כבר כמה שנים שאני מסקרת את קולקציות הבוגרים של בתי הספר לעיצוב אופנה
כבלוגרית אופנה
מהשורה הראשונה, פשוטו כמשמעו:
אני זוכה לשבת בשורה הראשונה בתצוגות הבוגרים, ונהנית מהכשרון ומהיופי ממש מקרוב

כשאני מסקרת תצוגות אופנה, אני מתנהלת בין כמה מוקדי חשיבה
שמאפיינים את הפנים השונות של היישות ה'אופנאית' שלי.
כמעצבת אני מחפשת יצירתיות, חדשנות, הומור, התייחסות לחומרים ולמקורות ההשראה.
כאשת ייצור אני שואלת עצמי שאלות פרקטיות
על האפשרות לתרגם את המוצגים לפריטים בייצור בכמויות (בין אחדים לבין אלפים).
כמי שעוסקת בקניינות אישית וסטיילינג, אני לא יכולה להתעלם משאלות על ה'לבישות' של הבגדים,
עד כמה הם נוחים ללבישה, נעימים לגוף והאם הם מחמיאים.

כשאני כותבת על תצוגות הבוגרים אני זוכרת שלושה דברים חשובים:
א- זו אולי ההזדמנות האחרונה של האנשים היוצרים האלה, לתת דרור מלא ליצירתיות שלהם.
בגדים שמיוצרים ללבישה, בין אם יומיומית או לאירועים מיוחדים, תמיד נתונים בסד פרקטי של צרכים ועלויות.
ב- למרות שהקריטריונים שלעיל מזדמזמים לי בראש
כשאני כותבת על תצוגת בוגרים אני מתחברת בשברירי שניות למה שאני רואה. או שלא.
החיבור הוא אינטואיטיבי, חיבור של הערכה ליצירה.
ג- מסלול התצוגה הוא לא חנות
תצוגות אופנה הן כרטיסי ביקור, חלונות ראווה והפגנות של יכולות,
ומטבען לעתים קרובות אינן מכילות פריטים ללבישה באמת.

כך צפיתי גם בתצוגת הבוגרים 2017 של ויצו חיפה,
והיחס שלי אל האוספים שהוצגו בא לגמרי מהבטן ומהלב.
השיקולים… יחכו לתורם

* * *

| בר אביב | חן סיון, אופנאית | — | בר אביב |

בר אביב עיצבה אוסף עשיר בצבעים ובמוטיבים בשם, המלך האחרון,
בהשראת ביקור בתאילנד, בעת האבל הלאומי על מותו של המלך האהוב ראמה ה-9.
היא משלבת בין בדי משי מסורתיים לבין דפוסים דיגיטליים ודפוסי משי בטכניקות עדכניות.
התוצאה עשירה ומרהיבה, ומכילה מחווה אל מקור ההשראה, אבל לא ציטוטים ישירים ומדוייקים,
וכוללת לפחות שמלה אחת שהייתי שמחה ללבוש לאירוע מיוחד. תצוגת אופנה למשל…

בר אביב
baraviv123@gmail.com

*

| מאיה גטניו | חן סיון, אופנאית | — | מאיה גטניו |

החיבור שלי אל האופנה עובר בדרך ישירה אצל החומרים הטקסטיליים.
מאיה גטניו פונה בדיוק אל אותם חומרים, באוסף נפלא בשם רקוויאם לחומר.
היא מתפעלת מכוחו של החומר, ומבכה את אובדנה של עבודת הכפיים העמלנית,
האוּמנוּת – Craft – שאיפיינה בעבר חלק גדול ומשמעותי של הבגדים.
במילים שלה "הקולקציה מתחקה אחר תהליך הפירוק של החומר והיעלמות האוּמנוּת,
דרך המעבר לדפוס התעשייתי ועד למסך הדיגיטאלי, שבו החומר ועיבודו נעלמים לחלוטין".
התוצאה מרהיבה. ביג לייק

מאיה גטניו
gatenyomaya@gmail.com

*

| אנסטסיה פוקלונסקי | חן סיון, אופנאית | — | אנסטסיה פוקלונסקי |

כילדה היתה לי תקופה קצרה מאוד של וורוד, כמייצג צבעוני של עובדת היותי בת.
ואולם, Pink Matter, האוסף המרשים והמתוק של אנסטסיה פוקלונסקי,
מחזיר אותי לילדות המאוד רחוקה באופן מענג ביותר.
נקודת המוצא שלה היא העצמה נשית ו'גירל פאואר' – אולי ב'הפוך על הפוך' –
כשהיא מפרשת יפה את המהפכה הפמיניסטית בכוח וביכולת של כל אישה לבחור.
"יופיין של נשים מודרניות מתבטא, בעיני, בבחירת הדימויים,
ביכולת לשינויים ובשילובים הנוצרים ביניהם:
רומנטיות, גבריות, ילדותיות, חיפצון, פיתוי, דחייה, דרמטיות, צניעות, מוזרות".
ואני מוסיפה, גם הומור בריא
יופי יופי של אוסף

