אני מאוד יכולה להבין מדוע אנשים שמסתכלים מבחוץ על מאבק המורים שפרץ בחודשים האחרונים, מתקשים להאמין שהמצב אכן כזה חמור. איך יכול להיות שכל השנים האלה בהם מערכת החינוך פועלת לא שמענו על כך, הרי כולנו עברנו בה והילדים שלנו בסך הכל חוזרים משם בחיים. נכון שידוע שיש בעיות אבל בדרך כלל נוטים לתלות אותן במורה הלא טוב, המחנכת שלא יודעת להבין את הילד שלך ואם לא אז הילד בעייתי. נשלח אותו לאין סוף אבחונים וזה עוד מבלי להזכיר את מאות הילדים השקופים שנושרים מהמערכת ונשאבים חזרה למסלול של אוכלוסייה מוחלשת.
אלו דברים שכל מי שיש לו ילד במערכת מכיר. אבל מחדל במצב הכלכלי של המורים? מורים לא מקבלים שכר באופן קבוע? סכומים נעלמים להם מהתלוש וכל זה כשהם עומדים מול משימות בלתי אפשריות? איפה הייתם עד עכשיו? למה הסכמת לעבוד בכאלה תנאים כל כך הרבה שנים? זה באמת נישמע מופרך אבל יודעים מה, זה לא מופרך. זו הפכה להיות נורמה, כשסיטואציה הופכת להתנהלות נורמטיבית קשה מאוד לשים עליה את האצבע ולהפוך אותה מחדש. מורים שהחליטו להקדיש את חייהם להוראה נכנסו עם שליחות, עטו על עצמם את חליפת הדוגמא האישית והכבוד והאמינו למערכת שהיא עוד רגע תטפל בהם. אממה המערכת מצידה מזלזלת וגורמת למורים לחשוב שהבעיה היא בהם. כן, מורים שפונים למשרד על מנת לדרוש את זכויותיהם מקבלים טריקת דלת בפרצוף ופליאה "למה באת רק עכשיו", מורים שמואשמים בהזנחת התלמידים זוכים לגב קרה כשהמערכת תומכת בעיניים עצומות בהורים המתלוננים ומשאימה "אין לנו כוח עבודה". כל זה בזמן שעדין נכון לעכשיו, מורים רבים לא קיבלו משכורות מספטמבר, אחרים שכרם קוצץ והשאר פשוט לא מצליחים לקבל את המגיע להם (ותק, בונוסים וכדומה) כי הם לא עומדים במסכת הבירוקרטיה של משרד החינוך.
קשה להתעלם מן האפשרות שחלק מהמצב אליו הגענו, קשור לעובדה שהוראה עדיין ברובו (המוחלט, אם אניני טועה) הוא מקצוע של נשים, ונשים כידוע על פי מחקרים רבים, פחות עומדות על זכויותיהן אל מול המעסיקים. אז אם חשבתם שנשים שמקבלות שכר נמוך יותר מגברים בשוק החופשי זה מחדל? בואו תפגשו נשים שלא מקבלות שכר בכלל. אני הפסקתי להאשים את עצמי מול המערכת והגשתי את התפטרותי מיד כשהבנתי שאני לא מוכנה לעבוד ללא משכורת ובחוסר ידיעה מוחלטת (עדין לא ציינתי את המשימות הבלתי אפשריות מול השטח). אף אחד לא צריך להסכים לעבוד בתנאים האלה ואם תשאלו אותי, כל המורים צריכים להגיש עוד אתמול מכתב התפטרות לשולחנה של מנכ"לית משרד החינוך.
כמובן שזו בקשה תמימה מצידי מכיוון שלי הייתה את הזדמנות להיחלץ מהמערכת, תפקדתי כמורה מקצועית ויש לי מקצוע נוסף ביד איתו אני יכולה להמשיך הלאה. אבל ההוראה הינו מקצוע של רבים שאין להם לאן ללכת, הם למדו 3 שנים לכל הפחות, על מנת להגשים את שאיפתם להיות מורה ומשרד החינוך הוא הכתובת שלהם אבל הוא רחוק מלהיות בית, אפילו לא מקום עבודה שמשלם משכורת.