מחשבות על מתנה.אור.ציור.צילום.נדודים.אהבה.תשוקה.יצירה

 
בדרך להרצאה של אודליה יקיר על המתנה.

המתנה שכל אחד בא לעולם איתה,ממש מהראשית,מהלידה.
המתנות יכולות להתחלף עם הזמן
עם השנים כפי שכולנו יודעים נולדות תובנות.ההקשבה לפעימות הלב.הוא יודע
ערפל דק,שאריות טיפות גשם וריח הלימונים שנשארו באוטו ומחשבות על המתנות שלי.
לקחת רגע.לעצור.לנ ש ו ם

אני אמנית מאז ילדותי.אדם יוצר
ידיעה עמוקה,פנימית שאינה מעוגנת בהבנה לוגית,נלמדת וכו
ידעתי ואני יודעת שהציור,הצבעים.האור המיוחד שלי,פריים הצילום שיוצא ממני,המילים,השירים שאני כותבת
גם תשוקת המוסיקה,הטבע ,הנדודים,האנשים.היכולת לגעת בלב. יכולת המשחק,אהבת המצלמה,כל אלו מתנות ויש עוד
אלו לא דברים מובנים כלכך.לפי הסטטיסטיקה רק 20 אחוז יחיו את החלומות,80 אחוז יחיו בחלומות…
מגיל צעיר מאד ידעתי להקשיב עמוק ללב,לבטן,לנשום מול ים כחול,לחבק גזע עץ,לרוץ במרחבים ירוקים,לחלום כתום,לחטט עמוק ולשאול כי אחרת המועקה תפרוץ כך או אחרת
הפצע לא יגליד,זה לא משהו שככה עובר ,הגעגוע פורץ כמו אהבה בחמסין,כמו אור שמסתנן דרך שבר תריס
הערך העצמי גם תלוי ומושפע מהערך של הנתינה לאחר אבל בעיקר לעצמי…
אם איני מדוייקת.לא יוצרת.אני מתוסכלת.כמה מורכב ככה פשוט
 
הגעתי מסוקרנת-משהו במשפט-אל תשאל מה באת לקבל אלא מה באת לתת-באנו ללמוד את מה שבאנו ללמד
דווקא בקושי הכי מאתגר נמצאת המתנה,תובנה שנלמדת רק בדיעבד
אודליה עולה על הבמה,חייכנית,סטנדפיסטית טבעית,מדברת בשטף:

 
שלושה פרמטרים לידיעת המתנה היחודית שלנו
ידיעה מילדות-ממש מהראשית קיימת ידיעה פנימית{כמו אצלי}
משבר-ממשבר למבשר…דרך שבר עמוק.מתוך משבר נולד גילוי,יעוד,הבנת המתנה
מנטורים-כולנו מכירים את המשפט-כשהתלמיד מוכן-המורה מגיע
עידוד,נתינה,הארה,מילה טובה,חיוך תומך ועוד.מפציעים לרגע קצר או ארוך בחיינו ונותנים כלים
האמת-הרגשתי שאני חיה את המתנה שלי
אני ציירת בעיקר והזמן טס כשאני בסטודיו,כמעט ולא מעשנת,אוכלת,מקשקשת…הזמן טססס והסיפוק אחרי שעות של עשייה במה שלבי מבקש-אין שני לא
רוצה גם לכתוב,לרקוד,לצלם,לנדוד,לשיר,לתופף,לשחק…

אם האדם נמצא בדרך שלו,מדוייק במתנה,ביעוד גם השפע יגיע…נו,זה עוד לפני-השפע החומרי-מתעכב משהו…חההה
העיקר מבחינתי כשעושים מה שאוהבים נטענים באנרגיה והדבר משפיע על כל הרבדים בחיים
איזו אמא אני?אם אני מסופקת,אעביר לילדי אנרגיה בריאה,מפרה וכך הלאה
כלים נוספים לדעת את המתנה=מה בילדות המשוחררת אהבנו באמת,באופן טבעי?לשאול שאלות,לשחרר חסמים,לחזור לזה.מותר
מה הזולת רואה בנו שאולי אנחנו לא רואים,לא יודעים
הכי חשוב ההבנה שהחיים הם הבינתיים…אם חלילה וחס נותרה לנו שנת חיים אחת! !מה היינו עושים?ממשיכים באותה עבודה סיזיפית,מתסכלת רק בגלל הכסף והביטחון?
מה יותר קשה בעצם?לוותר על אזור הנוחות או לחיות עם טעם חמוץ יומיומי של החמצה?
ממשיכים להיות ארוגים בקשרים לא טובים,שואבים,מדכאים?נשארים עם אותו בן זוג שאולי לא מעודד תומך ומצמיח אלא ההפך
כאמור עם גישה נכונה ומתן הזדמנות אפשר בהחלט ותמיד המתנות יכולות להתחלף, אחרת הבינתיים ועוד בינתיים ויגמרו החיים והטעם יהיה של עצבת,כמיהות אבודות,בדידות
גישה נכונה –לרצות ולהאמין=יגעת מצאת והזדמנות-ההזדמנות תמצא בעצמינו או שהחיים,אנשים אחרים,מנטורים שמפציעים לרגע
לדעת ללקבל.לפעמים הכי קשה זה לבקש והכי חשוב להתעורר לפני שישקע הזמן
הדרך
בין זמן לזמן
אנחנו עוברים

מציאת המתנה טוענת אודליה בלהט  ובצדק תשפיע על -הזוגיות,מצב החברתי,המצב הרגשי שלנו.