סדנת שליטה בעצבים

לפעמים נדמה לי שאנחנו כל הזמן עסוקים בללמוד וללמד את הילדים שלנו (ואת הסובבים אותנו) איך לשלוט בעצבים- לנשום עמוק, לשתות מים קרים, לספור עד 10 בלב וכו' וכו'. אבל חשבתם פעם למה נועדו העצבים? האם עולם שבו כולם רגועים וסומכים אחד על השני הוא באמת העולם האידיאלי?
סרט הילדים החדש "אנגרי בירדס- הסרט" הוא לא רק סרט מצחיק, משעשע וכייפי. הוא גם סרט ששם לנו את האידיליזציה מול הפנים ומזהיר אותנו מפניה!

הדמויות העצבניות והמוכרות פותחות לנו צוהר אל עולמן ומציגות את הכל באור קצת שונה.
הסרט מתרחש באי הציבורים השלו, או- כמעט שלו… בעוד כל הציפורים חיות להן בנחת ובהרמוניה, רד האדום והכעוס, בעל הגבות העבות, מסתובב ביניהם עצבני ומגושם ולא ממש מצליח למצוא את מקומו. נדמה שלא משנה כמה הוא משתדל לעשות טוב, הכל מתחרבש לו ויוצא הפוך. קצת כמו בשיר "העיפרון הוא ברוגז…"

ההתנהגות שלו גורמת לחברת הציפורים להתרחק ממנו והוא מוצא את עצמו גר בבית מבודד על החוף ומקור ללעג ולצקצוקים יומיומיים. ובאחד הימים, הוא נשפט על ידי השופט הינשופי ונשלח לסדנת שליטה בעצבים. שם הוא פוגש את ספידי צ'אק (הצהוב) והפצצה המתנדפת (השחור) ומגלה שהוא לא האאוטסיידר היחיד בחבורה…

אבל רק כשהחזירים הערמומיים מגיעים אל האי ובמסווה של נחמדות מרמים וגונבים מהציפורים את הדבר החשוב להן מכל, מגלים רד וחבריו שלהיות אאוטסיידר זה לא בהכרח דבר שלילי ולפעמים, זה אף שומר עליך מצרות. הם מוצאים את עצמם נסחפים להרפתקאה מסוכנת בדרך לבקש את עזרתו של הנשר הגיבור, סמל האי, שפרש בינתיים ומגלים שאגדות קיימות רק באגדות…

הצורך שלהם להוכיח את עצמם ובעיקר, הצורך שלהם בלעשות את הדבר הנכון מביאים להצלת האי וחייהם של חבריהם הציפורים.

זה סרט מצחיק, עשוי מעולה ויש בו קטעים קורעים ובלתי נשכחים (כמו הקטע של הנשר בנהר), אבל זה בעיקר סרט עם מסר על הטבע האמיתי, על נאיביות וכאמור- על האידיליזציה והשלכותיה.
המרענן הרשמי של הקיץ!