הַסֵּפֶר הַגּדוֹל שֶׁל בִּילְבִּי גֶרֶב-בֶּרֶךְ

אסטריד לינדגרן

מי שגדל בארץ בשנות השבעים יכול היה לצפות רק בערוץ 1, טלוויזיה אחת לכולם.

ומה ששודר זה מה שנצפה.

אחת מתוכניות הטלוויזיה האהובות בילדותי הייתה הסדרה 'בילבי לא כלום' סדרה שוודית גרמנית שדובבה לעברית ושנערכה אח"כ גם לסרט קולנוע.

ומהרגע שהפציעה בילבי על המסך הקטן אצלנו בסלון. זה כבר לא היה עניין של לא כלום. התאהבתי.

ואיך אפשר היה שלא?

♥ ילדה אחת, שובבה וחסרת רסן

♥ זוג צמות כתומות זקורות לצידי ראשה,

♥ שמלת טלאים

♥ נעלים גדולות למידותיה

♥ זוג גרביים (שלא היו באמת זוג)

♥ קוף קטן

♥ מזוודה גדולה מלאת מטבעות זהב

♥ זוג חברים אחים שכנים, ילדים טובים ירושלים (או שטוקהולם?)

♥ סוס פרטי שחי במרפסת

♥ ושמחת חיים מתפרצת.

ילדת חופש, שחיה בוילה גדולה בלי מבוגרים מעצבנים שמכתיבים לה את החיים. איך היינו אומרים: "אתה לא תקבע עלי". אז עליה איש באמת לא קבע.

תמונות מתוך סדרת הטלוויזיה והסרט

*****

אהבתי את הרפתקאותיה של 'בילבי לא כלום' ככה נקראה בסדרת בטלוויזיה (דומה פונטית ל'פיפי לונגשטרומפ' שמה המקורי) שהצליחה לשעשע אותי ומיד חיפשתי את הספר 'מי מכיר את בילבי בת גרב'(ככה נקראה בזמנו בתרגום הספר לעברית) ספר צהוב וגדול עם סיפור תמציתי ומצויר.

כשאחותי קיבלה את הספר המלא 'הרפתקאות גילגי' (ככה נקראה במקור בעברית שהופיע טרם יציאת הסדרה למרקע הטלוויזיה) ספר בכריכה אדומה שאיגד את ההרפתקאות, החרמתי לה את הספר. שם כבר היו סיפורים נוספים, וכמו שניתן להבין, אהבתיה.

עד כדי כך שבאחת השנים, בגיל שבו עוד התחפשתי, הציעה לי דודתי שריק לשאול תחפושת של בילבי. כולל זוג צמות כתומות וקוף קטן על הכתף. מיד הוחלט כי אני אהיה בילבי.

לפני שבוע קיבלתי במתנה את הספר בתרגום החדש של דנה כספי בהוצאת 'זמורה ביתן': 'הספר הגדול של בילבי ברך-גרב'(שוב שם חדש) שמכיל בתוכו את כל ההרפתקאות שנכתבו לאורך השנים ע"י אסטריד לינדרגן השוודית. ומלווה באיורים המקוריים והקסומים של אינגריד ואנג נימן. שרק הם בפני עצמם חגיגה אמיתית ללב ולנשמה.

מתנה לילדה הגדולה שבי. תודו, כייף אמיתי.

בשנים האחרונות מדי שנה בפורים, אני משתתפת במשחק רשת של 'גמדים וענקים' – החלפת משלוחי מנות עם זרים גמורים מהפייסבוק. ממלאים שאלון קצר עם פרטים ושאלות ומגרילים אדם לפנק אותו. אחת השאלות הייתה "מה התחפושת שהכי אהבת להתחפש בה?" בלי לחשוב פעמים עניתי "בילבי".

אז בעיתוי מושלם לפורים, וזיכרון לתחפושת שהכי אהבתי, הגיעה בדואר חבילה שחשבתי שהייתה משלוח המנות שלי, אבל לא.

בסניף חיכתה לי מעטפה עם ספר (לא דרך המשחק) ומיד כשפתחתי את העטיפה וגיליתי מה קיבלתי, הייתי אפילו עוד יותר מאושרת. קפצתי (ממש) משמחה וצללתי מיד לקריאה מתענגנ ומתחברת לילדה שהייתי.

הספר הפעם הינו אוסף של כל סדרת ספרי בילבי.

