בראיון עם אייל עובדיה, המנהל הפיננסי של פורטל "רק תבקש" ובעל ניסיון של מעל 17 שנה בתחום הפיננסים והיזמות, דיברנו על המציאות שמאחורי הסירובים הבנקאיים, על החלופות הקיימות בשוק, ועל איך לנווט נכון במערכת כשהדלת הראשונה נסגרת.
"הדבר החשוב ביותר להבין," אומר אייל, "זה שסירוב בבנק אחד לא אומר סירוב בכל מקום. השוק הפיננסי בישראל השתנה לגמרי בשנים האחרונות, ויש היום אלטרנטיבות לגיטימיות ומוסדרות שלא היו קיימות בעבר."
שאלה: אייל, בואו נתחיל מהבסיס. למה בכלל בנקים דוחים בקשות להלוואות? אנשים לפעמים לא מבינים מה הלך להם "לא בסדר".
אייל עובדיה: זו שאלה שאני שומע כל הזמן, ותמיד אני מתחיל באותה נקודה – בנקים לא דוחים בקשות כי הם לא אוהבים אתכם. הם עובדים לפי מודלים מאוד נוקשים של ניהול סיכונים. יש להם קריטריונים ברורים, ואם אתם לא עומדים בהם, המערכת פשוט אומרת "לא".
הסיבות הנפוצות ביותר? ראשית, היסטוריית אשראי לא מושלמת – אפילו איחור של 30 יום בתשלום לכרטיס אשראי לפני שנתיים יכול לפגוע. שנית, יחס הכנסה להוצאות שלא מספיק טוב מבחינת הבנק. שלישית, סוג העיסוק – עצמאים ובעלי עסקים קטנים נתקלים בקושי הרבה יותר גדול להוכיח יכולת החזר קבועה. ורביעית, פשוט חוסר וותק – עולים חדשים, צעירים שרק התחילו לעבוד, או מי שעבר בין עבודות.
החדשות הטובות? בשוק היום יש כ-35% גידול בפעילות של גופים חוץ-בנקאיים מורשים שמתמחים בדיוק באנשים שהבנקים מתקשים איתם.
שאלה: מה ההבדל בין להתקשר לעוד בנק לבין לפנות לגופים חוץ-בנקאיים? זה בטוח?
אייל עובדיה: שאלה מצוינת ושאלה שמדאיגה הרבה אנשים. בואו נבהיר – כשאני מדבר על גופים חוץ-בנקאיים, אני מדבר על חברות מורשות ומפוקחות על ידי רשות שוק ההון והבורסה. אלה לא גופים "אפורים" או מלווים פרטיים. זה חברות לגיטימיות לחלוטין כמו מימון ישיר, נאוי גרופ, Peninsula ועוד.
ההבדל המרכזי הוא בגמישות. בנקים עובדים לפי תבנית אחת לכולם – אם אתם לא מתאימים לתבנית, אתם בחוץ. גופים חוץ-בנקאיים מסתכלים על התמונה הרחבה יותר. הם מוכנים לקחת סיכון מחושב גבוה יותר, מה שמתבטא בריבית גבוהה יותר – אבל זה המחיר של הגמישות הזו.
דוגמה פשוטה: עצמאי שמרוויח טוב אבל לא יכול להציג תלושים קבועים ייכנס לקושי בכל בנק. אבל חברה כמו מימון ישיר, שיש לה תיק של כ-8-9 מיליארד שקל ומאשרת הלוואות תוך 24-48 שעות, תסתכל על דוחות הבנק שלו, על ההכנסות בפועל, ותגיד "בסדר, אנחנו רואים את התמונה – בואו נעשה את זה".
שאלה: אז בואו נדבר על מספרים. מה באמת עולות ההלוואות האלה? כמה יותר יקר זה מבנק?
אייל עובדיה: מצוין שאתם שואלים את זה ישר. שקיפות זה הכול. אז ככלל, ריבית בגוף חוץ-בנקאי תהיה גבוהה יותר מבנק – זה ההגיון הכלכלי של לקיחת סיכון גבוה יותר. בנקים היום מציעים הלוואות לדירוג אשראי גבוה בריבית של פריים פלוס אחוז עד אחוז וחצי – זה איפשהו בסביבות 7.5%-8%. בגופים חוץ-בנקאיים תראו ריבית בטווח של 10%-15%, תלוי בסיכון הספציפי שלכם.
