אתחיל את דבריי בהסתייגות, אני חלק ממערכת שמאמינה בילדים, אצלנו נתנו במחצית לילדים הערכה שהם כתבו על עצמם ולא מספר שאמור להגיד כלום על האישיות והיכולות שלהם בתחומים רבים אחרים שלא נכללים במקצועות הלימוד. אני גאה להיות חלק מהשינוי התפיסתי העצום הזה.
אבל… אז אני נתקלת שוב בכתבה שמציגה אנטי למידה. בדיוק כפי שנתקלתי בה בפעם הקודמת והעזתי לכתוב על זה מרוב תסכול. אז אולי אני מסתכנת, אבל אני מרגישה שאי אפשר שלא להגיד על זה משהו. אני כמישהו "מבפנים" יכול להגיד שנעשים המון שינויים וטובים ואני גאה להיות חלק מהם אבל כשמשרד החינוך בא עם דרישות שלא מתאימות לשינויים המתחייבים במציאות אז אני מתוסכלת עד כאב, במיוחד כשזה "בעונת התעודות".
אנטי למידה. הפעם זה בשיעור זהות יהודית, משימה "יצירתית" נתקלה בציון מאוד לא יצירתי. אם קיבלת נכשל בתעודה, באמת נכשלת?!לא! הצלחת ובגדול! אז כמה דברים יש לי להגיד על זה.
ראשית, אתחיל ביצירתיות הזו, שהיא דבר נפלא בעיני ולצערנו בגיל מאוד צעיר מאבדים את זה ומהר מידי הופכים להיות מקובעים שבלונית, אני אישית הייתי שמחה להיות יותר יצירתית בכל תחום בחיי. פעם הייתי יותר. השגרה, "הבגרות" והחיים הטרופים ממתנים אותה מידי לטעמי. היום הנטייה לעודד שוב את הילדים, לפחות אצלנו, לחשיבה יצירתית. אפילו המתבגרת שלי קיבלה משימה יצירתית כחלק מהיומן קריאה היבש ומוכר לכולנו ושמחתי לראות את ההשקעה שלה בחשיבה ואיך היא חשבה על רעיון כה מיוחד של סרטון והשקיעה ונהנתה מהביצוע שלו. למזלי המורה שלה העריכה את החשיבה שלה, שיבחה במילים ולא במספרים.
רק מה? אז מגיע הצד השני של ה"יצירתיות" שהיא במסווה של הנה התקדמנו, אנחנו משתנים, רואים את הילד והיכולות שלו, נותנים לו אפשרות לביטוי העצמי הכל כך מיוחד שלו…חריקת בלמים…ברקס חזק…קיר!!!!!!!!! משרד החינוך מחליט ל"מספר" את היצירתיות, שכידוע לא נמדדת באופן כמותי. למה? כי הוא החליט שהיצירתיות שהפגנת כתלמיד או תלמידה במקרה הזה לא תואמת את הדרישות שציפו מראש! שמעתם? אפשר לדרוש להיות יצירתי בצורה מסויימת מאוד, לחשוב בדיוק מה שהם רוצים שיחשבו. הגיוני לא?!
דבר שני, קצת על הזהות היהודית ועל לחבר, אם זו המטרה אזי, נפתלי בנט, קיבלתם נכשל לפחות במקרה הספציפי הזה. גרמתם שוב לחשוב מקובע, להבין שזהות יהודית "שייכת" רק לרצף מסויים של אנשים מאמינים בדרך אחת בלבד, אין בכך שום דבר שבאמת מחבר. רציתם תפילה שאין? קיבלתם! בפעם הבאה תבקשו תפילה עם הוראות הפעלה ברורות, אם אתם לא מוכנים להקשיב באמת.
רוצים לחבר ילדים בגיל הזה? תנו להם לחשוב יצירתי באמת!
כבר עפתם על עצמכם עם משימה יצירתית כל כך מאפשרת, שאפו על הרעיון, אז עופו עם הילדים לעולם שלהם ואל תעיפו אותם מהעולם היצירתי שלהם ומהאפשרות ללמוד באמת. למה שירימו אצבע בכיתה ויאמרו את דעתם? אם יחששו לקבל נכשל. בלי הסברים. רק כי לא ענו על הציפיות.
דבר שני יצירתיות=מחשבה=רגש=מילים אין שום קשר לערך מספרי אלא לערכים. תראו כמה ערכים היא הביאה בתפילות שלה: שיוויון הזדמנויות, שיוויון בין המינים, קבלת השונה ועוד. חשבתם מה היא ניסתה להגיד לכם באמת?! איזה אומץ צריך בכדי לכתוב תפילה כזו אחרת, נועזת. (ואני עוד לא מדברת על ההשקעה בעיצוב ובעריכה). אני מוגדרת כמאמינה, מסורתית, מחוברת לזהות היהודית שלי וגאה בה הלוואי והייתי מחברת תפילה כזו שתחבר את כולם. הלוואי והייתי יצירתית כזו. הלוואי ואצליח להיות מחנכת כזו רוב הזמן ולא "ליפול" לציפיות ולשבלונות.
תבינו, זו ההזדמנות שלכם להכיר את הילדים באמת, בטח בגיל המתבגר הזה, לשמוע את מחשבותיהם הנקיות האישיות ולא עוד פלט מידע שהחדרתם להם יחד עם גוגל.
הנה, גם ויקיפדיה אומרת את זה בצורה הכי ברורה שיש: "תוצר יצירתי חייב להיות מקורי ובעל ערך בהקשר נתון. תוצר של החשיבה היצירתית יכול להיות אינטלקטואלי (כתבה, שיר, מאמר) מוחשי (כמו פטנט, מוצר) או תהליך (שינוי מבנה ארגוני או תהליכי)".
אז מה אני אומרת בעצם?! מורים, הורים, נפתלי בנט היקר, הלכתם על יצירתיות?! לכו איתה עד הסוף גם אם זה "מלכלך" את מה שציפיתם! זה הכי מחבר שיש!
ומן הראוי שנסיים בתפילה אמיתית ומחברת:
"ברוך המורה/הורה המשיב יצירתיות לעולמו ולעולם ילדיו, ברוך הילד שחיבר עצמו למחשבותיו והעיז להגיד אותן, ברוך מקבל השונה מציפיותיו וחיבר את כל השונים ממחשבותיו. ברוך מעיף הציונים ומשיב הערכים האמיתיים. ברוך הוא/היא/הם."
ונאמר אמן!