ומכיל את כל שלושת הספרים השונים שנכתבו לאורך השנים

♥ בילבי ברך גרב Pippi Långstrump 1945

♥ בילבי גרב ברך מפליגה Pippi Långstrump går ombord 1946

♥ בילבי גרב ברך בים הדרומי Pippi Långstrump i Söderhavet 1948

שאוגדו לספר אחד.

אז מה יש בספר? הכל.

בילבי בת התשע, מגיעה לחיות ללא הוריה – (אימהּ מתה בילדותה, ואיש אינו יודע היכן אביה. בילבי אומרת שאימהּ עכשיו מלאך, ואביה הוא רב חובל של ספינה המפליגה בים הדרומי ומלך של ילידים, דבר שמסתבר כאמיתי) – בכפר שוודי הקטן בו קנה אביה בית, 'וילה וילקולה' (שבתרגום הישן נקראה 'וילה מצחיקולה'). עם מזוודה מלאת מטבעות זהב, חבר קוף בשם 'אדון נילסון' (מיסטר/מר נילסן בקודמים). וסוס שחי על מרפסת ביתה. היא פוגשת ומתחברת עם טומי ואניקה – ילדי השכנים הטובים והממושמעים – ומתחילה "לטלטל" את עולמם בהרפתקאות מצחיקות.

היא משטה בשוטרים, נלחמת בשודדים, מנסה ללכת לבית ספר, מצילה ילדים משריפה, שטה לחפש את אביה ומחליטה בסוף לשוב לחיות עם חבריה בכפר הקטן.

איורים מתוך הספר שצוייר בידי אינגריד ואנג נימן

*****

אבל האמת, את העלילות וההרפתקאות עצמן, אני מציעה שתקראו בעצמכם ולילדיכם.

זו יכולה להיות חוויה כייפית לשני הצדדים.

המהדורה החדשה של הספר צבעונית ומזמינה הנאה הן לגדולים והן לקטנים.

הציורים של אינגריד ואנג נימן, ממחישים ומתארים את העלילה בצורה משעשעת, והתרגום החדש של דנה כספי קולח ונעים לאוזן הילד.

איור מתוך הספר שצוייר בידי אינגריד ואנג נימן

*****

באחד הפרקים בספר מציגה בילבי את עצמה, כשהיא מגיעה לכיתתם של טומי ואניקה בבית הספר, בשמה המלא:

"שמי בילבילוטה צידניה וילון-גלילה נענע-מסולסלה בת אפרים גרב-ברך, בתו של קפטן אפרים גרב-ברך, שלעבר אימת הים ועכשיו מלך הילידים. בילבי הוא בעצם רק שם החיבה שלי, כי אבא חשב שבילבילוטה הוא שם ארוך מדי." (עמ' 40).

ומכאן הקיצור ל'בילבי גרב ברך'.

איורים מתוך הספר שצוייר בידי אינגריד ואנג נימן

*****

לגבי שינוי השם בתרגום החדש. ניתן ללמוד ממאמר בעיתון 'הארץ' מתאריך: 30.3.16, 'בילבי בת 60, והיא עדיין גיבורת תרבות, פמיניסטית בועטת ומוזה אמנותית.'

"רק השאלה איך בכלל הפכה פיפי לונגשטרומפ לבילבי בת גרב/גרב-ברך/לא-כלום נשארה פתוחה. "פיפי בשוודית זה לא פיפי, אלא ציוץ של ציפור, שם שובבי כזה" מסביר אטלס. בישראל נאלצו לבחור בשם חדש בשל הקונוטציות של השם המקורי (אנחנו לא לבד. בברזיל למשל קוראים לה ביבי ובאיסלנד לינה). "בהתחלה קראו לה גילגי", אומרת לבנת, "אבל כשהיו צריכים לדבב לסדרת הטלוויזיה ראו שתנועות השפתיים של גילגי לא מתאימות לאלו של פיפי, ושינו לבילבי, שתנועות השפתיי בהגייתה דומות יותר". מהיבה דומה שונה גם שם משפחתה הטלוויזיוני ל"לא כלום".

כספי אומרת שלמרות ההחלטה להיצמד ככל האפשר למקור, על השם בילבי החליטו בהוצאה לשמור. "היא כבר מוכרת פה כבילבי", אומרת כספי, "לשנות את זה עכשיו זה כבר לעשות דווקא"

כשאתם הולכים לקרוא את הספר הזה עם ולילדיכם, קחו בחשבון שזהו ספר ילדים לא ממש פוליטיקלי קורקט.

