במדינה בה היועמ"ש החליט להגיש כתבי אישום נגד ראש ממשלה החשוד בשחיתות,
במדינה שבה פרטים נרחבים מכתב החשדות נאסרים לפרסום לפני הבחירות,
במדינה שבה מפלגת ימין קיצוני מבקשת את תיק המשפטים ומבטיחה בתמורה לכך לתמוך בחסינותו של ראש הממשלה,
במדינה בה עבריין מורשע שריצה את עונשו נכנס שוב ושוב לבית הנבחרים,
במדינה בה ראש הממשלה מפלג, מסית ומסכסך את העם בינו לבין עצמו, מייצר שנאת חינם ושופך עוד ועוד שמן להגברת הלהבות,
במדינה בה מפלגה מרשה לעצמה להשוות, בתעמולת הבחירות שלה, בין בג"צ לבין חמאס,
במדינה בה השמאלנים נתפסים בעיני חלקים נרחבים בציבור כאויבי העם,
מה הפלא שנתן אשל, שתלונות על הטרדות מיניות הוגשו נגדו, ושבחר לסיים את העניין בפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט ובהתחייבות שלא לחזור לשירות הציבורי, מתמנה לנהל את המו"מ הקואליציוני?
אתם באמת מתפלאים? הרי מי עוד, כמוהו, ראוי להכשיר את הדרישות הכי הזויות של המפלגות הכי קיצוניות?
חכו חכו, אחרי שיכשירו את השרץ המכונה "חסינות לנבחרי ציבור מכהנים", יגיע השלב הבא, והוא יהיה הרבה יותר כואב: חסינות למשרתיהם של נבחרי הציבור ולכל מלחכי הפנכה. ואני לא רוצה לדמיין איך זה ימשיך להתדרדר משם.
אהבתן? עוד תוכן מרתק לכן ממתין אצלי באתר. מחכה לכן!