ואן אה וניר מוספירס סבתא שלי הרימה קול- היינו מגיעים אורחים בספניולית.
ואני קטנה חייכתי לי וליקקתי שפתיים.
למה? כי ידעתי שתכף תתחיל סבתא בהכנת ממתקים וכיבוד .
והכי חיכיתי לסירופה בלנקה.
לא היה כסף מיותר והממתקים והכיבוד נעשו מחומרים פשוטים בהמון אהבה שגם השאירה בזכרוני את הטעמים הללו .
היא נהגה להכין עוגות קטנות בצורת פירות ולצבוע אותם בדיוק עמו פירות.
עוגת לקח ענקית בסיר פלא שאת החלבונים הקציפה ידנית בכח רב עד שהלבינו ותפחו ברמות.
בחשה בעדינות את הקמח פנימה ואפתה.
ציננה וחתכה באמצעיתה . הרטיבה בסירופ טעים וציפתה בקרם פטיסיאר שהכינה . קישטה בפירות או ג'לי אדום כי זה מה שהיה אז.
אבל יותר מכל ציפיתי לסירופה בלנקה
או בלו סלטקו כמו שקוראים לו הבולגרים
ממתק עשוי מסירופ סמיך מוקצף בטעם גנעדן ואשתו לפעמים נצבע ורוד ולעיתום נותר צח כשלג במיוחד לפסח כשהכל לבש לבן..
הוא תובל במי ורדים כי מה לעשות הבולגרים מתים על ורדים ובכל פינה תמצא לידם איזה שיח או תמצית.
וכולם קוראים לזה מי שושנים …נו שויין.
ציפיתי לקבל את הכפית האחרונה בסיר עם הסיר עצמו וללקק כמו חתלתול.
ישבתי על גרם המדרגות מסתתרת מעט שלא יבקשו לי לק.
סבתא נהגה להגיש את הממתק עם מים קרים ליד כוסות דקיקות ונפלאות שהוצאו מהבויידם וכפיות כסף מונחות בתוכן.
והפסח כולו שלכם בהנאה
המתכון של סבתא ז'נה שלי .
3 כוסות סוכר וחצי
2 וחצי כוסות מים
כפית וניל או טעם אחר שפעם לא היה …הכי טעים זה ורדים.
כמה טיפות לימון.
מבשלים סירופ סוכר סמיך שכשמטפטפים טיפה על צלחת יש כדור…הכדור נקרא פונטו-היינו נקודה.
מקררים שיהיה פושר ואז מקציפים היטב. זה הופך למין ריבה לבנה וטעימה.
לא להקציף חם מאוד כי זה לא ישרוד.
לאחסן בצנצנת עם מכסה כשמתקרר ולעולם לא בקירור.
מגישים בכפית עם כוס מים קרים ומלקקים בהנאה צרופה.
חשים כמוני בילדותי .ילדה אהובה של סבתא.
חגשמחחחח
