תמיד אהבתי בעלי-חיים. הם תמיד היו חלק מחיי, בעיקר אילו הזקוקים לעזרה. הפצועים, הנטושים, אילו שמרעידים כל נים של חמלה. אני בת 33, אמא לילדה וביולוגית במקצועי. הייתי ילדה שבוהה שעות בנמלים שאוגרות מזון לחורף ובנקרים מפצחים פקאנים על העצים. בילדותי היתה לי בובת פנתר, אבל עם ראש נפול, כדי שאפשר יהיה לטפל בו ולייצב אותו.
לאחר ילדות ליד פסנתר, עם שעות של אימונים, גיליתי את הצוהר שיאפשר לי לחזור לשם, אל חקר החי. בחרתי ללמוד ביולוגיה. סיימתי תואר ראשון, ושני, וגם שלישי, ופוסט דוקטוראט. זו היתה דרך ארוכת שנים, מלמדת, מחכימה, אך ללא החי. סביבתי היתה מבחנות של פלסטיק, ותרביות תאים, וכימיקלים, ותחרותיות והשגיות אינסוף. בסוף כל יום מחקר הייתי חוזרת אל החום והאהבה של בעלי החיים שגידלתי בבית, והם אגב, הלכו והתרבו: פעם כלב דרוס, פעם יונה פצועה, פעם זוג חולדות ניצולות מניסויים במעבדה, פעם ארנבונת נכה ועוד ועוד.
במהלך השנים שלי במחקר, הגוף שלי זעק את מה שהנפש עדיין לא הסכימה לספר. חליתי במחלת כאב כרונית ונאלצתי לחקור’ לגלות ולתפקד בעודי כואבת. ככל שעבר הזמן, הפכתי יותר ויותר חלשה וכאובה פיזית. לאחר מספר אשפוזים וביקורים בחדרי ניתוח לנסות לטפל בכאבים הבלתי פוסקים שפקדו אותי, הבנתי שזהו.
הגוף שלי לא יסכים שאמשיך לשבת במעבדות. בלי לחזור לאהבה האמיתית שלי ואל חלום הילדות שלי – להציל בעלי חיים – אני עצמי לא ארפא לעולם. החיות המשוקמות שלי היו הנחמה, מקור הכוחות והשמחה. הבנתי כמה הקשר איתם, זה שאינו שופט, זה נמצא שם בשבילי תמיד מחזיק אותו עם ראש מעל המים.
אבל הפעם, לא רק הצלת ושיקום בעלי-חיים, אלא עם ילדים, שכמו בעלי-החיים צריכים גם הם פינה מיוחדת משלהם, כי יש להם מוגבלות, או צרכים מיוחדים, או צורך כלשהו לתהליך נפשי פנימי בשיתוף עם בעל-חיים. כי אני רוצה לאפשר את הקשר הזה שביניהם. אותי הוא מרפא. הוא יכול לרפא גם את הילדים. וגם את בעלי-החיים. כך נולד הרעיון של פעמוני רוח. מרכז שבו ישוקמו ויטופלו ילדים עם פגיעה כלשהי, בעזרת בעלי-חיים הנמצאים עצמם בתהליך שיקומי.
אני מאחלת לכל אחד רגע מיוחד כזה בחיים, שבו פתאום כל-כך ברור לו מה המטרה שלו, על מה הוא מוכן להלחם, ומה הוא באמת, אבל באמת, רוצה לעשות. התחלתי בקריאת אינסוף מאמרים אקדמאיים על קשרי אדם-חיה, על שיקום הנעזר בבעלי-חיים, על טיב הקשר כקשר מרפא. חקרתי פורמטים של חוות שיקומיות בעולם, למדתי איפה יש כאילו, ואיך זה מתנהל. חיפשתי אנשי מקצוע להתייעץ איתם, בניתי צוות, רשמתי עמותה, ואפילו קיבלתי שטח כתרומה למרכז פעמוני-רוח.
מאז, אני סוגרת מעגל. ששון, כלבתי הנהדרת, ששיקמתי לאחר שעברה התעללות קשה, נותרה עם רגל שבורה, זנב קצוץ, אבל המון שמחת חיים. מספיק שמחה שאותה היא חולקת היום עם פגועי נפש, אליהם היא מגיעה פעם בשבוע. לנחם, לטפל, פשוט להיות איתם.
מה יהיה במרכז פעמוני רוח?
מרכז פעמוני רוח יפעל כמרכז לטיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים, וגם מרכז לפעילויות שיקומיות בעזרת בעלי-חיים. כיוון שכל בעלי-החיים נמצאים בשיקום, ברור כי כל משתקם (הולך על שתיים ועל ארבע) הוא יחיד ומיוחד. לכל אחד שם, וסיפור, ואופי, וחוזקות וחולשות משלו. לא עוד פינת חי בה בעלי החיים הם אנונימיים, חסרי שם, אחד מתוך רבים. לכן, עקרונות הבסיס של המרכז אל המשתקמים נבנו כך שלא יאפשרו כלל רביה של בעלי-חיים, סחר, החלפות או ניוד שלא למטרה טיפולית. המרכז הוא לשיקום הדדי, וכשמו כן הוא, ככל שילד מגיע מתוך צפיה מוצקת לקבל יחס אישי, כך יקבלו גם בעלי-החיים יחס אישי ומותאם.
ומי יגיע אל המרכז?
אל המרכז יגיעו ילדים מכל שכבות האוכלוסיה. המודל הטיפולי מותאם לילדים ומבוגרים עם בעיות רגשיות, ילדים על הספקטרום האוטיסטי, ילדים עם בעיות קשב וריכוז, ילדים עם קשיים התנהגותיים, ילדים ונוער בסיכון, חולים פסיכיאטרים, בעלי נכויות , חולים במחלות כרוניות, נפגעי טראומה ואובדן ועוד. בעלי החיים כולם יקלטו כמטופלים לאחר פגיעות נטישות אובדנים וכו'. אני מבקשת ליצר קשר. קשר שבו המשתקמים שותפים לכאב, לנכות, לחסר ולקושי, ובשניהם יש פוטנציאל להטבה ולשיקום, הן עבור עצמם והן עבור שותפם לטיפול.
הפרויקט הזה הוא יוזמה חברתית, שתעמוד לרשות הקהילה: ציבור בעלי-החיים, וציבור כל בני האדם הקשורים לבעלי-חיים, אילו שנותנים לקשר עם בעלי-החיים מקום מרפא בלב שלהם. לעמותה יש שטח, ובו מבנה המצריך שיפוץ ובניית קליניקות תואמות. לשם כך, מגייסת העמותה כספים בגיוס המונים שיאפשרו או שיפוץ המבנה, שלאחריו תהיה מוכנה לצאת לדרך ולהגשים לילדים ולבעלי-חיים חלום של ריפוי והחלמה.
הנה דוגמאות מטיפול הדדי בין חיות לילדים:
[youtube ZIXoYHYEnkg nolink]
[youtube Qfk5uLx9xIc nolink]
[youtube 0MN3gzVwWAU nolink]
** הכותבת היא נועם רודיך, מטפלת רגשית הנעזרת בבעלי-חיים, והיום מקימת מרכז פעמוני-רוח לשיקום הדדי של ילדים ובעלי-חיים.
צילום: יח"צ
