לא הכרתיך אבל את חזקה בעני .חזקה כמו הרוח ורוח לעיתים נחלשת
ושברו לך את הכנפיים כך שלא יכולת לעוף איתה כמו שרצית .
העדפת לשכוח לתמיד
לשכוח כמה קשים היו לך החיים .
לשכוח איך ילדת, גידלת והיית הכל לבנותייך והן שכחו הכל.
העדפת לא לחשוב ולכאוב איך את רוצה ללטף פניהן ולחבק ילדיהן ואת פסולה…לא יכולה כי פסלו אותך .
על מה ולמה?
על כך שלקחת את עצמך לעולם אחר שהאמנת בו .
לעולם טוב יותר לנפשך הדוויה.
ואני כואבת אותך -לא את בחירתך- חרדית או חילונית ממש לא מעניין פה .
מעניינים אותי האנשים והנשים .
אלו שבתורה כתוב כבד את אביך ואמך והם שכחו את האמא פה !
וכתוב ואהבת לרעך כמוך – לא מוזכרת הדת במילה רעך אז הוא יכול להיות רע מדת אחרת ופה שכחו אותך שאת משפחתם ודמם.
פשוט רצית להיות את ולא נתנו לך .
אני מלינה וכועסת על משפחתך כולל אישך לשעבר שמנע ממך רסיסי אושר
חיבוק וריח של ילדייך.
אני כועסת על הרשויות בארץ ישראל שלא מנעו ממנו לעשות זאת
ארץ ישראל אמורה לתת מענה לתושביה אשה או גבר ולתת להם לראות ולגעת בילדיהם.
ארץ ישראל שלנו אמורה להכיל הכל ולדעת לתת מענה לכל אחד אבל אין…
אם יכולתי הייתי מחבקת אותך ונותנת כח .
הייתי מגיעה עד למשפחה המתנכרת שלך ומראה להם שישנה דרך אחרת ,
ואת בחרת את הדרך שלך.דרך קשה ולא קלה כמו שחושבים ,שלמות זה קל כשאת אוהבת את החיים ורוצה להנות מהם.
ראיתי בדף הפייסבוק שלך פנים יפות מאירות,ראיתיך מטיילת,
ראיתיך לבושה כאחת האדם פה בג'ינס וחולצה ,מחייכת .
מהחיוכים לא ראו כמה כואב לך כי הסתרת.
וניסית ולא צלחת את הנהר
נהר הרגשות הפגוע שלך .
החיבוקים חסרו לך
קשה ונוראי.
וילדותייך – נפשן חסרה אותך והן תקועות בנוהגי החברה שכפו עליהן התרחקות ממך…
האל עצוב בשבילן ובשבילך
לא לכך הוא פילל בתורתו .
במקום שהיה אמור להיות הרחמן ביותר – משפחתך –לא היו רחמים!!!
