אנחנו עומדים כשבוע לפני שני אירועים חשובים ומקודשים למדינה ולנו כישראלים אזרחי המדינה. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וחגיגות ה70 שנה למדינה. ימים כל כך חשובים ומקודשים אבל בשבועות האחרונים הכתימו אותם בכתם הפוליטיקה והאגו.
הכתם הראשון הוא סערת קובי מידן : ביום הזיכרון למערכות ישראל מתקיים כמידי שנה טקס הזיכרון המרכזי של העיר ראשון לציון 'במותם ציוו' שמשודר בשידור חי בטלוויזיה. בשבועיים האחרונים התעסקה המדינה בפוסט אותו פירסם העיתונאי קובי מידן בו כתב : 'אני מתבייש להיות יהודי' בעקבות פעילות צה"ל. הדברים עוררו סערה ובמיוחד בעיר ראשון לציון, מאחר ומידן היה אמור להנחות את הטקס בעיר. המשפחות השכולות והתושבים זעמו על ההתבטאות ואף שלחו לו מכתבים לבטל את השתתפותו בטקס, מידן סירב וכתב כי אינו התכוון בדבריו לחיילים וכי הוא בעצמו אבא לחייל בשירת הצבאי. היום הסתיימה הפרשה ועיריית ראשון לציון החליטה כי מידן לא ינחה את הטקס והוא הוחלף על ידי גדי סוקניק. טקס חשוב ביום קדוש למשפחות השכולות, שבמקום להתאבל על בניהם הטקס יזכר כטקס שבו הוחלף המנחה.
הכתם השני הוא טקס המשואות והוויכוח המטופש לטעמי בעניין השתתפותו של ראש הממשלה בטקס. יום העצמאות השנה הא אירוע גדול, חוגגים 70 שנה למדינה, 70 שנות עצמאות. אבל במקום להתעסק בחגיגות ובטקס המרכזי בהר הרצל, אנו מתעסקים שוב בפוליטיקה, שמכתימה את הטקס ואת יום העצמאות באגו של פוליטיקאים. מאבק על השתתפותו של ראש הממשלה נתניהו בטקס, בטקס "ששייך" ליו"ר הכנסת, בו הזרקור נמצא עליו. מירי רגב הודיעה כי ראש הממשלה ינאם בטקס ואילו יו"ר הכנסת יולי אלדשטיין סירב לכך ואיים כי לא ישתתף בטקס במידה ונתניהו ינאם. כבר ימים שלמים מנסים למצוא פתרונות ופשרות. ואולי המשבר עבר, אך יום למחרת יש משבר חדש. ולאן התדרדר המצב למשבר דיפלומטי שראש ממשלת הונדורס ביטל את השתתפותו בטקס. מלחמת האגו ומי יישבר קודם. זה מה שמגיע למדינה ולאזרחים לראות במקום לחגוג 70 שנות עצמאות?
לי בתור תושבת המדינה האירועים הללו השאירו טעם חמוץ בפה. הפוליטיקה התערבה באירועים הקדושים והמכוננים של מדינת ישראל, ימים שתמיד יש בהם מאבק העוסק בקשר ביניהם והסמיכות הכואבת שאנו יוצאים מכאב לשמחה תוך יום אחד. אבל הפוליטיקה הכתימה את הימים הללו בכתם שמעיב על עליהם וגרמה למשפחות השכולות כאב, בגלל התבטאות אומללה והפכה את טקס המשואות לבדיחה של משחק הכיסאות מי יתקפל ראשון ולאיזו פשרה יגיעו בסופו של דבר.
התחושה היא שכיסו את הימים הללו בעננה אפורה שמסיטים את העניין אליהם ואל המאבקים המטופשים של פוליטיקה. קובי מידן עיתונאי מוערך בישראל איבד את תפקידו בתור מנחה הטקס, בגלל התבטאות אומללה וגרם לסערה וכאב אצל המשפחות שאבדו את היקר להם מכל. את טקס משואות מסקרים בגלל מאבק טיפשי ועקרוני על מי יותר חזק במקום להתעסק באנשים שתרמו למדינה וידליקו משואה.
ולתפארת מדינת ישראל ? מה אתם אומרים?
