27.1.19 אתגר ה 100 היום הראשון.
אז היום החלטתי לכתוב על הכוכב הבא שבפרק של היום השופטים מפחדים לאבד את קובי (עדכון יום שני הם אבדו אותו) כי כולם מבצעים טובים והם נקרעים בין לשמור עליו לבין הביצועים הטובים של האחרים. או על תופעת שפיטה שעושה הרבה בלאגן ורעש ובעיקר משחקי האהבה שנאה עם השופט בן אל. אי אפשר לקחת ממנה את השואו כי היא מספקת אותו בלי שום בעיה כי היו ביצועים של וואו שממש אהבתי אבל, הביצוע של אתמול לא אהבתי. פעם אמרו לה השופטים שהיא מכניסה את הדמות לשירה וזה פוגע וכך גם אני חושבת שלפעמים זה קצת הורס. גם עם מאיה בוסקילה שיש לה קול אדיר חשבתי שהיא תביא ביצוע מדהים של השיר של וויטני יוסטון אבל גם כאן הסכמתי עם חלק מהשופטים שאמרו שזה היו יותר מידיי. חשבתי שזה היה קצת צעקני ויותר מידיי משיכות של המילים אבל אני לא המומחית במוזיקה כמו בכל דבר בחיים יש את הטעם האישי של כל אחד. היא זמרת גדולה ויהיה כבוד אם היא תייצג אותנו. ולסיום הקטע הכי טוב בתוכנית שהיה כשהבן שלה עלה על הבמה ואז ישב עם בן אל וסטטיק ופשוט הצביע לה אדום. ודקה אחר כך התנצל אמא אמא סליחה על האדום. זה הכיף בילדים כי הם אמיתיים הם לא מזייפים.
28.1.19 אתגר ה100 היום השני
אז היום אני אכתוב על עניין של תאונות הדרכים. היום בזמן העבודה נחשפתי לסרטון הזוי של רוכב אופנוע שפשוט עמד על האופנוע וכך נהג בכביש. הייתי המומה מכמה סליחה על הביטוי טמטום יש לאותו אדם שמסכן את עצמו ואת חיי הנהגים הכביש. תאונות הדרכים היא מכת מדינה ותמיד באים בטענות אל הרשויות. אז נכון יש מקרים שהם אשמים כי אין אכיפה ואין תחזוק של תשתיות, אבל אני רוצה להפנות הפעם אצבע מאשימה לעצמנו שחושבים שהכביש שייך לנו ואנו שולטים בו. אם מישהו שתה אז הוא חושב שהוא כשיר לנהוג, אם יש נסיעה של 5 דקות אז מה אם הילד יושב על הברכיים, למי יש כח להיתקע מאחורי רכב איטי, אנחנו נצפור ואפילו נעקוף העיקר שנתקדם. אבל הכי מעצבן אותי חוסר חשיבות לחיים של עצמנו, תחשבו כל פעם על המשפט "עדיף לאבד רגע בחיים מאשר את החיים ברגע". עדיף שתאחרו, תתקעו בפקק או אחרי רכב איטי מאשר שתסכנו את חייכם. גם תחשבו כמה פעמים ראיתם נהג שלוחץ על הגז כדי לעקוף או למהר אבל בסופו של דבר אחרי כמה מטרים נתקע ברמזור האדום, אז תגידו מה היה הטעם ללחוץ על הגז הרי הנהג נעצר בסופו של דבר אז למה למה למה????????????? המסר הכי חשוב הוא שתחשבו שהמטרה שלכם היא לחזור הביתה בשלום לחזור אל המשפחה והאנשים. שאוהבים אתכם. למה לסכן את חיינו סתם ואת חייהם של אנשים אחרים. בבקשה תנהגו בזהירות תשמרו על החיים שלכם.
אולי תחשבו שאלה קלישאות אבל הן כל כך חשובות:
אם שותים לא נוהגים.
עצור בטרם תעבור.
ועוד פעם ושוב פעם עדיף לאבד רגע בחיים מאשר את החיים ברגע.
שמרו על עצמכם.
