הדילמה הבלתי נסבלת של המלחמה

היום יוצא לקולנוע הסרט "עין בשמים" שממחיש בצורה נהדרת את הדילמות המוסריות שעומדות מאחורי כל מהלך מלחמתי ומתכתב עם המציאות הכלל עולמית בכלל והישראלית בפרט, באופן מדויק להפליא!

הסרט מתאר מבצע צבאי מיוחד ללכידתם של פעילי טרור בכירים, עליו מפקדת קצינת המודיעין הבריטית קתרין, בשילוב כוחות מזל"ט של ארה"ב וכוחות המשטרה המקומית באפריקה, שם נערך המבצע.

המורכבות של המבצע ברורה כבר מההתחלה: התארגנות הכוחות ביבשות השונות, העובדה שהמדינה בה צריך להתקיים המבצע היא מדינת ברית שקטה ואופי המקום והתושבים, אך נדמה כאילו הדברים מתנהלים כמצופה והמבצע אמור להתנהל בשקט, בדיוק ובמהירות.

האפקטים הריגוליים והטכנולוגיות המשוכללות מרשימות ביותר, אבל כל זה לא עוזר, כאשר ישנו שינוי בתוכניות והמבוקשים לא נשארים בבית המתוכנן, אלא עוברים לבית אחר, שממוקם בשכונה מפורזת ובעייתית.
בשכונה הזו, ממש בסמוך לבית שבו מתרכזים המבוקשים, מתגוררת גם ילדה קטנה, אילייה, בת להורים אוהבים ותומכים- מתחילת הסרט מוצגת הילדה ואורח חייה התמימים והמתוקים, מה שיוצר הזדהות ואמפתיה אצל הצופים- משחק בחישוק בחצר הבית, ריקוד, לימודים ועזרה לאימה במכירת לחם לתושבי השכונה.
צוות המבצע כולו דרוך לפעולה ובשל אופיו של המקום (ולאחר דיונים די מתישים) משתנה מטרת הפעולה ובמקום ללכוד את המבוקשים, מוחלט לזרוק טיל מהמזל"ט על הבית ולחסל אותם.
החלק הזה של הסרט הוא קצת מתיש, אפילו קצת פתטי בעיניי- מצד אחד לחץ הזמן בשטח, כשהטרוריסטים מלבישים על שניים מאנשיהם חגורות נפץ ומתכוננים לבצע פיגוע ולצאת מהבית וטווח הפעולה מצטמצם ומצד שני- הקבינט הלונדוני שדן בחוקיות החיסול ומעביר את אחריות ההחלטה מאחד לשני, מגוף לגוף, משר לשר ומבריטניה לארה"ב.
בהתחלה זה עוד סביר ואף הגיוני- מדובר בשינוי מטרת המבצע מלכידה לחיסול וחשוב לקחת בחשבון את כל ההשלכות, בעיקר אלו הפוליטיות. אבל ככל שעובר הזמן, זה קצת נמרח מידי ומציג את "המנהיגים" ומקבלי ההחלטות בצורה קצת סאטירית אפילו- שר החוץ הבריטי מקבל קלקול קיבה ועונה לשיחות מהשירותים, שר החוץ האמריקאי בדיוק משחק פינג פונג בסין ומאשר בחטף את המבצע ואת הרג האזרח האמריקאי שהפך לשהיד וכו'. גם לאחר שמושג האישור המיוחל והטייס האמריקאי כמעט לוחץ על הכפתור- חלה תפנית נוספת בעלילה שטורפת שוב את כל הקלפים ומאלצת אותנו הצופים, לעבור שוב את כל סאגת האישורים. העובדה שמדובר בסרט אנגלי מובהקת ומציגה את האנגלים בצורה מוסרית ושקולה, לעומת האמריקאים "החפוזים".
ברמה הפוליטית, דווקא החלק המתיש הזה, הוא החלק עם המשמעות הגדולה ביותר והמסר הברור ביותר, זה שמשקף את מציאות המלחמה הדו צדדית ומציף את השאלות המוסריות. לא יכולתי שלא להשוות את מה שקורה שם לדיונים בין השמאל לימין כאן, אצלנו. ההשווה מתבקשת והשאלה העומדת בבסיס הסרט כולו- מהו מחיר המלחמה שמותר וכדאי לשלם ומתי אפשר לוותר? היא שאלה שהלכה איתי גם הביתה ולמען האמת,, מלווה אותי בכתיבת שורות אלו ממש.
חוץ מהחלק הפוליטי של הסרט, הסרט הוא סרט מעולה! הצילומים מרהיבים, הפסקול נהדר, העלילה מותחת, מתפתחת ומסתעפת וללא ספק מדובר בסרט משובח מז'אנר המלחמה.
לכו לראות! זה יתן לכם פרספקיטבה נוספת על הדילמות המוסריות של המצב שלנו כאן. כי במלחמה, כמו במלחמה, אין מנצחים. יש רק מחיר ששני הצדדים צריכים לשלם!