ספרי שירה וסיפורים קצרים

לפעמים כל מה שצריך זה ברייק קטן מהיום יום. הפסקה קצרה ולא מחייבת, שאפשר "לברוח" אליה מידי פעם.
וכמו פרק מסדרה טובה (גם אתם מעדיפים סדרות על סרטים?), כך גם ספרים שמקבצים מספר סיפורים ו/או שירים קצרים. כמו אלו:
"שתיים ועשרים אחרי חצות", מאת יוסי הלפמן, הוצאת אופיר ביכורים

ספר שירים וסיפורים קצרים שמתארים רגעים בחייו של המחבר. חלקם נוגעים ללב (למשל הגעגועים להוריו), חלקם שמחים ורובם, בעיקר, אופטימיים מאוד.
"אהבה בימי שפעת", מאת מיכאל אלוני (כן. המנחה מדה וויס), הוצאת סטימצקי

ספר מקסים ובו ארבעה נובלות ושני סיפורים קצרים, שכל אחד מהם שונה לחלוטין מקודמו. חלקם דימיוניים מאוד, חלקם מציאותיים מאוד וכולם סוחפים לעולם מלא רגש (לטוב ולרע). מצאתי את עצמי קוראת בכל לילה סיפור אחר, מזדהה עם הדמויות ונשאבת בקלות לעולם הפנימי שלהן. מקסים.
"מאה גרם פיצוחים מעורבים", מאת יעקב בהט, הוצאת אופיר ביכורים

ספר סיפורים מקסים וירושלמי מאוד, שערוך בצורה כרונולוגית מאז היותו ילד בתקופת ימי המנדט הבריטי, דרך ימי המלחמות כחייל ועד החוויות והזכרונות שלו כאדם בוגר. לא מדובר כאן בביוגרפיה, למרות שיש המון ממנה, אלא בסיפורים שובי לב מנקודות מבט שונות של אותו אדם. מרתק ומרגש.
"לא כל מה שחלף איננו", מאת יונה ברגור, הוצאת סטימצקי

ספר מרגש. נוגע ללב ומכאיב. אסופת הנאומים של המחבר- אב שכול ויו"ר יד לבנים לשעבר ברמת השרון. כל נאום נכנס ישר ללב, פותח פצעים (שלו ושלנו) ומגיש את הלב בצורה הכי חשופה שיש. זו הצצה נדירה וחשובה למה שעובר על הורים שכולים, שלצערי יש יותר מידי מהם.