, להרגיע, להביא מעט מזור לכאב והפך לסשן טיפולים קבועים, עם משך זמן קבוע שכלל את כל כללי הטקס ואמא שלי ציפתה וייחלה להם בכל פעם מחדש.
המבט המואר הזה על פניה במהלך ובסיום כל טיפול, ההוקרה הזו שלה, כאילו הורדתי בשבילה כוכבים וירח ואני, מי אני? בסך הכל בתה הרוצה שלאימה לא יכאב, שלא תסבול, שתמשיך לחייך את החיוך מאיר העולם שלה, שתשמור על כוחותיה האדירים ולו בכדי שתוכל להעניק לי עוד חיבוק. החיבוק הזה שלה שכל כך חסר לי.
אז מדוע כה חשוב לי לכתוב לכם על המגע הזה? מדוע הוא מעניק לנו כנשים עוצמה כה רבה?
כי אני רוצה שתזכרו לגעת. מספיק שתניחו יד עם התכוונות על אהובי לבכם ( בן/בת הזוג, ילדיכם, אמא, אבא, חבר, חברה וכל מי שנכלל בהגדרה זו) והם ירגישו את המגע כל כך חזק, כי זה ייגע בליבם.
זהו מקור הביטוי הקלישאתי אך הנכון ביותר : "נוגע ללב".
אם נותרה בי שמחת חיים רבה, היא בשל העובדה כי נגעתי לליבה של אימי. ובכל פעם שמישהו אוהב או מישהי אוהבת נוגעת בי בהתכוונות, גם אני מרגישה את ליבי.
באהבה,
שרון.