גם את מקנאה בנשים אחרות?

השבוע חזרתי מחופשת "בטן גב" מרגיעה,

ואפילו שאני לא מחסידות ה"בטן גב"- (ככה זה כשאת עם קוצים…) זו היתה חופשה מעולה!

חופשה שבה סימנתי לעצמי ניצחון נוסף, גדול במיוחד. ניצחון שאיפשר לי להנות עד למקסימום בים ובבריכה,

גם כשהייתי מוקפת ב"נסיבות" שפעם היו גורמות לי להתקפל לתוך עצמי.

איזה נסיבות, איזה ניצחון ומה בדיוק קרה? תמשיכו לקרוא:

ביום הראשון לחופשה, אני עומדת בתור לבר בבריכה כשמלפני עומדת אישה צעירה, יפיפיה, זקופה וגבעולית,

לבושה בביקיני מהמם,

והמחשבה הראשונה שעולה לי לראש-

היא ״איזה כיף לה!״

זה עלה לי באופן אוטומטי ובלי בכלל לחשוב,

ושניה אחרי שהיא עלתה נבהלתי מעצמי. אבל ממש!

איך אני, שמדברת כל הזמן על קבלה עצמית פתאום מסתכלת על מישהי רזה ויפה

והמחשבה הראשונה שעולה לי היא- איזה כיף לה?!

יכול להיות שאני… מקנאה בה? רק כי היא רזה ממני?!

ואז ניסיתי להבין מאיפה זה בא- למה בעצם כיף לה? מה יש לה שאין לי, כרגע- בנקודת הזמן הזאת?

שתינו נמצאות באותו המלון? נהנות מאותה הבריכה? רוחצות באותו חוף ים?

אז למה לחשוב שהיא נהנית יותר? או פחות?

אנחנו תמיד נוטות להשוות את עצמנו מול האחר, כשבדרך כלל- הכף לא תיטה לטובתנו..

תמיד הדשא של השכן ייראה לנו ירוק יותר- גם אם בפועל, הוא לא. (וגם אם הוא כן- אותו השכן ירגיש בדיוק כמונו…)

אבל מה יקרה אם נקום מחר בבוקר ונגלה ש-הופס! נשרו הקילוגרמים מעצמם?

נהיה מאושרות יותר? המשכנתא תיסגר, נמצא את עבודת חלומותינו ונזכה בלוטו?

או שאולי נמצא מזור לכל המחלות, נשים קץ לרעב בעולם השלישי ונביא סוף סוף את השלום העולמי?

אם ככה, רק תגידו- מעכשיו אני סותמת את הפה, גם כאן בחופשת ה-״הכל כלול״!

קבלה עצמית לא נבנית ברגע.

לא ביום, לא בשבוע וגם לא בשנה. זה תהליך!

וגם אני לפעמים בלי לשים לב נופלת לאותן מלכודות ישנות שהיו גורמות לי להרגיש רע עם עצמי.

אבל אם פעם מספיק שהייתי בוחנת את כל הנשים הגבעוליות שמסביבי כדי להתקפל לתוך עצמי,
היום אני יודעת שזה לא ככה.

כיף לה? מגניב. אבל כיף גם לי, ואין דבר שאני לא מאפשרת לעצמי לעשות עכשיו בגלל המשקל.

אם פעם חשבתי ש"רזות נהנות יותר"- היום אני כבר יודעת-

רזות נהנות, מלאות נהנות, נמוכות וגבוהות נהנות,

בלונדיניות, ברונטיות וג'ינג'יות- גם הן נהנות! בלי יותר או פחות. בלי להשוות, פשוט נהנות.

אז להגיד שאני גאה בעצמי על המחשבה הזו? של "איזה כיף לה"? לא ממש…

אבל אני כן גאה בעצמי שלא ויתרתי, לא התקפלתי לתוך עצמי כמו פעם ולא המשכתי בהשוואה הכל כך מיותרת.
אם גם את רוצה לדעת איך להפסיק לתת למשקל לנהל אותך,

להפסיק לשים דברים על hold ולהתחיל לחיות כבר עכשיו את החיים שאת רוצה-

בואי למפגש "משקופה לשלמה" ב 15/6 ברמת גן!