מסעותי עם חמותי/ מאירה ברנע-גולדברג

זה לא שהספר הזה צריך את המלצותי. אני מניחה שכאשר אישה – כלה או חמות רואה את הספר היא מיד מסתקרנת ונוטלת אותו לידה ואולי גם קונה. כי כלה וחמות – זוהי הרי סאגה שלא מסתיימת.

מסעותי עם חמות

..

מסעותי עם חמותי

כתבה: מאירה ברנע-גולדברג

הוצאת כנרת זמורה ביתן

221 ע'

..

בספר כל מה שמציק ומעסיק  נשים – חמות, בעל , בגידות, אמא שתלטנית, שידוכים, הפרעות אכילה, ויש כמובן את החמות. בעיקר החמות.

הספר כתוב בסגנון קליל ושוטף. סגנון שאפשר למצוא במגזינים של נשים.

סגנון של שיחות נשים.

שזה מה שבעיקר יש בספר.

וזה מה שאולי מחבב אותו על נשים רבות.

כפי שהתחבב מאוד על מכרה צעירה שלי שדיווחה על הנאה גדולה וצחוקים.

זהו סיפורה של שירה, שהיא סופרת מצליחה, היא יפה מאוד, היא עשירה מאוד והיא נשואה לבעל מוצלח מאוד, אם לשני ילדים. יש לה סטטוסים  ברייטינג גבוה מאוד ועמוסי לייקים  בפייסבוק, עליהם אנו מדוחים ונהנים מידי פעם בצורה נחמדה.

כלומר – ספר עכשווי מאוד.

מצבים עכשוויים  שאנו פוגשים כמותם ודומיהם בחיינו.

והבעיה העיקרית בחייה של שירה היא חמותה – והיא באמת מוגזמת החמות הזאת ובהחלט ראויה שיכתבו עליה ספר..

ופה בודאי קופצות נשים משמחה.

הזדהות טוטאלית.

שהרי כמעט כל חמות היא סיפור שאינו נגמר.

ואולי יש גם שמחה לאיד החמות שסוף סוף מישהי מטפלת בנושא ללא כפפות משי ומגלה את האמת על אודותיה..את האמת שמאחורי האמא של הבעל. זאת שיורדת לחיי הכלה ולא מניחה לבנה לבנות את חייו .

אבל לדליה, החמות המדוברת, יש תירוץ שמצדיק מבחינתה את התנהגותה:

"אני לא מקבלת את העובדה שיש לו חיים.."

היא הרי " סחבה אותו תשעה חודשים בבטן..בשנת חייו הראשונה היתה צריכה להתעורר בלילה פעם בשעתיים להאכיל אותו..אמא שלו שנתנה לו את הנשמה עד שלא נותר לה דבר" (ע' 107).

הדמויות בספר מוגזמות מאוד.

ואני אהבתי את דמותה של ענבל.  את החברה הטובה של שירה. היא זאת שמלווה, ששומעת, שיודעת ומנחמת.

היא מפסידנית, בעלת חיצוניות לא ייצוגית, נכשלת סדרתית בקשרים רומנטיים. אבל היא חברה מאוד טובה. כל כך טובה שרציתי גם.

לא כולם זוכים. שירה זכתה.

קראתי את הספר ונהניתי.

העברתי למכרות צעירות שלי וגם הן נהנו מאוד.

מה שבטוח הוא שלאחר שתקראנה את הספר בודאי תתקשרו לחמותכן לשאול לשלומה, או אולי אפילו לשלוח לה פרחים לשבת או סתם.

כי היא כל כך כל כך לא כמו חמותה של שירה.

וזה מנחם מאוד.

..

מאירה ברנע-גולדברג היא סופרת, בלוגרית, בעלת טור, עורכת ספרותית ומבקרת ספרותית.

ספריה עד היום:

כמה רחוק את מוכנה ללכת (2011)

כראמל (2014)

משפחה לדוגמה (2015)

כראמל 2 (2017)

כראמל: ספר שלישי: נער החידות (2018)

מסעותי עם חמותי (2018)

..

ואני בהחלט אשמח לקרוא אותם.