אנסטסיה פוקלונסקי
anastaciapk@gmail.com

*

| דניאל רזמוביץ' | חן סיון, אופנאית | — | דניאל רזמוביץ' |

צבעוניות עזה ושמחה מאפיינת את האוסף של דניאל רזמוביץ,
הפוכה במתכוון לנושא העבודה שלה Closet Monster .
ממרומי גילי כבר קשה לי לזכור את 'חיית החושך' הפרטית שלי,
אבל אני בהחלט יודעת שהייתה אחת כזו.
רוזמוביץ תירגמה את חיית החושך שלה לאוסף של מערכות צבעוניות ויפות,
עם הדפסים במוטיבים מתוך מסכות אפריקאיות ובדים שבטיים,
שמזכירים לי גם מסכות מפחידות של העם המאורי הילידי בניו-זילנד.
הבגדים מקסימים
הגימיק של תאורת לד שמנצנצת באופנים שונים, בכל אחת ממערכות הלבוש מיותר בעיני.
הבגדים עומדים היטב גם בלעדיו

דניאל רזמוביץ'
danielrazmovich@gmail.com

*

| כינר אברהם| חן סיון, אופנאית | — | כינר אברהם|

באוסף שלה בקרוב אצלך, אברהם בחרה לחקור את מסורת החתונות
בארבע תרבויות שונות,
תוך שהיא שואבת השראה גם ממשחק הילדות המקסים ספיירוגרף
שאהבתי מאוד בילדותי.
{האמת, כבר מזמן שמעתי שהמשחק עדיין קיים, וממש בא לי לרכוש אחד לעצמי.}
אברהם בחרה בלוח צבעים שלאו דווקא מייצג כלות בתרבות שלנו,
ולא מפחדת משחור.
את מקום ההינומות הענוגות מחליפות מסכות מתכת מרשימות-מפחידות
אהבתי, זה לא סוד!

כינר אברהם
kinar0444@gmail.com

*

| אורפז רוטנברג | חן סיון, אופנאית | — | אורפז רוטנברג |

.
השאלות והספקות שעולים במוחי למראה קולקציות מסלול
בין אם של מעצבים גדולים בארץ ובעולם, או של בוגרי בתי ספר לעיצוב
מתגברים כשמדובר בבגדי גברים.
אולי זה נובע משמרנות שלי, ואולי מהשמרנות האופנתית של הגבר הממוצע,
אבל כשמדובר בקולקציות מסלול לגברים, המרחק בין המוצגים לבין בגדים לבישים
נראה לי גדול בהרבה, מאשר כשמדובר בקולקציות מסלול לנשים.
בת הנגר, קולקציית הגמר של אורפז רוטנברג, מרחיקה מלבי את סימני השאלה.
היא מציגה חמש מערכות לגברים בחמישה גווני ג'ינס
– בעבר לבושם של עובדי הכפיים –
מדורגים בדייקנות מרשימה, בהשראה מפתיעה: פינוקיו, ספרו של קרלו לורנציני (קולודי).
רוטנברג מפנה את הזרקור אל המקום שהנגרות הולכת וכובשת
בקרב מקצועות העיצוב והיצירה.
מקום חשוב בקולקציה ממלאים פריטים מרשימים עשויים מעץ, שמשתלבים בפריטי הלבוש ובגופם של הלובשים.
גם תוך כדי כתיבה, כשאני נזכרת במראה מעל המסלול, אני חשה על פניי את תנועת ההערכה שפושטת על שפתיי.

אורפז רוטנברג
orpazita@gmail.com

*

| רחל כץ | חן סיון, אופנאית | — | רחל כץ |

אופנת הלבוש ואופנת הלבשת הבית חוזרות שוב ושוב במין תנועת מטוטלת מעגלית
אל מוטיבים שכבר שימשו בעבר.
בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו רואים עדנה מחודשת לטכניקת המקרמה,
שבה יוצרים אנשים פריטים רבים, בעיקר ל'הלבשת' הבית.
רחל כץ מאמצת את הטכניקה ה-הו-כה-נשית הזו,
פליטת שנות הששים והשבעים של המאה הקודמת,
ליצירת פריטים מפוסלים יוצאי דופן, שלא תמיד קל לזהות בהם את הטכניקה התמימה הזו.
בחבלי שיפצור צבאיים, מיתרי צניחה וחבלים חזקים נוספים
כץ מייצרת איפודי מגן מרשימים לדמויות שלה, בצבעוניות עזה.
הבחירה בחומרים צבאיים היא לגמרי לא מקרית,
ונובעת משירות הצבאי המשמעותי של כץ בגדוד 'קראקל' – מקור לגאווה ישראלית של כץ,
גאווה פמיניסטית-בלי-להתנצל, על מקומן הטבעי של לוחמות ביחידות החי"ר.
גאוות הלוחמות – אכן מקור לגאווה!
זו הקולקציה החזקה ביותר בתצוגה

רחל כץ
reych123@gmail.com

* * *

עוד אהבתי

מערכת ערב מונוכרומטית בוורוד אפרסק, תוך שילוב של בדי משי זורמים ונשיים
ומעיל ברוקאד מחוייט כאילו-גברי, באותם צבעים נשיים עדינים
עבודה של רותם נופרבר rotem.noferber@gmail.com