זה נשמע הרבה? כן. אבל בואו נשים את זה בפרספקטיבה. אם אתם צריכים 100,000 שקל ל-5 שנים, ההפרש החודשי בין ריבית של 8% ל-12% הוא בערך 200-300 שקל לחודש. זה לא מעט, אבל זה גם לא הסכום האסטרונומי שאנשים חושבים. ואם האלטרנטיבה היא משיכת יתר במסגרת או משיכת מזומן מכרטיס אשראי בריבית של 20%-30%, אז הפער הזה הופך להיות הגיוני מאוד.
יש לי לקוח שהיה צריך דחוף לחדש ציוד בעסק. הבנק דחה, והוא פנה למימון ישיר. קיבל 150,000 שקל ב-48 שעות בריבית של 11%. העסק שלו גדל, הוא החזיר את ההלוואה בזמן, ושיפר את דירוג האשראי שלו. זה השקיע בעצמו.
שאלה: מה עם OneZero Bank שהשוק מדבר עליו? איפה הוא מתאים לתמונה הזו?
אייל עובדיה: OneZero זה סיפור מעניין מאוד. זה בנק דיגיטלי חדש יחסית שמנסה לגשר על הפער בין הבנקים המסורתיים לגופים החוץ-בנקאיים. הם מציעים ריביות תחרותיות מאוד – מדברים על 5.5%-7% ללקוחות עם דירוג אשראי טוב עד בינוני, וזה נמוך משמעותית מגופים אחרים.
היתרון הגדול שלהם הוא שהם בנק מלא אבל עם תהליכים דיגיטליים מהירים. אתם לא צריכים להגיע לסניף, הכול מקוון, ותוך יומיים-שלושה אתם יכולים לקבל החלטה. הם מתאימים מאוד לאנשים שנדחו בבנק מסיבות "טכניות" – כמו מעט מדי וותק בעבודה, או פרופיל שקצת על הגבול – אבל עדיין לא באמת בסיכון גבוה.
חשוב להבין שהם עדיין בנק, אז יש להם סטנדרטים. אבל הסטנדרטים שלהם יותר גמישים מבנק הפועלים או לאומי. אני ממליץ לנסות אותם לפני שפונים לגופים חוץ-בנקאיים – אפשר לחסוך הרבה כסף.
שאלה: איך בדיוק עובד התהליך? אני פונה לחברה חוץ-בנקאית, ואז מה קורה?
אייל עובדיה: בואו נעבור על זה צעד אצעד, כי זה פשוט יותר ממה שאנשים חושבים. ראשית, אתם ממלאים טופס מקוון – בדומה לבנק, רק פחות מסורבל. מספרים כמה אתם צריכים, למה, מה ההכנסות שלכם. התהליך הזה לוקח 5-10 דקות.
שנית, החברה עושה בדיקה מהירה. הם מסתכלים על דירוג האשראי שלכם דרך לשכת האשראי, בודקים את הדוחות הבנקאיים האחרונים (בדרך כלל 3-6 חודשים), ובונים תמונה של המצב הכספי שלכם. זה קורה בדרך כלל תוך מספר שעות.
שלישית, אם התשובה חיובית בעקרון, אתם מקבלים הצעה – כמה הם מוכנים לתת, באיזו ריבית, לכמה זמן. כאן חשוב – אין חובה לקבל את ההצעה. אתם יכולים להשוות, לשאול שאלות, לבקש התאמות.
רביעית, אם אתם מחליטים להמשיך, יש חתימה דיגיטלית על החוזה וההעברה של הכסף – בדרך כלל תוך 24-48 שעות מרגע החתימה. זה מהיר מאוד לעומת שבועיים-שלושה בבנקים מסורתיים.
כאן בדיוק נכנס לתמונה הערך של פלטפורמות כמו "רק תבקש" – במקום לפנות לכל גוף בנפרד, אתם ממלאים טופס אחד, והמערכת מחברת אתכם למספר גופים מתאימים. זה חוסך המון זמן ומאמץ.
שאלה: יש משהו שאני צריך להיזהר ממנו? מה הטעויות שאנשים עושים?
