היה לו הכל והכל אבד לו. הוא היה ילד יפה, טוב לב, חכם להפליא, עם שמחת חיים, שממלא את הסובבים שלו באושר. חיוכו כבש כל לב, עד האטום ביותר. גם התעלול הכי מעצבן, היה מתבטל לאחר שחיוכו היה מסנוור את הקורבן.
השנים חלפו והילד היפה הפך לנער מצוות. עדיין היה יפה, חכם ומוצלח. אבל הענן התחיל להתקרב לכיוונו. בעיות בגב הובילו אותו להסתובב עם מכשיר, ששינה את חייו. מילד רגיל, הפך לשונה. והשונה אף פעם הוא לא שם קוד לאושר והצלחה בבית הספר.
ואם לא די בכך, הוא נאלץ לעבור ניתוח. הניתוח אמנם סידר את החוליות בגב במקום. אבל ליבו הפך והשתנה ונשמתו הלכה והתמלאה בערפל ואובך.
שנים נוספות חלפו, ימי משבר של גיל הנעורים הגיעו. אבל לא היה זה רק הגיל שמלא אותו בערפילים…
והייאוש
וחוסר האונים
לעזור
להושיט יד
לתת את הלב
העיקר שלא ייפול
לתוך התהום
השחור
שממנו כבר אין דרך חזרה…
פוסט זה מוקדש לילד שהיה לו הכל והכל אבד לו ואותו איבדנו.
