הבלוג של עו"ד אודליה אלטמן

אודליה אלטמן – הכול על משפחה גירושין וירושה

אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-25 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדינים הקשורים לחיי המשפחה: ממשמורת, אבהות, ידועים בציבור ועד הנושאים הקשורים לגירושין וירושה. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה אלטמן כדרך קבע... +עוד

אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-25 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדינים הקשורים לחיי המשפחה: ממשמורת, אבהות, ידועים בציבור ועד הנושאים הקשורים לגירושין וירושה. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה אלטמן כדרך קבע בתוכניות הטלויזיה והרדיו השונות ומשתפת את קהל הצופים והמאזינים בסוגיות מתחומי עבודתה.

עדכונים:

פוסטים: 38

עוקבים: 5

החל מדצמבר 2011

המדריך השלם לדיני מזונות- תשובות לכל השאלות הנפוצות שתמיד רציתם לשאול. מאת עו”ד אודליה אלטמן

05/02/2012

מה הם בעצם מזונות?

המזונות הינם תשלומים תקופתיים, חודשיים, שנועדו לפרנס ולכלכל את המקבל. הם כוללים בין היתר תשלומים עבור מזון, ביגוד והנעלה, שכ”ד או משכנתא, הוצאות החזקת הבית והמיסים, קרי טלפון, חשמל, ארנונה, מים וכו’, הוצאות חינוך ובריאות וכל יתר ההוצאות והצרכים של הזכאים.

בד”כ הבעל – האב הוא שמחויב לשלם מזונות, לאשתו ולילדיו.

דיני המזונות החלים על יהודים במדינת ישראל לקוחים ברובם מן ההלכה הדתית.

עד מתי חייב האב לשלם מזונות לילדיו?

לילדים עד גיל 18 מגיעים מזונות בשיעור מלא, ובעת שהם חיילים בצה”ל בשירות חובה, קרי עד גיל 20 לבת ועד גיל 21 לבן, הם זכאים רק לשליש מן הסכום ששולם להם עד גיל 18. אם החייל או החיילת מתגוררים עם האם במהלך שירותם הצבאי, מקובל לשלם את דמי המזונות לידיה.

האם רשאית אוטומטית לתבוע מזונות מן האב עבור הילדים המשותפים אשר במשמורתה, בהיותה האפוטרופא הטבעית שלהם.

אלא מאי, לא כל הסכמי הגירושין או פסקי הדין למזונות כוללים תשלום מזונות לתקופת השירות בצבא. לאחר גיל 18 הבן או הבת הם כבר בגירים, ולכן האם אינה יכולה עוד להגיש תביעות בשמם, אלא שהם עצמם צריכים להגיש לבית המשפט את תביעת המזונות נגד האב, או לצייד את האם בייפוי-כוח. לא כל ילד רוצה ומוכן לתבוע את אביו. היה והאם מעוניינת להגיש תביעה כזו בשם ילדיה החיילים, כדי למנוע מצב בו תאלץ לפרנס אותם לבדה במהלך שירותם הצבאי, הרי שעליה להזדרז ולעשות כן בטרם תמלאנה לילדים 18 שנה. די בכך שכתב התביעה הוגש לביהמ”ש לפני גיל 18, והאם תוכל לייצג את הילדים עד סיום ההליך, גם אם תוך כדי ניהול התביעה מלאו לילדים 18 שנה.

עד מתי חייב הבעל לשלם מזונות לאשתו?

חובת הבעל לשלם מזונות לאשתו נובעת מן הכתובה אותה הוא מעניק לה בעת חופתם, והיא מתקיימת כל עוד שהנישואין קיימים. עם פקיעת הנישואין עקב סידור גט, קרי גירושין, האישה חדלה להיות זכאית למזונות מן הבעל. אך לא כל אישה מסכימה להתגרש, ולאבד כך את זכותה למזונות. אם האישה תסרב להתגרש, ובית הדין הרבני לא ימצא לנכון לאלץ אותה להתגרש מטעמים הלכתיים, אזי היא תוכל לקבל מזונות לכל ימי חייה, ואף אחרי מותו של הבעל היא תוכל לתבוע לעצמה מזונות מתוך עיזבונו. מזונות לאחר הגירושין ישולמו רק על סמך הסכם בכתב.

