לפעמים בבוקר,
כשאני קמה מהמיטה,
לפני
שאני ממש מתעוררת,
במראה הגדולה
אני מביטה ותוהה-
מי זאת אותה ילדה,
ממש מולי ניצבת,
ואני בה בוהה?
כל כך דומה לי-
פניה ממש כשלי,
גם הגוף כמו שלי,
ממש פלא,
אני מתלהבת
ואז נזכרת.
אני נזכרת כי
באחד הערבים
אמא ספרה לי
על דברים שהם תמיד,
אבל תמיד,
יהיו שייכים רק לי!
כך מתחיל הסיפור "גופי הוא שלי". כמו כל הילדים, גיבורת הספר, מתפעלת בבועתה במראה. איזה פלא, זה לראות את עצמנו ממש…
אמה סיפרה לה, שיש דברים שהם רק שלה, כמו שמה, מחשבותיה, דעותיה, תחושותיה ורצונותיה. אך מה שהכי שלה- הוא גופה. לגוף שלנו חשיבות רבה. ולכן עלינו להגן עליו מכל פגיעה.
עלינו לתת לו לנוח ומזון בריא, על מנת לאפשר לו להתפתח ולגדול.
לכל ילד וילדה יש גוף שונה, בצבע ובמבנה.
כל ילד וילדה, צריכים לדעת כי איש אינו רשאי לגעת בגופם להרע, גם לא בצחוק וגם לא בקטנה. ואפילו מישהו שהכרנו ואף חבר קרוב, יכול לגרום לתחושת אי נוחות. חשוב לזכור מתי לומר "לא!" גדול, ולעצור! מתי לסרב ואפילו לברוח.
חשוב לזכור כי אין לאיש רשות לפגוע, אם במילים מעליבות, או במגע לא רצוי או מביך.
חשוב לספר תמיד ומיד, אם מישהו פגע, נגע או העליב.
מה שאמה למדה אותה זה, שהכי חשוב לנהוג בזהירות, ועם זאת להיות נעימים, להיות אדיבים, לכבד את עצמנו, את גופנו ואת חברינו, ובודאי את האחר והשונה מאיתנו. כך נחיה ללא עלבון ואלימות מכל סוג.
נילי זליקובסקי נוגעת בספרה "גופי הוא שלי" באחד הנושאים החשובים, שכה קשה לדבר עליו עם ילדינו, נושא ההגנה על גופם.
הספר מציג לילדים, בצורה ישירה, את זכותם לשמור על גופם, על פרטיותם ולמנוע אי נוחות או מגע לא נעים.
הספר מומלץ לקריאה משותפת עם ילדים מגיל הגן, על מנת למנוע ולהימנע ממצבים, שאף הורה וילד לא רוצים להגיע אליהם.
מאחלת לכם ולילדכם קריאה מחכימה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
