אסתמה קשה היא לא גזירת גורל

כשהייתי אם צעירה החמצתי הרבה חוויות משותפות עם ילדיי בגלל האסתמה הקשה. לא יכולתי לשחק איתם בבית ובטח שלא להשתובב בגינה, לפני כשנתיים, חיי השתנו מן הקצה אל הקצה

מאת: סימה בראשי

עד לפני שנתיים, לא יכולתי לשרוך נעליים, לא יכולתי לשחק עם הילדים בגינה, כל מאמץ קטן גרם לי להתקף קשה של אסתמה. כל הטיפולים שקיבלתי לא הצליחו להטיב את מצבי והייתי אובדת עצות. הרופא היה המום כשגילה שאני בכלל לא מעשנת. לפני כשנתיים, חיי השתנו מקצה לקצה והיום – בגיל 71 – אני מסוגלת לעשות דברים שלא יכולתי לעשות בגיל שלושים.

בחורף שלפני שלושים וחמש שנים, חטפתי דלקת ריאות חריפה. התסמינים היו קשים ולקח לי זמן רב להחלים. כשהתחלתי להתאושש שמתי לב שמדי פעם יש לי קושי בנשימה. הרגשתי כאילו שמו אותי בצינור ללא אוויר, שהקירות סוגרים עליי. בתחילה סברתי שהתופעה הזו קשורה לדלקת הריאות ממנה סבלתי, ולא ייחסתי לכך יותר מדי חשיבות. אבל למרבה הצער, המצב הלך והחמיר. בשנים הראשונות סבלתי מהתופעה בעיקר באביב ובסתיו אבל לאט לאט התסמינים החלו להופיע גם בחורף ובקיץ, כך שלמעשה סבלתי מתחושת המחנק לאורך כל ימות השנה.

התחלתי בירורים אצל מספר רופאים שסברו שאני סובלת מאלרגיה. הפנו אותי לקבלת טיפול אך ללא הועיל. מצבי המשיך להחריף ולא הרגשתי הקלה בתסמינים. בשלב מסוים, התחלתי לקבל לטיפול בסטרואידים. הייתי נוטלת את התרופות האלו מידי פעם, אך המחלה יצאה מאיזון ובשנים הראשונות התאשפזתי מספר פעמים על מנת לקבל את הטיפול דרך הוריד בבית החולים. הטיפולים הללו היו קשים במיוחד והם אף גרמו לי לתופעות לוואי לא פשוטות. אחרי נטילת התרופות הרגשתי חלשה ומנופחת.

"סוף סוף אני מצליחה לנשום לרווחה, יש טיפול אפקטיבי" סימה בראשי (אלבום פרטי)

כשהייתי אם צעירה בשנות השלושים לחיי, החמצתי – למרבה הצער – הרבה חוויות משותפות עם ילדיי בגלל האסתמה הקשה. לא יכולתי לשחק איתם בבית ובטח שלא להשתובב בגינה, אפילו לקשור את שרוכי הנעל של הבן שלי לא יכולתי כי כל פעם שהייתי צריכה להתכופף, היה זה כרוך במאמץ גדול מאוד שהביא עימו התקף.

לאחר שעשיתי מספר נרחב של בדיקות, התגלה שאני סובלת מאסתמה קשה, ושקיים טיפול שיכול לעזור לי. הרופא הסביר לי שקיימת תרופה ביולוגית בשם "פסנרה" שבמחקרים שפורסמו בשנים האחרונות היא הוכיחה יעילות ושיפור בתסמינים של המחלה באנשים עם בעיה רפואית דומה. לאחר הטיפול הראשון חיי השתנו מקצה לקצה. אני יכול להעיד שהיום – בגיל 71 – אני עושה דברים שבגיל שלושים לא יכולתי לחלום עליהם בכלל. אני גרה בשכונת נחלאות בירושלים – שכונה שכוללת הרבה שיפועים ופיתולים – ובכל זאת אני עולה בקלות ברגל משוק מחנה יהודה הביתה מבלי לעצור ולו פעם אחת.

 סוף סוף אני מצליחה לנשום לרווחה, אחרי שנים רבות שלא היה שום מענה לחולים עם אסתמה קשה, יש טיפול אפקטיבי. מאז שהתחלתי לקבל את הזריקה, אחת לחודשיים, איכות החיים השתפרה פלאים. אני מצליחה לעשות דברים פשוטים שלא חלמתי שאי פעם אצליח לעשות. העובדה שאין כלל צורך בטיפול יומי או כזה שנוטלים בשכיחות גבוהה גורם לי לשכוח לפעמים שאני בכלל חולה באסתמה קשה. מבחינתי נולדתי מחדש. חשוב שחולים ידעו שיש מענה לבעיה הרפואית ממנה סובלים רבים. אפשר לחיות עם המחלה ולשפר את התפקוד וקשיי נשימה הם לא גזרת גורל.