ואולי ... לא היו הדברים מעולם

יש אירועים בחיים שלנו, או יותר נכון בחיי ההוויה שלנו, החברה שלנו, שהם כל כך משמעותיים, כך שעל השאלה: איפה היית כשזה קרה חייבת להיות תשובה. איפה היית ב-4 בנובמבר 1995? איפה היית כשמכבי ת"א זכו בגביע אירופה בפעם הראשונה? איפה היית כשהפועל ב"ש זכו בגביע? באליפות? (טוב נו, זה מעניין רק אותי ועוד כמה עשרות אלפי אדומים בנשמה). אבל כששואלים אותי, איפה היית ב-26 בנובמבר 2013, כאשר חגגתי בדיוק, אבל בדיוק, 39 וחצי, אז כולי מתכווץ. ה-26 בנובמבר 2013, למי שלא יודע, הוא היום בו אריק איינשטיין החזיר ציוד, החתים טופס טיולים, הזדכה בבקו"ם, נו … החזיר נשמתו לבורא. ולמה? אתם בטח שואלים. מה כבר כל כך מיוחד? אז זהו, שעונת הסתיו בשנת 2013, אם כבר הספקתם לשכוח, היא אחת התקופות הקשות ביותר בחיי, אם לא ה-! תקופה בה התמודדתי עם יגון עמוק, התפכחות מטלטלת, שבר. אה כן, והכל לבד כמובן.

אז בערב סתווי שכזה, סחבק יצא לטיול רגלי. טיול! יותר נכון, בריחה, ניקוי ראש. היה קריר, אולי אפילו זרזיפי גשם טפטפו. ואני משוטט ברחובות אחרי עוד יום מתיש רגשית. עוד לפני שיצאתי כבר היו שמועות ודיווחים ראשוניים. אריק פונה לבית החולים. הוא פצוע קשה, לא יודעים מה יש לו!

[youtube 1sRKmyOl7sg nolink]

בקיצור הדיווחים התחילו להגיע אבל לא דמיינתי שזה יכול להדרדר בצורה כה חמורה ומהירה. ובעודי משוטט, סמס מהאישה, (כן, אז היא עוד היתה אשתי). שמעת? אריק איינשטיין נפטר. ואני? מצד אחד, וואאווו!!! פאק!!! אבל באמת באמת כאילו המילים עברו לידי, כאילו לא מעכל, עסוק בעולמי. את יודעת? עניתי לה בכאב עמוק, זה ממש מצער לשמוע, אבל זה בטל בשישים לעומת החרא שלי עכשיו. כאילו, הלוווו? את לא מבינה מה עובר עלי?

וכשאני משוטט ברחובות אני מגלגל בראשי רק שיר אחד … ועכשיו … 15 שנים אחורה בזמן …

"מי שידע איזה שיר אני הכי אוהבת בעולם, איתו אני אתחתן"

כך היא אמרה לי אז כשרק התחלנו לצאת.

"טוב נו, תני איזה רמז. מה נסגר איתך?"

"זה שיר שבצע אריק איינשטיין בין השאר. אבל יש עוד ביצועים."

עוברים עוד כמה ימים, לחץ פיזי מתון,

"טוב נו, גם לחווה אלברשטיין יש ביצוע מאוד מפורסם לשיר הזה."

"אבל מאיזה תקליט זה? תני עוד רמז. בחיאת"

הלחץ מתגבר.

"ארץ ישראל הישנה והטובה, אבל אני לא אומרת לך איזה חלק. זהו! נגמרו הרמזים".

האמת שאני לא ממש זוכר, ויש מצב כי גם חלק מהשיחה הזאת מומצא אבל הי, עברו כבר כמעט 20 שנה מאז, בכל מקרה רוח הדברים אכן היתה שם ובסוף כמובן גם גיליתי מהו השיר. והיא מצידה, עמדה בהבטחה שלה.

והנה, אחרי חתונה, שני ילדים וכמה וכמה שנים, אני מוצא את עצמי משוטט בערב סתווי, אריק כבר בר מינן, חיי הנישואים שלי בשלבי גסיסה מתקדמים ואני מהרהר לי אולי בכלל זה לא הייתי אמור להיות אני. אולי המיועד האמיתי היה צריך לגלות את השיר של אריק בלי רמזים בכלל ואני סתם נדחפתי בתור? ואולי … לא היו הדברים מעולם. ת'כלס, מה זה חשוב?

האמת היא שקצת חבל לי שזה יהיה הזיכרון שלי מאריק איינשטיין. חיי שזורים בשירים שלו בסרטים שלו ועד היום כמעט כל אירוע מתחבר לי לאיזה שיר שלו. ובכלל … האם ידעתם שמציצים הוא לטעמי, הסרט הישראלי הטוב ביותר עלי אדמות? מאסטר פיס. עכשיו אני נזכר איך בצבא הייתי יושב עם חבר ומדקלמים את הסרט אחד לאחד מההתחלה ועד הסוף ….

לא מכירים את הסרט?!?! מה? השתגעתם? רוצו לראות! כטיזר בחרתי לכם את הקטע הבא. לא רואים בו את אריק אבל אין ספק שהוא כוכב הסצנה. אם תקשיבו טוב טוב ותבינו את הניואנסים תוכלו להבין איזה תותח אריק.

[youtube 0bYuUHUsmzc nolink]

אז זהו. זה הזיכרון שלי.

מה זהו אחי? רגע רגע רגע …. איזה שיר נו? גלה לנו איזה שיר?

יאללה, קבלו.

מילים: נתן אלתרמן, לחן: נעמי שמר.

כִי סָעַרְתְ עָלַי, לָנֶצַח אֲנַגְנֵךְ

שָוְא חומָה אֶצור לָךְ, שָוְא אַצִיב דְלָתַיִם!

תְשוקָתִי אֵלַיִךְ וְאֵלַי גַנֵךְ

וְאֵלַי גופִי סְחַרְחַר, אובֵד יָדַיִם!

לַסְפָרִים רַק אַתְ הַחֵטְא וְהַשופֶטֶת.

פִתְאמִית לָעַד! עֵינַי בָךְ הֲלומות,

עֵת בִרְחוב לוחֵם, שותֵת שְקִיעות שֶל פֶטֶל,