היום אני לא כותבת פוסט.
לא כותבת, גם לא ממחזרת אחד משפע הפוסטים הישנים שלי, למרות שחלקם מאוד טובים, ואני ממליצה לכם להציץ בהם בהזדמנות.
עד הבוקר חשבתי שאם לא אצליח לכתוב, כך אעשה.
ישבתי בשבת בבוקר לכתוב. גם בערב
ישבתי אתמול לכתוב.
גם הבוקר.
כל מה שהיה נכון אתמול, כבר לא נכון היום .
מה שהתחלתי לכתוב בשבת, כבר נראה פתטי.
ומה שאני כותבת הבוקר, כבר לא יהיה תקף עד הערב.
אז החלטתי לשתוק.
אבל אני, גם כשאני שותקת זה בקול רם.
מזמינה אתכם לשתוק איתי רגע, לקחת נשימה גדולה של אויר מבעד למסכה ,ולאחל ולייחל לימים שמחים, בריאים, שפויים וטובים.
לפני שנה, חגגנו יום הולדת 60. עוד שניה אנחנו חוגגים את יום הולדתנו ה-61. (אצל חלק מאיתנו, זה ממש מחר) אני לא יודעת אם זה כך אצל כולם, אבל אצלנו השנה בין השישים לשישים ואחת, מצד אחד חלפה כהרף עין, למרות שבקושי התחילה, ומצד שני, מה שהיה לפני שנה, נדמה כאילו היה לפני שנות חיים רבות. חופשה בחו"ל, טיסה, מסעדה טובה, התכנסות משפחתית, מפגש עם חברים, חוף ים, שקט, שלווה, יציבות, דמוקרטיה, שמחת קיום טובה צנועה ופשוטה.
מברכת את כולנו בבריאות, בביטחון, בשמחה בשלום ובטוב. שנדע ימים טובים.
_________________________
התמונות מפאפוס אהובתי הרחוקה-לפני שנים רבות, ביולי-אוגוסט שנה שעברה, כשהיינו צעירים ויפים בני שישים
