"מדיום".
זו התשובה של המוכרת ברנואר כששאלתי מה נראה לה המידה שלי.
מה מדיום? את צוחקת עלי? אני לארג', אני לארג' ומבסוט מזה חבל על הזמן.
אתה יכול לקנות לארג' אם אתה רוצה, היא אומרת לי, אבל זה לא יראה עליך טוב, אתה מדיום.
ידידה שלי מחייכת אלי (נראה לכם שאני אלך לקנות בגדים לבד?!?!). "אמרתי לך" היא אומרת.
רגע רגע, גם ההיא מהעבודה אתמול כשהיא שלחה אותי בבהילות לחדש את המלתחה, אמרה לי, ברור שאתה מדיום. ואם כבר מדברים על זה עכשיו אני נזכר (מעולה בהדחקות) שגם אחת המוכרות בברלין התפלאה מה פתאום אני קונה לארג' (לא סיפרתם לכם שבברלין איבדו לי את המזוודה והייתי צריך לקנות בגדים?).
אני חושב שכאשר מדדתי את החולצות במידת מדיום, הסתכלתי במראה וחשבתי לעצמי: לא רע, זה לא לוחץ לי ואני נראה טוב ככה! רק אז הפנמתי שהגעתי למקומות שלא חלמתי עליהם.
אני מדיום!!!
טוב, בטח כבר ניחשתם על מה הפוסט הזה. עוד אחד מהשינויים שעברו עלי בשנתיים האחרונות.
כשאנשים מגלים שהשלתי רבע מהמשקל שלי, ששקלתי במשך שנים מעל 100 קילו (ואני, איך לומר בעדינות, לא הכי גבוה בעולם) הם לא מאמינים. רק כשאני מראה להם תמונה מפעם (ואחרי שהם טוענים בתוקף שאני זה לא אותו בן אדם) הם שואלים: אז איך עשית את זה? זה בטוח קשור לגירושים, נכון?
אז לגבי הגירושים ממש קשה לי להגיד. כן, אני יודע, זה צירוף מקרים שבדיוק בתקופת הגירושים רזיתי כל כך הרבה. אבל נשבע לכם שלא רזיתי בשביל אף אחת, אלא רק בשביל עצמי, ונכון, אמנם הייתי מבואס חלק גדול מהזמן אבל ממש לא נכנסתי לדיכאון עמוק וממש לא הפסקתי לאכול.
טוב, הצהרה קטנה: בפוסט המקורי הקטע נגמר כאן, אבל אתם בטח זוכרים את מיס פטל, נכון? העורכת שלי ואשת סודי. אז היא כתבה לי ככה והייתי חייב להוסיף. למה? איך זה קשור? תיכף תבינו. ואולי בכל זאת העובדה שחייתי לבד קצת עזרה. קבלו: "אוף, זה פשוט נורא, כשאתה נשוי אתה לא יכול לשלוט באופן בלעדי על האוכל שנכנס הביתה ופתאום בלי שבכלל התכוונת אתה יושב מול המחשב עם שקית בוטנים אמריקאים. וזה כשלא בא מישהו וסתם ככה פתאום מניח לידך קערית גלידה, עם סוכריות עדשים מפוזרות עליה. וקצת רוטב שוקולד. ואיזה תות מלמעלה. בדיוק כשמחר יש לי שקילה". הבנתם, נכון?
(דמיינו עכשיו עננים מתפוגגים ומציגים סצנה מהעבר …)
כשהגיעה אלינו לעבודה אני (אני במלעיל), עם סדנת הדיאטה שלה אז לא הצטרפתי. למה, אתם שואלים? היה לי ברור שהייתי צריך. הייתי אולי שמן אבל לא מטומטם. פשוט המצב הכלכלי שלנו היה כל כך גרוע אז לא הצטרפתי. כאשר התחיל סבב נוסף, המצב בבית בגזרת הזוגיות הדרדר לתהומות חדשים וקיבלתי החלטה שהפעם, אחרי כל כך הרבה שנים, אני עושה משהו בשביל עצמי, אני הולך על זה! (וכוסאמק הכסף, כמה זה כבר עולה?). אז התחלתי את הסבב. ואז עוד סבב והולך לי חבל על הזמן ועוד אחד. לאחר כשנה בערך הגעתי למשקל היעד ומאז אני פלוס מינוס נמצא שם.
נו, יא מעצבן אחד, אתם מקללים בלב או בקול רם. אז מה עשית שזה יצליח לך?
טוב טוב, הנה זה בא. אז ככה, הכי חשוב, יותר מהכל. יותר מתזונה נכונה ויותר מספורט ויותר מאורח חיים בריא ובטח ובטח יותר מניתוחים כאלה ואחרים. הכי חשוב זה הראש. שם מתחיל השינוי. ושאף אחד לא יספר לי משהו אחר. כשהראש מתכוונן אז הכל יותר קל. חוץ מזה השיטה של אני מותאמת לי כמו כפפה ליד, כי אני טכנוקרט ו-Following the rules ועובד במקום מסודר, מפנק, וזה מאוד מתאים לשיטה. תקראו לזה: שיווק, תקראו לזה: פרסומת, תקראו לזה איך שאתם רוצים. אני קורא לזה פרגון, אז אני מפרגן לאני בענק, כי למרות שאני מאמין שהשינוי הגיע אך ורק ממני, אני עזרה לי מאוד לאורך כל הדרך, נתנה לי את הפלטפורמה הנכונה בשבילי ועל זה אני מודה לה ומקווה שאודה לה כל חיי (אודות אני).
ועוד משהו קרה השבוע, אחרי שהתחדשתי לי בכמה וכמה בגדים חדשים (לא לפני שקיבלתי על הראש מכמה כיוונים על כך שאני צריך לעשות משהו עם הסטיילינג שלי, או במילים אחרות "אתה מתלבש חרא בן אדם, תעשה עם זה משהו") עשיתי מעשה. את האמת, אני אמרה לי כבר מזמן לעשות את זה, עוד כמה טפטפו לי את זה לאורך החודשים האחרונים ורק ביום שישי ידידה שלי (נו, זאת שעזרה לי לקנות בגדים) המליצה לי בחום. תארוז את כל הבגדים הישנים שלך, שים לי אותם בשקית, יש לי למי לתרום אותם. רגע רגע, אני אומר לה, מה פתאום, אני מהאוגרים, מה את לא יודעת? אני שומר הכל בבית. נראה לך שאני אזרוק את הבגדים שלי מפעם?
מה נראה לכם? קבלתי החלטה. אצלי בבית לא יהיה 'X'. אני מדיום שכחתם?