אייל עובדיה: יש כמה דברים שחשוב להיזהר מהם. ראשית, שימו לב לעמלות – לא רק לריבית. יש חברות שמציעות ריבית סבירה אבל מוסיפות עמלת פתיחה של 2%-3%, עמלת טיפול חודשית, קנס פירעון מוקדם. כל זה מצטבר. תמיד תחשבו את העלות הכוללת, לא רק את הריבית השנתית.
שנית, אל תיקחו יותר ממה שבאמת צריך. זה נשמע מובן מאליו, אבל כשאתם באים מתסכול של כמה סירובים ופתאום מישהו אומר "כן", יש פיתוי לקחת יותר. התנגדו לזה. קחו רק מה שאתם יודעים שאתם יכולים להחזיר בנוחות.
שלישית, זה קליטה מוזרה אבל – אל תשקרו בטפסים. יש אנשים שמנפחים הכנסות או מסתירים הוצאות כי הם חושבים שככה יאשרו להם. זה מתכון לאסון. המערכת תגלה את זה מהר מאוד, ואתם תישארו עם התחייבות שאתם לא יכולים לעמוד בה. בנוסף, זה עלול להחשב הטעיה ולגרום לבעיות משפטיות.
ולבסוף – בדקו שהחברה מורשת. זה הכי חשוב. צריך לראות אישור רשות שוק ההון, מספר רישיון, כתובת פיזית. אם החברה לא שקופה לגמרי בנושא הזה – תברחו.
שאלה: מה קורה אם נדחיתי גם בגופים חוץ-בנקאיים? יש עוד אפשרויות?
אייל עובדיה: אם הגעתם למצב כזה, אז צריך להיות ישרים ולומר – אולי עכשיו לא הזמן ללוות. זה יכול להיות קשה לשמוע, אבל לפעמים המערכת מגנה עליכם מעצמכם. אם גם חברות שמתמחות בסיכונים גבוהים אומרות "לא", זה אומר שהסיכון הוא באמת גבוה מדי.
אבל, יש עוד כמה דברים שאפשר לנסות לפני שמוותרים. ראשית, ערבות – אם יש לכם מישהו במשפחה או חבר עם דירוג אשראי טוב שמוכן לערוב, זה משנה את התמונה לגמרי. זה לא אידיאלי, כי זה מעמיד את הערב בסיכון, אבל זו אפשרות לגיטימית.
שנית, בטוחה – אם יש לכם נכס, ציוד, או משהו בעל שווי שאפשר למשכן, זה מפחית מאוד את הסיכון למלווה. הלוואות מובטחות מקבלות אישור הרבה יותר קל וגם בריבית נמוכה יותר.
שלישית, שיפור דירוג האשראי – לפעמים כדאי לקחת צעד אחורה, לסגור חובות קטנים שיש, לחכות 3-6 חודשים, ואז לנסות שוב. זה לא מה שרוצים לשמוע כשצריך כסף עכשיו, אבל זה לפעמים החכם ביותר.
ואם באמת אין ברירה, אז צריך לחפש מקורות חלופיים – קרוב משפחה (עם הסכם רשמי!), שותף עסקי, או לחשוב מחדש על הצורך. אולי אפשר לדחות, לעשות בשלבים, למצוא פתרון יצירתי.
שאלה: בואו נדבר רגע על העסקים הקטנים. איך זה שונה עבורם?
אייל עובדיה: עסקים קטנים זה סיפור בפני עצמו. הבעיה שלהם מול בנקים היא כפולה – ראשית, הם נתפסים כסיכון גבוה מטבעם. בנקים רואים את הסטטיסטיקות של כמה עסקים נסגרים בשנתיים הראשונות, והם מפחדים. שנית, הם בדרך כלל לא יכולים להציג את אותם מסמכים מסודרים שבנקים אוהבים – דוחות רו"ח מבוקרים, תזרים מזומנים צפוי, כל הסיפור הזה.
כאן הגופים החוץ-בנקאיים באמת זורחים. יש חברות כמו Peninsula שמתמחות בדיוק ב-SME – עסקים קטנים ובינוניים עד מיליארד שקל מחזור. התיק שלהם הוא בסביבות 1.5 מיליארד שקל, והם יודעים איך לקרוא עסק קטן. הם מסתכלים על הזרימה היומית בחשבון, על הלקוחות, על הפוטנציאל.