29.1.19 אתגר ה100 היום השלישי
אז כמו תמיד לא יודעת על מה לכתוב ואני מאלתרת נמצאת באוטובוס בדרך לעבוד וחושבת מה הנושא אולי על" בית הנייר" שעכשיו בדיוק יש את הפרסומת של בנק מזרחי "צ'או בן צ'או מיכאל" השיר כבש את המדינה כל אחד שר ומזמזם אותו. זה אחד מהשירים שאנחנו מתעצבנים עליהם כי הם נדבקים וכל שנייה מזמזמים אותו בלי הפסקה. טוב אבל זה יעבור עד השיר הבא כמובן אבל עד אז אנחנו רוצים שייגמר. והכי מצחיק שבסוף אנחנו אוהבים את השיר ובסוף מזמזמים אותו לבד. ואפרופו בית הנייר כולם כנראה יתחפשו אליהם אבל כמו שאמרתי לאחותי וסליחה שאני אומרת אבל מי שיקנה את זה חבל כי צריך פשוט ללבוש אדום ואז רק לקנות מסכה אז מה הקטע להוציא על זה כסף לדעתי זה סתם בזבוז כסף תקנו מכנס אדום חולצה אדומה /אוברול אדום ובזה נגמר הסיפור. זו כמובן רק דעתי. היום היה קצר אבל הנה עמדתי באתגר וכתבתי מעל 100 מילים.
30.1 אתגר ה100 היום הרביעי
אתמול התבשרנו כי בשושו הגיע לישראל השף ג'יימי אוליבר. כולם הופתעו וממש שמחתי לשמוע זאת אני עוקבת אחריו – מודה שלא באופן הדוק מאז השף העירום – שאז לא ממש אהבתי אותו אבל מאז שהתחברתי לערוץ האוכל יש לו הרבה תוכניות וכיף לראות אותן כי הוא עושה דברים פשוטים ורואים את האהבה למקצוע שלו והאהבה לאוכל ולמה שהוא גורם. הרי תמיד אומרים שאוכל מחבר והדוגמא הכי טובה זה ארוחת ערב שבת. אפילו שי לי ליפא בתוכנית האוכל שלה אמרה שהיא עושה מתכון פסטה ירוקה בהשראתו. אבל מה שאני ממש אוהבתי אלה התוכניות שהוא עשה למאבק כנגד השמנת יתר בבתי הספר. זה היה מכעיס לראות איך חוסמים אותו ולא נותנים לו להצליח אבל למרות הכל היו לו נצחונות (למרות שהם היו קטנים אבל כל מאבק מתחיל מנצחון קטן) הוא מסתובב בעולם ולומד על האוכל והמנהגים ונהנה מכל רגע, הוא הופך את האוכל והכנת האוכל למהנה וכיפית אם זה במטבח או בשטח. באחת התוכניות שלו של ארוחה ב 30 דקות הוא הכין סלט גזר ומאז הכנתי אותו מכבר מספר פעמים ואי אפשר להפסיק לאכול. איזה כיף לראות אותו כאן שיהיה מישהו שידבר טובה על הארץ במיוחד בתקופה של BDS שרק פועלים נגדנו. אז מחכים בקוצר רוח לראות את התוכנית על ישראל וממליצה בחום לראות את התוכניות שלו בערוץ האוכל
31.1.19 אתגר ה100 היום חמישי
השבוע דובר רבות על הנושא של הרב ברלרד שמבקש כעשרים אלף ש"ח והבטחה כי אנשים שנמצאים במוות מוחי יחזרו להכרה. ובעקבות כך הרופאים יוצאו נגד התופעה. אמרו כי גם סגן שר הבריאות , ליצמן, הופתע מכך וכל תלונה של בית חולים תיבדק ותטופל. ואני מאוד מקווה שכך יהיה. מה שחורה לי זה הניצול של המצב הקשה של בני המשפחה שרק מתפללים לקצה תקווה ותמורת עשרים אלף מובטח להם נס. המשפט הראשון של נציגי הרב זה העשרים אלף, למה הכסף הפך להיות התשובה לכל . בגלל מקרים כאלו יוצא שם רע ליהדות ולרבנים וזה מחזק את השסע בדתיים מול חילוניים ועל הרבנים. בגלל מקרים כאלה מכלילים את כולם. בכלל כל הנושא של הרבנים בעיקר המבוגרים אני לא יודעת איך להתייחס לכך אני מפחדת שכל מי שמסביב לרבנים מנצלים אותם ואת גילם המבוגר. אולי אני טועה אבל תמיד מראים את הרב הגדול והקשיש שלידו עומדים פעיליו אשר לוחשים על אוזנו. האם בגילם המבוגר הם מבינים את אשר נאמר להם? זה החשש שלי, כי אם זה כך זה ניצול לרעה של הרב הגדול בתורה וכן ניצול של אדם קשיש שאולי לא מבין מה קורה מסביבו ומה ההמולה סביבו. אני בטוחה שיש עלות לכל הפעילות של הרב ואין לי בעיה שיקחו כספים אבל כשזו מתחילה להיות מכבסת כספים שכל המטרה היא כסף כאן צריכה להידלק הנורה האדומה אני גם לא מבינה על פי מה קובעים את הסכום- מה חיי אדם שווים עשרים אלף ש"ח. אתם מבינים היום להכל יש מחיר וחבל כי הכל נהיה מסחרי ותלוי כסף ולא רק בתחום הזה אלא בכל התחומים. הכסף לצערי לטוב ולרע הפך להיות הפתרון לכל דבר.
