הבלוג של אושרית נברה

בלתי מרוסנת

בת 41, כותבת בלי פחד. סיבר אקטיביסטית ופעילה למען זכויות נשים ושיוויון חברתי. חולמת על עולם טוב יותר. מאמינה בעולם טוב יותר. כותבת למען עולם טוב יותר.

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מאוקטובר 2011

מיסוד הזנות הוא בעצם מיסוד השליטה הגברית בנשים, ומיסוד היות הנשים כלי לסיפוק גברים. זו דרך מכוערת לדון במונחים סטריליים בתופעה אלימה, כוחנית ודורסנית כלפי ג’נדר שלם. את בטוחה שאת בעניין?

12/02/2012

כמה נאור הוא המיסוד. כמה הרטוריקה שלו מתקדמת, מוציאה אותנו ממצב של חיות השועטות בסוואנה ומעבירה אותנו אל התחום החברתי המתוקן, אל הקידמה, אל התחום הסטרילי.

הבוקר נתקפתי זעזוע עמוק מדבריו של חבר הכנסת לשעבר, פורז, בראיון שלו בתוכניתה של קרן נויבך בדבר מיסוד הזנות. הפרקטיקה שהוא הציע וההצדקה שהוא הביא לנחיצותה האמיתית של הזנות נוכח צרכיהם האמיתיים של גברים, הותירה אותי המומה ונפעמת נוכח מצבן העגום של נשים בישראל 2012 כפי שמשתקף מדבריו הבלתי נסבלים.

טענותיו המנומקות היטב אודות ההצדקה הלגיטימית בעיניו לרמיסת כבודן של נשים הן, לצערי, משותפות לעוד גברים רבים. רבים מידי. וזו כבר לא הרוח השוביניסטית שהלמה בפרצופי, כי איתה כבר למדתי לחיות. העניין הוא שדווקא אצלנו, לרוע הזה יש שורשים עמוקים יותר, שנתונים דווקא בדבר הזה שמציע פורז, והוא המיסוד. העניין האמיתי הוא שבפאקינג מדינת ישראל מיסדו עבורנו את קהות החושים ואת הלגיטימיות לבטל בצורה מחפירה את צרכיו של האחר תוך מתן לגיטימציה בריונית לצרכים שלנו. אנחנו גדלים ומתחנכים על טהרת רמיסת האחר, אנחנו לומדים את זה בגן ובבית הספר, קוראים על כך בעיתון וצופים בזה בחדשות בכל ערב. לא מקרה הוא שעם שנמצא במלחמה מתמדת על מתן הלגיטימציה שלו לכיבוש, מאפשר דיונים ציבוריים על רמיסת כבודן וזכויותיהן של נשים. אנחנו רומסים את האחר מתוקף היותנו, אז מה זה משנה אם זה ערבי או אישה?

ומתוך שאיפה למיסוד הזכויות שלנו לרמוס אנשים, אנחנו מבקשים להקים מוסדות שיעזרו לנו להרגיש נאורים ומתקדמים עם ההתנהגות החזירית שלנו. הדיון הנאור בדבר הטבת תנאי הזנות בישראל נכנס עמוק אל תוך הפרקטיקה בסוגיה שהקיום העקרוני שלה אומר שיש למסד את סיפוק צרכי הגברים על חשבון רמיסת הנשים. המרחב הציבורי נפתח לכל מיני גברים נאלחים שמשתמשים ברטוריקה של בית מרקחת במטרה להכריע נשים בפישוק רגליים תחת צרכיהם הבהמיים לבוא על סיפוקם.ואני שואלת: למה לעצור כאן? מציעה לחבר הכנסת לשעבר ולחבריו לתיאוריות מיסוד הזנות לקחת את העניין הזה כמה צעדים קדימה ולהקים לובינג חזק שיתמוך בהקמת גנים סגורים תחת פיקוח של משרד הבריאות בהם נשים ייאנסו בצורה יותר אסתטית. זה בוודאי ישפר את תנאי הנאנסת אם היא תשכב על מזרן נח בשטח נקי ולא על אדמה בוצית מתבוססת בחרא של כלבים. הרי יש גברים בעלי צורך לאנוס, יש לזה “שוק”, אז בואו רק נדאג למסד אותו, נעשה אותו קצת יותר אסטתי. אני גם מציעה להקים בתים יעודיים לנשים מוכות. לא כאלה אליהם הן בורחות מפחד, אלה כאלה בהם הן יוכלו לקבל מכות בצורה נאורה. נדאג לאקוסטיקה מתאימה, לככפות אגרוף או חגורות הלקאה מעור משובח, ולתאי שירותים מפנקים בהם הן תוכלנה להתקלח אחרי שהסשן מסתיים, ולהתאפר כדי להסתיר את המכות הכחולות.

ואני יודעת שנמאס מכל התיאוריות השמאלניות של יפי נפש שחושבים שהכיבוש הוא הקלף שהכי קל למשוך ולנפנף בו לעיני כל. אבל לדעתי הכיבוש הוא סימפטום של אותו סנדרום. חושינו קהים ואנחנו דורסים זכויות של אנשים חדשות לבקרים. ולא די בכך שאנחנו דורסניים כל כך, הרי שכעת אנחנו רוצים להרגיש דורסים נאורים. הדיון על הטבת תנאי הזונות בישראל הוא מגוחך. אין שומדבר שיכול להיטיב עם אישה שעשרות גברים חודרים אותה בכל יום, מכים אותה, רומסים אותה ואת כבודה. והדיון הפרקטי שמוצע בדרך להטבת תנאי הזונה הוא מנוגד להגיון האנושי והוא מזוויע. מה יכול להיטיב עם אישה שנותנת שירותי זנות? אולי שיאסרו את כל מי שנוגע בה ושישחררו אותה מהחיים העלובים שהיא נדחפה אליהם. אולי שישקיעו מאמצים ציבוריים וחברתיים בשיקום שלה במקום במיסוד ההשפלה שלה. ובעיקר – שייחנכו ילדים במדינה הזאת שיש דבר כזה שנקרא כבוד האדם וחירותו, ושהדבר הזה הוא החשוב מכל. אפילו יותר חשוב מלזיין.

עוד מהבלוג של אושרית נברה

תצוגה מקדימה

פרשת רמדיה

בשבוע שעבר, ביום הכרעת הדין בפרשת רמדיה, קמתי בבוקר הפוכה ונסערת ולא מצאתי מנוח. בפייסבוק התפרסם מכתבה של מיכל זיסר, אמו של אבישי זיסר ז"ל, שכתבה לו לקראת היום ההוא בו יוכרע דינם של הנוגעים בפרשת מותו המזעזע. "אנו לא חדורי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

פעם, כשהתיישבה לי דמות על הראש

    "כמה פשוט הכל יכול היה להיות אילו נולדתי לפרופסור וייס. ליז וייס. אבל ליז הוא לא שמה של בת הפרופסור, שאין לה אמא מרים וסבתא ליז ובת דוד מרים ובת דוד ליז, וצריכה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מה כל כך רע במאהבת?

כשהתחלתי את דרכי בתחום הטיפול הזוגי, ידעתי היטב מה טוב ומה רע וכיצד מבדילים ביניהם. בחלוף הזמן (וזה קרה לי די מהר) הגבולות נעלמו. הטוב זלג אל הטוב פחות והרע נעלם כלא היה. בשיחות הסלון כבר איבדו אותי מזמן. מניפסטים נחרצים של...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה