חלון ראווה: דניאל ויינברג

מי אני?

דניאל ויינברג, נשואה פלוס ילד בן 6. המעצבת והבעלים של מותג האופנה SORRY משנת 2016.

רקע

גדלתי בתל אביב ואני גרה בה גם היום. סיימתי לימודי תקשורת חזותית עם התמחות באיור בשנקר בשנת 2009 ומאז אני עובדת כעצמאית.

התחלתי מעיצוב פוסטרים לחיי הלילה ועבדתי הרבה עם מוסיקאים ופסטיבלים. משם זה התגלגל ללקוחות גדולים יותר – תדמיות לאירועי תרבות כמו פצ׳ה קוצ׳ה מזה שלוש שנים ולפסטיבל הקולנוע ירושלים (ארבע שנים) וגם עיצוב אירועים לגוגל, יוטיוב ו- WIX.

מתי ולמה הבנת שאת רוצה להיות מעצבת?

בתוך כל העבודה ללקוחות ועל אף החופש היצירתי, חיפשתי דרך להרחיב את תחומי היצירה והביטוי האישי שלי ואת האתגר הבא. רציתי ליצור יותר אומנות שלי ופחות עבודה ללקוחות וב-2016 הגשמתי חלום גנוז שלי והוצאתי ליין טישירטים קטן בשחור ולבן עם הדפסים גיאומטרים וטיפוגרפיה, תחת השם sorry עם קו מחוק מעליו, אשר מבטא את הרצון להפסיק להתנצל בפני עצמי וללכת עד הסוף עם האמת, האומנות, והרגשות שלי. להאמין בעצמך.

אנשים מאוד התחברו לאסטתיקה וערכי המותג והוא הלך וגדל. היום סורי עובדת כחנות אינטרנטית ומשווקת בחנויות בוטיק. הקמתי סטודיו קטן עם מעצבת טקסטיל, מנהלת מותג ומעצבת אופנה וגם הגזרות התפתחו למחויטות ומורכבות יותר.

מה היה החלק הכי מאתגר בדרך

להעז לשים את היצירה שלי למכירה. מלקוח לכמויות של חנות שתלויות בבחירה ואהדה של הרבה אנשים.

איך את מתארת את סגנון העיצוב שלך?

גיאומטרי ומנימליסטי. אפל, סימבולי ואנגימטי.

לסגנון האופנתי של איזו מפורסמת את מתחברת?

קניה ווסט הוא ההשראה הכי גדולה שלי ביצירה. אמן אשר פועל בתחומים רבים (מוסיקה, אופנה, עיצוב) ומשלב ז'אנרים שונים ליצירה חדשה. לא מתנצל והולך עד הסוף עם מה שהוא חושב ואומר. אני מתחברת לאמירה האופנתית והמותג שלו – אשר דוגל בפריטים נוחים ולא מסורבלים אשר נותנים מקום ליופי הטבעי של האדם באשר הוא.

מה מאפיין את הקולקציה האחרונה?

בספטמבר האחרון הוזמנתי להשתתף בביתן הישראלי בביאנלה לעיצוב בלונדון ולעבוד בסטודיו לייב כמייצג במקום תערוכה דוממת, יחד עם מעצבים מדיספלינות שונות. כל אחד הביא את ״הערימה״ שלו – אסופת פריטים וחומרים שאתם עבדנו וחקרנו שאלות בנושאים של זהות, חברה ותרבות.

אני בחרתי להביא כחומר גלם ערימת חשבונות ענקית (מים, ארנונה, חשמל, טלפון) אשר אספתי מאנשים שונים ומדברת על המכנה המשותף לכולנו, תחת הכותרת ״הדחקה״.

בשבוע הזה פירקתי גרפית את החשבונות, מעטפות, הוצאתי גרידים, אספתי גרפים, טיפוגרפיה, בודדתי מספרים וברקודים, טקסטורות, צבעים ונתונים. תוך עבודה הבנתי שכל חשבון שכזה נושא בתוכו סיפור אישי וייחודי, מיקום, מצב משפחתי, מס נפשות, מצב כלכלי ועם זאת כל הנתונים האישיים האלה תחומים בתוך תבנית קרה ורפטטיבית של חוק יבש שבו נהיינו רק נתון, מספר או קוד בתוך המערכת. החשבונות האלה הם ההשתקפות שלנו, האישית והחברתית, ומייצגי ההכחשות וההתמודדויות הכי קשות שלנו.

בקולקציית החורף של סורי 2019, החלטתי כחלק חשוב מערכי המותג, לומר בקול רם אמירה זאת וללבוש גרפית את המציאות האינסופית שבה אנו חיים. סממן ההדחקה, הטפסים/ חשבונות הן ראי לרגשות והזיכרונות שלנו עם החברה והיחסים האישיים שלנו. הערימה האישית שיש לכל אחד בנפרד ולכולנו ביחד.

הפריטים החדשים ממשיכים את השפה הגרפית של סורי ובראשה הגיאומטריות, הדפסים ורקמות בשחור לבן בגזרות מורכבות ומוקפדות יותר. הרוב מותאם להיות יוניסקס, והתפרעות בכמות ההדפסים והמסרים לכיוון הסטריט-וור עם שמירה על האלגנטיות אשר נותנת אפשרות ללבוש את הפריטים ביום וגם בלילה.

מעילי רוח מניילון וגומי, סווטשירט משולש נעים ורך, חליפת ז׳קארד – קרופ ומכנס, חולצה לבנה מכופתרת עם גרף עליה ובנוסף גזרות חדשות ומדויקות לטישרטים עם הדפסים דיגטליים חדשים.