בעיניי, על כל הטוב שבכך !
פשוט כייף אמיתי. אבל עם מסרים חשובים (בם אגע בהמשך).

סיפורה האישי של לינדרגן מאחורי כתיבת ספר זה לא פחות מעניין מהספר עצמו:

מתוך המאמר הנזכר לעיל:

"היא נולדה כאסטריד אנה אמיליה אריקסון בדרום שוודיה ב-1907 להורים איכרים. אחרי שסיימה את התיכון עבדה כעיתונאית בעיתון מקומי, ובגיל 18 הרתה לעורך הראשי. זו הייתה שוודיה הכפרית של ראשית המאה, לא בדיוק סביבה תומכת להריונות מחוץ לנישואים, ובכל זאת אריקסון סירבה להתחתן עם אבי הילד, שנמסר למשפחה אומנת בקופנהאגן עד שמלאו לו ארבע שנים. היא עברה לשטוקהולם, למדה קצרנות ועבדה כמזכירה. ב-31' התחתנה עם הבוס שלה, שטורה לינדגרן, ושלוש שנים אחר כך נולדה בתם המשותפת קארין.

ב-41' לקתה קארין בת השבע בדלקת ריאות ורותקה למיטתה. כדי שלא תשתעמם המציאה עבורה לינדגרן את מעלליה של בילבי, פרשה אחר פרשה, שערורייה אחר שערורייה. כעבור שלוש שנים שלחה את כתב היד לאחת מהוצאות הספרים הגדולות בשוודיה (Bonnier), אך נדחתה (מן הסתם אחד הפספוסים המפוארים בהיסטוריה של המו"לות). כיוון שסיפור אחר שכתבה לינדגרן זכה בינתיים במקום השני בתחרות ספרותית של הוצאה קטנה יותר, Raben & Sjogren, היא שלחה לתחרות זו את סיפוריה של בילבי בשנה העוקבת, וזכתה במקום הראשון.

הספר זכה להצלחה מיד עם צאתו, והפך את לינדגרן ליצוא שוודי לוהט. ספריה תורגמו לעשרות שפות, ונמכרו בעשרות-מיליוני עותקים. הוצאת הספרים הקטנה הלכה ותפחה, ולינדגרן מונתה לעורכת ספרות הילדים שלה, תפקיד שבו שימשה עד לפרישתה לפנסיה. היא פירסמה למעלה מ-100 ספרים, שתורגמו לעשרות שפות ועובדו לסרטים, למחזות ולסדרות טלוויזיה, וזכתה בעשרות פרסים ספרותיים, כולל פרס אנדרסון הנחשב."

אסטריד לינדגרן

*****

היום, ממרום גילי וידיעותיי, אני מבינה עד כמה חתרני המסר שהיה בספר הזה, בילבי בת ה 61, הינה בכל הגדרה, אייקון הנושא דגל פמיניסטי. אז, בשנים שקדמו לשחרור מעמד האישה, קמה סופרת שוודית וכותבת ספר על ילדה עצמאית נון-קומפרמיסטית, מלאת יושרה, ומלאת דמיון והומור, שפורצת מסגרות ושוחטת ערכים כמו משפחה בית וממסד למען החופש והעצמאות שלה כילדה (כאישה).

החדשנות בספר ובגיבורה שלו היו בכך שהיא העמידה גיבורה בת. שמעבירה בדרכה המיוחדת ביקורת חברתית על עולם המבוגרים של זמנה.

היא פמיניסטית במלוא מובן המילה. דעתנית העומדת על שלה, מלאה באסרטיביות. שבסופו של יום שלא כמו דמיות נשיות אחרות לא מסיימת את סיפורה כאישה מאוהבת ונשואה כמו אן שרלי מ'האסופית' או ג'ו מארץ מ'נשים קטנות', אלא נשארת היא עצמה. עצמאית ובטוחה.

אז בילבי לא כלום היא לא ממש לא כלום. היא מצחיקה משעשעת ובעיקר מלמדת אותנו שאפשר לחיות אחרת, שאין צורך תמיד לקבל את דרכם של המבוגרים או הממסד. ושמותר מדי פעם לבעוט לו בתחת. וליהנות.