יש גם את נאוי גרופ, שיש להם תיק של כ-3.5 מיליארד שקל ויעד להגיע ל-4.3 מיליארד עד סוף 2025. הם נותנים אישור תוך 24 שעות והם ממש גמישים בהתאמת תנאי ההלוואה לצרכי העסק הספציפי.
לעסקים יש גם אפשרויות נוספות כמו פקטורינג – זה מה ש-SR אקורד ושוהם ביזנס עושים. אתם בעצם מוכרים את החשבוניות שלכם בהנחה ומקבלים את הכסף מיד. זה עולה 1%-1.5% לחודש, אז זה לא זול, אבל זה פותר בעיית תזרים מיידית.
שאלה: מבחינה אישית, מה הדבר הכי חשוב שאתה היית רוצה שכל מי שנדחה בבנק יבין?
אייל עובדיה: שאלה נהדרת. אני אגיד לך מהלב – הדבר הכי חשוב הוא לא לקחת את זה אישית. אני פוגש המון אנשים שמגיעים אלינו לפורטל מתוסכלים, כועסים, מרגישים שהמערכת נגדם. אני מבין את זה לגמרי. אבל צריך להבין שבנקים זה לא אנשים שמחליטים – זה אלגוריתמים, מודלים, קריטריונים.
אני אזכיר לכם משהו שעזר לי כשהייתי בהתחלה שלי בעולם העסקים. גם לי דחו הלוואות. גם לי היו תקופות קשות. ב-2008, כשהקמנו את אפטר יו גרופ עם פנחס לוי, לא הייתה דרך קלה. אבל כל "לא" היה בעצם כיוון למקום אחר שבסוף היה יותר טוב.
השוק של היום נותן אפשרויות שלא היו קיימות לפני 10 שנים. יש לכם בחירה. יש לכם כוח. אבל צריך לעשות את זה נכון – להבין את האפשרויות, לקרוא את האותיות הקטנות, לשאול שאלות, ולהחליט מתוך ידע.
ועוד משהו – אם אתם לוקחים הלוואה מגוף חוץ-בנקאי, תראו את זה כהזדמנות. תחזירו בזמן, תשפרו את דירוג האשראי שלכם, ובפעם הבאה – הבנק כבר יגיד "כן". אני רואה את זה קורה כל הזמן.
שאלה: בואו נסיים בעצות מעשיות. מה מי שנדחה בבנק צריך לעשות מחר בבוקר?
אייל עובדיה: מעולה, בואו נעשה את זה אופרטיבי. ראשית, תבקשו מהבנק הסבר בכתב למה נדחיתם. לפי חוק, הם חייבים לתת לכם את זה. זה יעזור לכם להבין אם זה משהו שאפשר לתקן במהירות או שזה מצב יותר מורכב.
שנית, תבדקו את דוח האשראי שלכם דרך לשכת האשראי. לפעמים יש שם טעויות או דברים שכבר התיישנו ואפשר לתקן. זה משהו שאנשים לא עושים ואחר כך מתפלאים למה הם נדחים.
שלישית, תכינו את התיק הכספי שלכם – דוחות בנק של 6 חודשים אחרונים, תלושי שכר או הכנסות עצמאי, רשימת הוצאות קבועות, כל חוב קיים. כשהכול מסודר ושקוף, התהליך עובד הרבה יותר חלק.
רביעית, אל תפנו למאה מקומות בבת אחת. כל פניה נרשמת בדוח האשראי, וגופים רואים את זה. המון פניות במקביל זה דגל אדום. במקום זה, השתמשו בפלטפורמה כמו "רק תבקש" שעושה את החיבור הנכון בפעם אחת.
וחמישי – היו ריאליים. אם אתם יודעים שהמצב הכספי באמת קשה, אולי תשקלו לחכות, לסגור חובות, ולפנות בעוד כמה חודשים במצב יותר חזק.
5 העצות של אייל למסורבי בנקים:
- אל תוותרו אחרי "לא" אחד: השוק מציע אלטרנטיבות לגיטימיות רבות. בנק אחד דחה? OneZero, מימון ישיר, ועוד עשרות גופים מורשים עדיין באופציה.
