תקדים חדש שיצא מחודש ינואר שבית משפט לענייני משפחה פסק פיצויים לבעל שהאישה סירבה לתת לו גט.
בפסק הדין הזה נתנו לו פיצויים וקבעו שהיא תשלם לו 40 אלף שקל על כל שנה שהיא סירבה לתת לו גט
עוד בשנות ה90 בתי משפט פסקו פיצויים לאישה כשהבעל סירב
כמובן שהיו שינויים בין שופטים שונים, היו שדיברו על 200 אלף שקל פיצויים היו שדיברו על 40 או 30 אלף פיצויים לכל שנה.
חלק מהשופטים גם הוסיפו סעיף שנקרא פיצויים מוגברים והכוונה היא להחמיר את העונש כשמישהו בזדון החליט לא לתת גט והפיצויים הללו הם עוד 100 אלף שקל
אודליה אלטמן מסבירה מה החידוש?
- שהאישה היא זו שמשלמת ולא זו שמקבלת
- כל משך הסירוב שלה היה שנתיים ו4 חודשים. בפסקי דין בהם נקבעו פיצויים לאישה היו לאחר 12 וגם 15 שנה בהן הנשים היו עגונות. הסיבה שזה כך יכולה להיות טמונה בכך שמדובר באנשים מבוגרים הגבר בן 83 והאישה בת 72 ולכן כל שנת חיים שלהם יקרה יותר מפסקי דין בהם היה מדובר באנשים צעירים יותר.
- עוד חידוש הוא שבעבר שחייבו גברים לפצות נשים, זה היה שבית הדין הרבני חייב אותם לתת גט לאישה והוא לא הסכים. כאן בית הדין הרבני פסק כי חובה לעשות שלום בית. ולמרות שהיא פעלה על פי בית הדין הרבני, בית המשפט האזרחי לענייני משפחה קבע כי עליה לשלם פיצויים.
זו בעיה שיש שתי ערכאות שמתנגשות.
בדרך כלל הפסיקה היא פר סכום לשנה, הספירה לפיצויים מתחילה משנה אחרי הגשת תביעת הגירושין כלומר נותנים הזדמנות לשלום בית, ושנה אחרי כנראה מצביע על כך שבוודאות אחד הצדדים רוצה ולא מוותר.
יש בעיה הלכתית שמבחינת הדת אם כופים את הגט אז עלול שבית הדין הרבני לא יכיר בדיעבד בגט ויסביר אותו כמה שנקרא בהלכה- כגט מעושה- מונח הלכתי.
בסוגיה זו יש גם יתרונות לגבר- בית דין רבני יכול לתת לגבר היתר לשאת אישה שנייה על אשתו, אפילו אם זאת מסרבת לתת לו גט. לגבר יש פתרון להמשיך בחייו שלאישה מעוגנת אין פתרון. כמו כן אישה שלא קיבלה גט מבעלה, אם תביא ילד מגבר אחד- הילד יחשב ממזר לעומת גבר שיכול להביא ילדים מכל אישה שירצה והילד לא ייחשב ממזר אלא כילד כשר ולגיטימי.