*****

מילות שיר הפתיחה של תוכנית הטלוויזיה משנות ה 70 בארץ:

אני בילבי לא כלום

שולה חן
מילים: דן זכאי
לחן: לא ידוע

אני היא בילבי לא כלום
ואני מקפצת הופה היי
כי לא איכפת לי שום כלום
זה כיף, זה יא-בא-יי

יש לי קוף קטון
הוא ישן אצלי בתוך עיתון
קוראים לו מיסטר נילסון
והוא לגמרי לא טיפשון

כן אני בילבי לא כלום
ואני עליזה, נו אז מה הופ היי
כי לא איכפת לי שום כלום
כי טוב לי יא-בא-יי

יש לי סוס על אמת
אני עליו כל יום רוכבת
ואני אוהבת
עוגות קצפת באמת

כן זו אני בילבי לא כלום
ואני שובבה, אז מה הופ היי
בואו אלי עם לא כלום
נעשה כיף יא-בא-יי
נעשה כיף יא-בא-יי
נעשה כיף יא-בא-יי

מתוך הכריכה האחורית של הספר:

בִּילְבִּי, הַיַּלְדָּה הַחֲזָקָה בַּתֵּבֵל, הִיא פְּרִי דִּמְיוֹנָהּ
שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הַשְּׁבֵדִית אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן.
וְכָךְ הִיא נוֹלְדָה:

"בִּשְׁנַת 1941 קָארִין, בִּתִּי בַּת הַ־7, חָלְתָה בְּדַלֶּקֶת רֵאוֹת וְנֶאֶלְצָה לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה. מִדֵּי עֶרֶב יָשַׁבְתִּי בְּשׁוּלֵי מִטָּתָהּ וְהִיא נִדְנְדָה לִי כְּפִי שֶׁיְּלָדִים מְנַדְנְדִים: 'תְּסַפְּרִי לִי סִפּוּר!' עֶרֶב אֶחָד כְּשֶׁהָיִיתִי מְאוֹד עֲיֵפָה שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ, 'מָה תִּרְצִי שֶׁאֲסַפֵּר?' וְהִיא עָנְתָה, 'תְּסַפְּרִי עַל בִּילְבִּי גֶּרֶב־בֶּרֶךְ!' הִיא הִמְצִיאָה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתוֹ רֶגַע מַמָּשׁ. לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ מִיהִי בִּילְבִּי גֶּרֶב־בֶּרֶךְ, פָּשׁוּט הִתְחַלְתִּי לְסַפֵּר, וּמֵאַחַר שֶׁזֶּהוּ שֵׁם יוֹצֵא דֹּפֶן, גַּם הַיַּלְדָּה שֶׁנּוֹשֵׂאת אוֹתוֹ הִיא יוֹצֵאת דֹּפֶן."
אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן

הַסֵּפֶר בִּילְבִּי גֶּרֶב־בֶּרֶךְ רָאָה אוֹר לָרִאשׁוֹנָה בְּ־1945. הַצְלָחָתוֹ הָעֲצוּמָה הֵבִיאָה אֶת אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן לִכְתֹּב לוֹ שְׁנֵי סִפְרֵי הֶמְשֵׁךְ: בִּילְבִּי גֶּרֶב־בֶּרֶךְ עוֹלָה לָאֳנִיָּה (1946) וּבִּילְבִּי גֶּרֶב־בֶּרֶךְ בְּאִיֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט (1948). כַּעֲבֹר שָׁנִים קִבְּצָה לִינְדְגְרֶן בְּעַצְמָהּ סִפּוּרִים מִשְּׁלשֶׁת הַסְּפָרִים לְכֶרֶךְ אֶחָד — הַסֵּפֶר הַגָּדוֹל שֶׁל בִּילְבִּי גֶּרֶב־בֶּרֶךְ.

לִכְבוֹד 70 שָׁנָה לְהֻלַּדְתָּהּ שֶׁל בִּילְבִּי רוֹאֶה אוֹר הַסֵּפֶר הַגָּדוֹל עִם אִיּוּרֶיהָ הַמְּקוֹרִיִּים שֶׁל אִינְגְרִיד וַאנְג נִימָן, שֶׁשֻּׁחְזְרוּ וְנִצְבְּעוּ עֲבוּר מַהֲדוּרָה חֲגִיגִית זוֹ. תַּרְגּוּמָהּ הֶחָדָשׁ שֶׁל דָּנָה כַּסְפִּי מַזְמִין אֶת הַיְּלָדִים לָשׁוּב אֶל הַסֵּפֶר הַקְּלָסִי, שֶׁתֻּרְגַּם לְ־70 שָׂפוֹת וְהִלְהִיב דּוֹרוֹת שֶׁל קוֹרְאִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם.