עבר כמעט שני עשורים מהיום בו העניקה הנסיכה דיאנה למארין באשיר את אחד הראיונות הנחקקים בעולם ב-1995, בו הבהירה שקמילה פרקר (רעייתו של צ'ארלס), נכחה בנישואיה לנסיך צ'ארלס ש"טוב, היינו שלושה בנישואין האלה, אז היה קצת צפוף" וחשפה כי סבלה מבולימיה קשה וניסתה לפגוע בעצמה במספר הזדמנויות, כתוצאה מהלחץ והניכור שהרגישה במשפחת המלוכה. מי שעודדה את הנסיכה דיאנה להעניק את הראיון היה הדוכסית פרג'י. כמו דיאנה, גם היא הייתה אאוטסיידרית, מרדנית והתקשתה להסתגל לחיים הנוקשים בארמון המלוכה.
הראיון החד פעמי, שמשך אליו 20 מיליון צופים ברחבי העולם, לא העמיד בפני המראיין שום מגבלות או תנאים. כל השאלות זכו לתשובות והצופים נפעמו מלראות את נסיכת הלבבות מדברת בכנות ופתיחות על נושאים כל כך אישיים. דיאנה לא ניסתה לשדר משהו שהיא לא. במהלך הראיון הנסיכה המנוחה שידרה הסתייגות מסוימת ואפילו אי נוחות כאשר השפילה מבט ודיברה בשקט. הראיון הוכתר כפורץ דרך כי הייתה זו הפעם הראשונה שמצלמות נכנסו לארמון קנזינגטון וקיבלו גישה לווידוי מטלטל ואותנטי על מה זה להיות בת מלוכה והקשיים שבאו עם התואר "הוד מעלתה". מה שעשתה הנסיכה לאחריו היה מפתיע.
לאחר שהראיון הסתיים, דיאנה, בכבודה ובעצמה, צלצלה לחברים קרובים שלה וסיפרה להם על הראיון וציינה שהוא היה מוצלח ביותר. היא הייתה מאוד מרוצה מההתנהלותה במהלכו ומהתכנים שעלו מתוכו. פני לונור, ביוגרפית שסיקרה את בית המלוכה, סיפרה שדיאנה הייתה מאוד נלהבת וחשבה שיצאה מצוין. "אתם חייבים לראות!", הפצירה בחבריה. למרות השמחה ששידרה סמוך לראיון, כעבור זמן מסויים היא התחרטה על קיומו לאחר שצפתה בו.
דווח כי הנסיך ויליאם זעם על אמו שהעניקה את הראיון, שנחת כמו פצצה לאוויר, בזמן שהוא היה עדיין תלמיד אבל במלואת 20 שנה לפטירתה, הוא סיפר שהבין למה אמו עשתה את הראיון מלכתחילה. "אני מבין – כמי שלפעמים היה במצבים הללו, שאתה מרגיש ממש חסר אונים וזה מאוד לא הוגן כאשר מתפרסמים דברים שאינן נכונים לגביך. הדבר הקל ביותר לעשות הוא ללכת לתקשורת בעצמך אבל ברגע שפתחת את הדלת הזאת היא לעולם לא תיסגר", אמר.
ב-1996 צ'ארלס ודיאנה התגרשו ובשנה לאחר מכן הנסיכה דיאנה מתה בתאונת דרכים מצמררת בפריז.
