כאלה החיים, יש להם חיים משלהם כשאנחנו יושבים לנו ומתכננים תכניות, החיים בינתיים עפים למקומות אחרים כשאנחנו חולמים הם מציגים בפנינו מציאות. עובדות.
קשה מאד המשימה לאזן בין ה"צריך" ל"רוֹצָה"
השנה האחרונה ויותר ממנה החודשים האחרונים ויותר מהם השבועות האחרונים בחיי מתאפיינים בהידרדרות של ממש באיזון הזה ה"צריך" משתלט על כל חלקה טובה, כל שעת רצון וכל דקת נחת המטלות ההולכות ומתרבות מכורח שילוב של נסיבות, שותות לי את הפנאי, וגם את הזמן. ל"רוֹצָה"לא נשאר מקום בלו"ז ומה יוצא לי מכל זה? שומדבר טוב (אלא אם באסה קיומית היא דבר טוב לפי מילון המונחים שלכם)
הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש, כך החלטתי כי איש חכם אחד (חכם מאד אפילו) אמר כבר מזמן שזה טיפשי לעשות את אותו הדבר בדיוק ולצפות לתוצאה שונה .
.
לכבוד יום הולדתי החלטתי לעשות החלפה בין ה"צריך" ל"רוֹצָה" מהיום אני צריכה לבקר בקניון, חייבת לעשות בו סיבוב, ועוד אחד, ועוד ואין לי ברירה אלא לאכול שם כריך לפי גחמה פרטית שלי, שבכלל לא נמצא בתפריט
לפני חודש וחצי עברנו מתל אביב לגבעתיים (מאמינות?) ולמחרת יום ההולדת עשיתי בדיוק את זה: הלכתי לקניון השכונתי החדש שלי בעצם נסעתי. לקניון עזריאלי גבעתיים וחניתי בחניון התת-קרקעי (שעתיים ראשונות ללא תשלום)
אני, שהחיים התלאביביים שלי התנהלו ברגל, כמו ניויורקית גאה נוסעת. לקניון. בגבעתיים
מה אומר? היה שווה! בנוסף לכריך שמילא את בטני העגלגלה, זכיתי בפעם הראשונה בחיי (חמשים ושלוש ויום, כן?) במניקור, מידיה המצוינות של קורל ב'לקה' (ובבקבוקון לק בצבע אחר, סתם כי בא לי)
.
.
זכיתי גם בורד אדום מלווה ברותם ריחני, ארוזים בצלופן מרשרש, מ'לרום פרחים', שמקדמים את פני הבאים בכניסה הראשית במנוי סופשבוע ל'הארץ' –העיתון היחיד שעוד נשאר לנו במדינה, ו… זכיתי ברשימה מנטאלית: את זה ואת זה ואת זה
בלי ששמתי לב הבוקר פרח ונעלם מבין אצבעותיי, ונאלצתי להתפנות ל"צריך" אחד חשוב חייבת לחזור
*
בפעם הבאה באתי כבר ברגל. הדרך מביתי החדש אל הקניון עוברת בשרשרת של גינות ציבוריות, על גשר להולכי רגל, ודרך השער הצפוני של הקניון, שפונה אל השכונה הסמוכה הכניסה הפעם מהקומה השלישית, מה שמאפשר לי פרספקטיבה אחרת
*
זה קניון לא קטן בכלל, ומצד שני הוא שכונתי. זה קניון של אנשים שאוהבים ומעריכים אופנה איכותית וגם בית קפה טוב. קניון של עגלות והפעלות אמהות-תינוקות, של נשים מבוגרות מטופחות וחבושות כובעים
קניון עזריאלי גבעתיים הוא קניון מתחדש, שמתאים את המותגים והחנויות שבו לבקשות קהל המבקרים ותושבי השכונה. כך, חנות שכבר לא מתאימה מפנה מקומה לחנות דגל של רשת האיפור M.A.C., סניף 'ארקפה' – החביבה עליי מכל רשתות הקפה – עובר מתיחת פנים, מותגי הלבשה חדשים מצטרפים ו… מסעדה איטלקית תיפתח בקרוב בקומה השלישית, קומת הקולנוע
.
.
בקומת הכניסה מצאתי את מותג ה'ביוקר' הישראלי החביב עליי, דניאלה להבי, שחנותו עומדת בפני התרחבות, וגם דוכן ממרחים ולחמים של 'מטבלים'
.
.
בסטימצקי החלפתי את 'החיים ומה שלבשתי' המקסים של שלי גרוס (שכבר יש לי), ב'רעידת האדמה של הוגו' המסקרן, מאת אושיית הספרים איתמר לוי
בקומה השנייה – קומת האופנה – מצאתי ניצני אביב ב'זארה' אהובתי, נעלי עמנואל, סאקס, רונן חן, פול אנד בר…
.
.
בקומה השלישית שמחתי לגלות את 'טומי ואניקה'– חנות הצעצועים המקסימה שבה אין התוויה של צעצועי בנות וצעצועי בנים, לא נסיכות קסומות בוורוד וסגלגל, ולא גיבורי-על אימתניים
.
.
ומצאתי גם את בתי הקולנוע רב חן. אין לי מושג מתי בפעם האחרונה הייתי בקולנוע, אבל אני מאד אוהבת. אמי, שכבר לא במיטבה, ושעברה גם היא לשכונה ממש השבוע (כדי שאהיה קרובה וזמינה עבורה), אוהבת מאד סרטים. אוכל לקחת אותה לקולנוע… כך אני מפנטזת
ובקומה הרביעית מכון הכושר של Holmes Place הערה לעצמי: צריכה למצוא בשכונה מקום להתאמן…
*
עם קניון כזה שווה, הייאוש (מהמעבר. הכפול) נעשה יותר נוח רוֹצָה אני