\
רויטל חכים-סטריכמן | NIYAR
\

\
'היופי שבחוסר השלמות. זה מה שמוביל אותי', אומרת לי רויטל חכים-סטריכמן, 'מעורר בי השראה… והחיבור לטבע.'
היא מצטטת באזניי מהספר 'וואבי סאבי לאמנים, למעצבים, למשוררים ופילוסופים' (מאת לאונרד קורן): 'יופיים של דברים לא מושלמים, ארעיים וחסרים… יופיים של דברים פשוטים וצנועים'.
היא קיבלה את הספר במתנה, וכשקראה אותו רשמה לעצמה הערות, ואז הניחה אותו.
זמן מה מאוחר יותר, ולאחר שיצרה את העבודות המוצגות בתערוכה הזו, חזרה אל הספר ומצאה קשר ישיר בין הדברים – קשר שנוצר, לדבריה, שלא במתכוון. שלא במודע.
\

\
רויטל חכים-סטריכמן עסקה בדוברות ויחסי ציבור.
בטיול למקסיקו נחשפה לאמנות עיסת-הנייר, לאפשרויות האינסופיות הגלומות בטכניקה, לצבעוניות העזה שמכסה על דלות החומר, לעושר הצורני.
כשחזרה מאותו טיול השתלמה בסדנאות עיסת נייר, למדה טכניקות שונות וחקרה שימוש בסוגים שונים של נייר ודבקים, תוך שהיא מלמדת את עצמה, מנסה ומתנסה.
היא החלה לפתח את התחביב לכדי מקצוע, וכיום מנחה סדנאות יצירה בעיסת נייר, בחצר ביתה ברמת אביב. זאת, בנוסף ליצירה שלה עצמה.
לפני כ-3 שנים השתתפה בספר 'אמני נייר בישראל', ובתערוכה שנלוותה להשקת הספר, בה ריכזה האוצרת והמחברת יעל ניצן אמני נייר ישראלים, שאת רובם הכירה בפעם הראשונה.
שם נחשפה חכים-סטריכמן לעבודות שלדבריה פתחו עבורה את העולם, והרחיבו את המנעד היצירתי והטכני של עבודתה.
\

\
התערוכה הנוכחית מכילה בעיקר גופי תאורה, העשויים עיסת נייר בטכניקות שונות, שיצרה בסוגים שונים של נייר.
בעבודות מאפשרת האמנית לחומר להוביל אותה, ומתחקה אחרי אלמנטים כמו שקיפות, חוזק, מרקם, צבע.
עם זאת, היא מקפידה לשמור על מהות האובייקטים כגופי תאורה מתפקדים, ומייצרת פתרונות טכניים לצורך בנקודת יציאה לכבל חשמלי, ומקום להתקנת בית-נורה.
העבודות בתערוכה מאופיינות בקצוות פרומים, לא גמורים ולא מלוטשים, ובמיעוט עבודה עם צבע, בניגוד לעבודותיה הקודמות, המאד צורניות וצבעוניות.
\

\
התערוכה מוצגת בחלל תצוגה אלטרנטיבי – גם גלריה – ברח' מאפו 27, בתל אביב.
שעות פתיחה:
ב' 17:00-19:00
ה' 19:30-21:30
ש' 12:00-14:00
עד ה-13-6-14
\
* * *
\
עירית יציב | מגו(נ)דרות
\

\
מה את, בעצם? שאלתי אותה, את אמנית קולאז'? כי עבודות הנייר שלך הן קולאז'ים, כך גם עבודות הלבוש.
לא, היא ענתה לי, אני אמנית של צבע.
עבורי אין הבדל בין ציורי האקריליק שלי מפעם, שם ציירתי גרידים (רשתות) וחקרתי שכבתיות של צבעים, לבין עבודות הנייר שלי היום, ועבודות הטקסטיל.
ואכן, עבודות האקריליק שראיתי בביקור בסטודיו שלה, הן טקסטיליות, ונראות כמארג שתי וערב רב שכבתי עשיר.
'אני מעלעלת במגזינים צבעוניים, עיתונים, מוספים, עד שמשהו תופס לי את העין.
זה יכול להיות דימוי (אימאג'), טקסט, כתם צבע, פרסומת.
כך אני מתניעה עבודה חדשה'.
\
\

מצד אחר – הטקסטילים: יציב אוספת פריטי לבוש מחנויות וינטאג' ויד שניה, ומרכיבה מהם מערכות לבוש. תמיד מחפשת את הקיצוני יותר. ויותר. מחפשת את השילובים הבלתי אפשריים. הצבעים שלגמרי לא מתאימים. הדפוסים המוקצנים ביותר. חייבת שכל פריט שהיא לובשת יהיה מודפס – לא יכולה ללבוש בגדים חלקים. משתדלת שלא לחזור על שום צירוף. עורכת את מערכות הלבוש על המיטה, או על הבובה (אימום חייטים).
לכל צירוף טקסטילי יש קולאז' על נייר שהוא תרגום של אותה התחושה.
עם הזמן קיבלו הקולאז'ים הנייריים מקום וחיים משלהם, ונוצרה סידרה של עבודות מונוכרומאטיות.
\

\
עירית יציב היא אמנית בנשמתה, ומעצבת טקסטיל במקצועה.
במשך שנים הקפידה על הפרדה מוחלטת בין עבודתה כמעצבת טקסטיל, לבין האמנות שלה, אז עדיין בטכניקות מסורתיות.
כבר אז היה הלבוש שלה צבעוני באופן קיצוני, גם מול החברה האמנותית-מעצבית שבה חיה ועבדה.
ואעיד – אני מכירה אותה מאז הייתי בת 13, וכיום היא גרה שני בתים ממני.
לפני שנים אחדות, כשעמדה על פרשת דרכים מבחינת העשיה האמנותית שלה, אמרה לה מישהי: הסתכלי על איך שאת לבושה, ועשי עם זה משהו.
זו היתה נקודת המפנה שבה הפכה היצירה היומיומית של לבושה, לעשיה מתוך מודעות; ועם המודעות נוצרה עבורה אמנות.
\

\
כל צירוף טקסטילי הוא חד פעמי, ובעזרתו מוציאה יציב את אמנותה אל הציבור. היא מאפשרת לעבודתה חשיפה יומיומית, ומזמינה את העוברים והשבים לצפות בעשייתה האמנותית. 'אפילו כופה עליהם', היא אומרת.
הלבוש שלה הוא לא אמצעי להיראות טוב, אלא היא בגופה אמצעי להציג את אמנותה.
בתוך זה, אומרת יציב, אני מאיינת את עצמי. לא אני היא שחשובה אלא היצירה.
כל יום היא מקפידה לתעד את הלבוש, שבו כל פרט נבחר בדקדקנות.
התערוכה בגלריה 'משרד בתל אביב' היא פרי מפגש בין יציב לבין האוצרת תמר אלול, לבין חלל התצוגה של הגלריה והאוצרת הראשית שלה, רחל סוקמן.
\

\
'על ידי ביטול ההפרדה בין חיי היומיום לאמנות', כותבת אלול, 'שיבוש ההירארכיה בין אמנות גבוהה, אנטי-אמנות ומוצר צריכה פתייני, ומציאת איכויות אסטטיות במה שנתפש כנמוך, מבקשת יציב להרחיב את גבולות האמנות ולטשטשם'.
גלריה משרד בתל אביב | זמנהוף 6, תל אביב (ליד ככה דיזנגוף)
שעות פתיחה:
שני-חמשי 11:00-18:00
ששי 11:00-14:00
עד 6.6.14











