הבלוג של זהבה גלאון

בחירות 2013

שמאלנית, אוהבת קולנוע, מכורה לרשתות חברתיות, משתדלת ללבוש רק אופנה ישראלית ויושבת ראש מרצ

עדכונים:

פוסטים: 8

החל מנובמבר 2012

מחלקה פנימית. לילה. גבר, כמעט בן תשעים, מתחיל להשתעל. לפתע הוא מקיא, מרק, סלט, כל ארוחת הערב נמרחת על הכרית והשמיכה ועל פניו חרושות הקמטים. “אחות“, הוא צועק. “אחות“. אל המיטה ניגשת אישה כבת ארבעים. היא מרימה אותו, מזיזה במהירות את השמיכה ואת הכרית המלוכלכים. אחכ היא מובילה אותו אל הכיור, רוחצת את פניו. אחות אחרת מביאה, בינתיים, פיגמה נקייה ומצעים. בתוך כמה דקות הוא חוזר למיטה, כאילו שום דבר לא קרה. האחיות רוחצות ידיים, המבוגרת מביניהן אומרת לילה טובויוצאת מהחדר. הרגע נשכח כלא היה. שגרת החיים במחלקה הפנימית שבה למסלולה, שגרת חייהן של האחיות.

זה לא תסריט בדיוני או סיפור. זוהי המציאות היומיומית של אלפי עובדים ועובדות במקצועות הסיעוד. אין לילה שבו לא מחליפים חיתול, מנקים, מסירים תחבושות, מורחים משחה על פצע מוגלתי. מי שעיווה את פניו לנוכח המילים הכתובות, סביר להניח שלא יכול היה לשרוד יום אחד כעובד סיעוד.

זאת אחת העבודות הקשות ביותר שקיימות. אין יום ואין לילה, אין חגים, אין שבתות, אין שכר גבוה ובעיקר אין מחיאות כפיים. לרופאים אנו מודים, בצדק, מקרב לב. האחים והאחיות נתפסים כמובנים מאליהם. זהו מקצוע שכל כולו שליחות ואהבת אדם. מקצוע קשה, שוחק ותובעני. מקצוע לא מתגמל, כזה שאפשר להתמיד בו רק אם אתה באמת מכבד אנשים. אם יש בך את היכולת והרגישות לראות את האנושי מאחורי ההזדקקות והחולשה. הוסיפו לכל אלו את העומס הבלתי נסבל בבתי החולים. את הלחץ המוטל על כתפיהם של האחים והאחיות, את המשפחות הכועסות והלחוצות ואת המחסור הנורא בכוח אדם. את התפוסה, את החולים במסדרונות ואת הכוחות הפיסיים הנדרשים. תקבלו מקצוע שרק אנשים מיוחדים יכולים לעסוק בו, אנשים, שבאמת, אכפת להם.

לא בכדי יש הרבה יותר נשים שעוסקות במקצוע הסיעוד. השכר והתנאים הבלתי אפשריים, כמו גם אפשרויות הקידום הלא רבות אינם מאפשרים פרנסה בכבוד. בישראל אחיות מתחילות, בעיקר בפריפריה, מרוויחות שכר מינימום. ושהאוצר יפסיק לספר סיפורים על אחיות שמרוויחות חמש עשרה אלף שקל בחודש. שכר הבסיס של האחיות הוא שכר מבזה שעומד על 5,100 ש”ח בחודש. בעולם, דווקא משוועים לכוח הסיעוד הישראלי. אחות ישראלית תקבל, ללא בעיה, אשרת עבודה בקנדה או באוסטרליה ותרוויח הרבה יותר. שם מעריכים את האחיות הישראליות. אצלנו לא.

בתגובה לשביתת האחיות אומר האוצר כי במצבו הנוכחי של המשק אין אפשרות לקיים משא ומתן עם האחיות על הסכם קיבוצי. אבל במצבו הנוכחי של המשק כן קיימת אפשרות לבנות עוד 3,000 יחידות דיור בשטחים או לנסר את בתי שכונת האולפנה או, סתם, להשקיע בתושב החי בהתנחלות 70 אחוזים יותר מאשר בתושב שגר בתחומי הקו הירוק. במקום לשמור על מי ששומר על בריאותנו משקיעה המדינה בשמירה על ההתנחלויות.

בין השנים 1989-2010 קיבל צהל תוספת מיוחדת של 48 מיליארד שקל לתקציבו, למימון פעילות נוספת שלו בשטחים. כן, 48 מיליארד שקל. אבל לאדם שלוקח את אבא או אמא שלך למקלחת ומחליף לו טיטול אין כסף. כי סדר העדיפויות של מדינת ישראל מעוות. כי הכסף הולך לאן שלא צריך.

הלילות במחלקות הפנימיות ימשיכו להיות קשים ועצובים, גם הימים. מדינת ישראל תמשיך להשקיע בכבישי מנהרות, במיגון ובבטון במקום בבני אדם. בפעם הבאה שתראו אדם זר מקיא ותגידו באינסטיקט איכסתחשבו על אנשי מקצועות הסיעוד ועל ממשלת הימין ותכוונו את ‘האיכס’ לכתובתו הראויה.

עוד מהבלוג של זהבה גלאון

תצוגה מקדימה

אין פתרון לסכסוך מלבד מו"מ

אם אוחזת בתינוקה המת. תמונה קשה, כואבת, אין אדם אחד נורמאלי שנשאר אדיש. מערך ההסברה הישראלי נערך לעשות בתמונה שימוש. ככה נסביר לעולם למה אנחנו צודקים. גם לצד השני יש את אותן התמונות בדיוק. גם הוא יפיץ אותן, יבקש מאנשים לעשות...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

רק דגים מתים שוחים עם הזרם

הימים האחרונים, הם ימים קשים לציבור הישראלי, ימים של כאב, פחד וחרדה. תושבי הדרום חיים בסבל נוראי ממטחי הרקטות שיורים עליהם ארגונים מעזה. וכן. למדינה יש זכות וחובה להגן על אזרחיה, אבל את החובה והזכות הזאת יש לממש בתבונה...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

הכ"ט בנובמבר של כולנו

כ״ט בנובמבר. תאריך היסטורי. מסוג התאריכים שמעצבים זיכרון קולקטיבי, שמעצבים זהות. בשבילנו כ״ט בנובמבר הוא לא סתם עוד יום. זה היום הזה שבו הוענקה לנו המתנה המופלאה ביותר שעם יכול לקבל - מדינה. והיום. ביום הזה, הסמלי כל...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה