** עדכון 10.02.20 **
היום גזר בית משפט השלום בתל אביב עשרה חודשי מאסר בפועל על ניסו שחם, שהורשע בעבירות מין ובמרמה והפרת אמונים. בית המשפט גם קנס את שחם ב-7,500 שקלים והורה לו לפצות שתיים מהמתלוננות ב-1,500 שקלים כל אחת ומתלוננת נוספת ב-500 שקלים. על פי סנגורו של שחם, עו"ד בועז בן צור, בכוונתו של שחם לערער לבית המשפט העליון על ההרשעה.
שחם הואשם בכך שביצע עבירות מין בשלוש שוטרות וכן קיים קשר מיני עם חמש שוטרות הכפופות לו. לדברי השופט שמואל מלמד: "הפרשיות השונות, כפי שכינתה אותן המדינה, מתארות מעשים שונים בהן היה הנאשם בניגוד עניינים. לאור ריבוי המעשים אני קובע כי יש פגיעה קשה בערך החברתי המוגן". מלמד ציין: "במשמעות הסעיף של הפרת אמונים אין משמעות להסכמת הנשים. הפגיעה היא באמון הציבור. כל עובד ציבור צריך לדעת שהוא מנוע מלטפל בעניינם של אנשים שיש לו קשר איתם מעבר לקשר המקצועי הקורקטי".
לתקשורת מאד חשוב לציין את תוארו של הפושע, או את העובדה שהוא מגיע מבית טוב, כאילו שזה אמור באמת לכסות על הפשע הנבזי הזה שרוצח נפשות.
כך למשל, בכתבה האחרונה על ניסו שחם מאתמול, היה חשוב לעדכן שמדובר בקצין בכיר בדימוס, כשלוש פעמים לערך. זאת אומרת, אם אנחנו קוראים שהוא קצין בכיר בדימוס, זה אמור לרכך אותנו.
ניסו שחם, למה כל כך חשוב לציין את מעמדו? (צילום מסך)
אבל לא על כולם זה עובד. למי שלא זוכר, לפני מספר שנים הואשם ניסו שחם, שאכן כיהן בלא מעט תפקידים במשטרת ישראל, בשמונה אישומים. שישה מהם בהפרת אמונים, והשאר בעבירות מין שביניהן היו מעשים מגונים בכוח.
הכרעת הדין ב-2018 ציינה הרשעה במעשה מגונה וזיכוי משאר האישומים. בספטמבר 2019, על פי פרסום מ-Mako ומערוצי תקשורת אחרים, שנה וחצי לאחר שהורשע במעשה מגונה בלבד, בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה והרשיע את ניסו שחם בהטרדה מינית, מרמה והפרת אמונים בנוסף על המעשה המגונה.
ההחלטה היא תוצאת ערעור הפרקליטות על פסק הדין של בית משפט השלום. עוד הוסיפו כי ”התנהלותו פגעה פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות”. יחד עם זאת, חשוב להבין כי עדיין, גם במקרה זה, ההרשעה החמורה לא הביאה למאסרו של שחם, אלא שהשופטים הציעו לו עבודות שירות, דבר המהווה זלזול עמוק וכואב בנפגעי פגיעות מיניות כי מן הראוי שעברייני מין ישהו בכלא, ורצוי כמה שיותר.
כעת, על פי עדכון מהיום ב-mako, מח"ש מבקשת לשלוח את ניסו שחם למאסר בפועל, מה שמראה לנו שאולי אולי יש אור בקצה המנהרה ומישהו הבין שבוצע כאן פשע.
ניצול מרות, מעשה מגונה, עבריינות מין. ולא תיאור של סיפור אהבה שנכשל כפי שהתקשורת ומעריציו של שחם ניסו לצייר זאת בעבר.
למי שטרם הבין מהו ניצול מרות: ניצול מרות לצורך קבלת מין הוא ניצול סמכותי של אדם בדרג בכיר, ומדובר בעבירת מין לכל דבר שיש לקבל עליה שנתיים מאסר בפועל.
הכרעת הדין הראשונה שהוצגה בעניינו של שחם היתה '240 שעות לתועלת הציבור', מה זה בכלל תועלת הציבור? תועלת הציבור היא כשעברייני מין יושבים בכלא, אין שום תועלת לציבור כשעברייני מין מסתובבים חופשי.
עוד ב-2014 ישב שחם בראיון טלוויזיוני, מואשם בעבירות מין יושב אל מול המצלמה ומספר שיש לו אלוהים, שהוא מעניק ייעוץ אסטרטגי לעסקים, שהוא מנהל זוגיות, שיש לו עבודה, ושכל מה שקרה לא הרס את חייו כמעין נקמה במי שהגיש נגדו את כתב האישום או בנשים בהן פשע בעוד אילו, אמורות להביט עליו ולצפות בו ממשיך לנהל את חייו.
למה ממישכים לראיין את ניסו שחם? (צילום מסך)
עוד אז, ב-2014 כשצפיתי בראיון ההזוי הזה התאבלתי על מותה של מערכת החדשות לאחר שסימני הגסיסה שלה הופיעו עוד הרבה לפני. ראיתי מולי מואשם בעבירות חמורות, שמנצל את מעמדו שוב, את קשריו, את התקשורת והופך אותה בתמורה לרייטינג צהוב לרשות השופטת, לריאליטי בפריים טיים ולמעשה, לכלבויניקית שמוכנה להכיל את כל הזבל שנותנים לה בתנאי שתהיה לה תנועה מתמדת באחוזי הצפייה, בעוד הם, מזלזלים בצופים שלהם.
אין גאווה בקצינים בכירים שמבצעים פשעי מין, אין גאווה ב"בני טובים" שמבצעים פשעי מין, אין גאווה בשחקנים, אישי תרבות וספרות שמבצעים פשעי מין.
אולי הפעם מישהו מרים את הלפיד ומאיר את המנהרה החשוכה שכבר הרבה מאד זמן פוגעת בנפגעי פגיעות מיניות ואונס בעסקאות טיעון והמצאת עונשים שלא היו קיימים מעולם בחוק, רק כדי להקל על הפושעים.
תרבות האונס היא לא באמת תרבות. תפנימו כבר.