1.2.19 אתגר ה100 היום השישי
אז שוב הגעתי לרגע לכתוב ושוב אני חושבת על מה לכתוב. אז כותבים סתם מילים כדי להיכנס זון כתיבה כמו שאומרים. אז הגיע יום שישי יום חופש שלנו יום הבישולים והסירים. בזמן האחרון אנחנו לא יודעים מה להכין לשבת כל יום שישי הוא אלתור מחדש כי אנחנו לא יודעים מה להכין . יש כל כך הרבה מתכונים ברשת ואיפה מתחילים. אבל אני מודה שאני אוהבת את הדברים הקצרים והמהירים וממליצה לכם על אתר מתכונים של 10 דקות. למרות שזה לא נחשב אוכל יש שם מתכון לקרקרים פשוט וקל וממש טעים ממליצה בחום. וגם הסופלה פשוט וקל. אז אני בדרך למטבח לחשוב מה עושים. ולחשוב מה יהיה מחר על מה לכתוב באתגר הבא שבת שלום לכולם.
2.2.19 אתגר ה100 היום השביעי.
אז הפעם אני ידבר על משהו שקורה לנו או לפחות לי קודם כל התחלתי לכתוב את האתגר הזה כי אני רוצה לשפר את הכתיבה שלי ולפתח את הבלוג שלי, יש לי אותו בדיוק 3 שנים אבל לא מקדישה לו מספיק זמן כי אני פשוט דוחה ודוחה דברים ועכשיו אני חושת ואומרת אין כבר זמן כי הגעת לגיל שדי מספיק להגיד יש זמן תתחילי לעשות. והכי מעצבן אותי שאני ממשיכה לעשות את זה ומה ששמתי לב ואני לוקחת דוגמא שהכי מוכיחה את זה תחשבו על הטלפון כמה זמן אנחנו מקדישים לו בגלישה בפייסבוק, אינסטגרם, רשתות חברתיות, משחקים וכאן בדיוק העניין משחקים. אומרים לנו שמי שרוצה להשיג משהו צריך להילחם ולנסות עד שהוא מצליח ולא להרים ידיים, אבל הפחד מנצח אותנו ואנחנו אפילו לא מנסים לעשות את כי אומרים אני לא יצליח מה יש לי לנסות, מביאים את כל התירוצים האפשריים וכי תמיד נגיד אין זמן. ופה אני חוזרת לעניין הטלפון והמשחקים שמוכיחים את זה קחו את המשחקים בטלפון כשאנחנו משחקים ונפסלים אז אנחנו מנסים, מנסים, עד שעוברים את השלב ומנצחים לא מוותרים תחשבו כמה זמן אנחנו משקיעים בזה כי אני מודה שכאן במשחקים אני ככה אז למה במה שבאמת חשוב אני לא משקיעה, כמו במשחקים למה אני לא מנסה עד שמצליחה למה מוותרת לעצמי. למה על המשחקים יש את הזמן לבזבז – יודעים למה כי אין לי פה הפסד , זה כולה משחק אני לא מרוויחה ולא מפסידה זה למה זה הכי קל אבל אני מבזבזת על זה זמן ועל מה שחשוב נותנת לזה לעבור ולחלוף. אז אולי האתגר הזה יעזור לי לפרוץ את הגדר של עצמי החומה של עצמי שאני רוצה לצאת ממנה. כל כל הרבה זמן כי אני חושבת שהכל יבוא לבד, אז זהו שלא מי שרוצה משהו צריך לפחות לרצות ולעשות משהו, להתחיל משהו. זה כמו המשל שאומרים על אדם שכל הזמן בוכה ומתפלל לאלוקים למה הוא לא זוכה בלוטו ואז אלוקים אומר לו, הייתי עוזר לך אבל אף פעם לא שלחת לוטו – אז אתם מבינים אנחנו צריכים לעשות לעשות את הצעד הראשון שלדעתי הכי חשוב והכי מפחיד. כי אז זה אומר שאנחנו יוצאים אל הלא נודע. אז שבוע טוב חברים ומאחלת לכם ולי בהצלחה בכל אשר נלך כמו שאומרים נעשה ונצליח.