- חשבו עלות כוללת, לא רק ריבית: ריבית של 12% עם אפס עמלות יכולה לצאת זולה יותר מריבית של 10% עם עמלות ודמי טיפול. תמיד תשאלו מה המספר התחתון.
- שפרו את הפרופיל לפני הפניה: סגירת חוב קטן, המתנה של 3 חודשים ללא איחורים, או הוספת ערב – כל אחד מהדברים האלה יכול להפוך "לא" ל-"כן".
- בדקו רישוי ואמינות: רק גופים מורשים על ידי רשות שוק ההון. אם החברה מתחמקת מלהציג אישור – לברוח. אין פשרות בנושא הזה.
- השתמשו בכלים חכמים: פלטפורמות השוואה חוסכות זמן ומונעות טעויות. במקום לנחש למי לפנות, תנו למערכת לעשות את החיבור הנכון בשבילכם.
סיכום
סירוב מבנק לא צריך להיות סוף הדרך. עם הבנה נכונה של השוק, מודעות לאפשרויות הקיימות, וגישה אחראית ללקיחת אשראי – יש היום דרכים לגיטימיות רבות להשיג מימון גם כשהבנק אומר "לא".
המפתח הוא לפעול מתוך ידע, לא מתוך ייאוש. לבדוק כמה שיותר אפשרויות, לקרוא היטב את התנאים, להבין את המחויבות שאתם לוקחים על עצמכם, ולוודא שההלוואה באמת משרתת אתכם – ולא להיפך.
"רק תבקש" נוסדה בדיוק בשביל זה – כדי לתת לאנשים שנדחו במקום אחד אפשרות למצוא את המקום הנכון עבורם. זה לא קסם, זה לא פלא – זה פשוט חיבור חכם בין צורך לפתרון.
אז אם נדחיתם מבנק – קחו נשימה עמוקה, ארגנו את המסמכים, ותנו לעצמכם הזדמנות נוספת. הדרך למימון לא נסתמה, היא פשוט עוברת במסלול אחר.
על המרואיין
אייל עובדיה הוא המנהל הפיננסי והיועץ הראשי של פורטל "רק תבקש", פלטפורמת גיוס האשראי הדיגיטלית המובילה בישראל.
עם ניסיון של מעל 17 שנה בתחום היזמות והפיננסים, אייל התמחה בגיוס אשראי מותאם אישית לפרטיים ועסקים. הוא מייסד שותף של אפטר יו גרופ (יחד עם פנחס לוי), שהוקמה בשנת 2008 ומאז הפכה לשחקן משמעותי בשוק הפיננסי הישראלי.
כשותף מייסד ומנהל מוצר בחברת אפטר יו בע"מ, אייל הוביל את הפיתוח וההשקה של פורטל "רק תבקש" – פלטפורמה דיגיטלית חדשנית שמחברת בין לווים פוטנציאליים לגופים מתאימים במערכת הפיננסית הישראלית. הפלטפורמה פועלת במסגרת החוק הישראלי, עובדת רק עם גופים מורשים, ומספקת ללקוחות אפשרות להשוות הצעות מרובות ללא עלות.
בפורטל "רק תבקש", אייל מוביל את המדיניות המקצועית ומתמחה בזיהוי פתרונות מימון יצירתיים עבור לקוחות שמתקשים למצוא מענה במערכת הבנקאית המסורתית. הניסיון הרב שלו במגזר הפיננסי והקשרים הרחבים שבנה לאורך השנים מאפשרים לו להכיר לעומק את הצרכים השונים של הלקוחות ולחבר ביניהם לבין הפתרונות המדויקים ביותר – בין אם מדובר בהלוואות פרטיות, מימון עסקי, משכנתאות או כל צורך פיננסי אחר.
הגישה של אייל מבוססת על שקיפות מלאה, הבנת המצב הייחודי של כל לקוח, ומציאת הפתרון הטוב ביותר עבורו – לא רק הפתרון הזמין ביותר. הוא מאמין שכל אדם ראוי למידע נכון ולייעוץ הגון, ושהשוק הפיננסי צריך לשרת את הלקוח ולא להיפך.
לקבלת ייעוץ מקצועי, השוואת הצעות אשראי מותאמות אישית, ומידע נוסף על אפשרויות מימון ללקוחות מסורבי בנקים, בקרו בפורטל "רק תבקש".