האם גם הבעל יכול לתבוע מזונות מאשתו?

תיאורטית, ההלכה קובעת מדין צדקה שאישה אמידה חייבת לזון את בעלה העני. אבל מעשית – אפשר לספור על יד אחת מקרים בישראל שבהם נפסקו לגבר מזונות מאת אשתו.

בחודש 2/2011 ביהמ”ש לענייני משפחה קבע בהחלטתו שקיימת עילת תביעה שכזו , וסירב למחוק על הסף תביעה שהגיש בעל נגד אשתו למזונות. באותו מקרה היה מדובר באישה אמידה בעלת חברת הפקה. לזוג נולדו ארבעה ילדים, והבעל טען בתביעתו כי הוא היה זה שטיפל בהם, בעוד שהאישה עבדה מחוץ לבית ופרנסה את המשפחה. לטענת האישה הבעל היה בכלל הולך בטל, ולא טיפל כלל בבית ובמשפחה, אותה פרנסה היא לבדה, וזאת עשתה בצד הטיפול בילדים, שנפל אף הוא באופן בלעדי על כתפיה.

[ראה תמ"ש 55973/96 א.ש. נ' ש.ט. (משפחה – תל-אביב-יפו, כב' השופט נפתלי שילה) 04/02/2010]

האם גם האישה חייבת לשלם מזונות לילדים?

דין תורה ותקנות חכמים, כמו גם תקנות הרבנות הראשית לישראל, מטילים את החובה העיקרית לשאת בפרנסת הילדים על אביהם. למעשה, מכוח דין צדקה, האישה חייבת להשתתף במזונות הילדים רק אם נותר לה עודף מהכנסותיה לאחר סיפוק כל צרכיה שלה, או לאחר הגיע הילדים לגיל 15 שנה.

לפני הגיל הזה היא מחויבת להשתתף רק בהוצאות הבלתי הכרחיות, כמו מחשבים, חוגים, חופשות, בעוד שבכל ההוצאות ההכרחיות אמור לשאת האב.

החיוב בהוצאות לרכישת דברי המותרות הוא יחסי להכנסותיהם של ההורים – למשל: אם הכנסתו של האב כפולה מזו של האם, אזי הוא ישלם חלק גדול פי שתיים ממנה במזונות הילדים, כלומר הוא ישלם  2/3 מהמזונות הנחוצים לילדים, והיא רק 1/3.

מה הדין החל על מזונותיהם של ילדים הנמצאים במשמורת משותפת של הוריהם, או במשמורתו של האב?

לפי פסק דין מיום 27/5/2011 של בית משפט לענייני משפחה בטבריה (תמ”ש 20194-02-11 מ.ד.פ ואח’ נ’ י.פ. בפני כב’ השופט אסף זגורי), במצב של משמורת משותפת בפועל,  בו הילדים מתגוררים ולנים אצל האב והאם לסירוגין, יש להפחית 25% (רבע) מדמי המזונות שמשלם האב לילדים לידי האם. יצוין כי בפסיקה ישנה יותר ניתן למצוא גם מקרים של הפחתה של 50% מהמזונות בנסיבות כאלה.

אפילו אם הילדים נמסרים למשמורת האב, אין זה אומר שהאם תחויב לשלם מזונות עבורם לאב. ישנם אפילו מקרים שבהם הילדים גרים אצל האב, או בפנימייה, ולא בבית האם, ועדיין האב מחויב לשלם מזונות ילדים מסוימים לידי האם, עבור פרקי הזמן בהם הילדים מבקרים בביתה. תשלומים אלה נקראים “דמי אירוח”.

האם קיים סכום מינימום של מזונות?

לגבי מזונות ילדים התשובה היא חיובית. הפסיקה משנת 2010 מדברת לרוב על מינימום של 1,350 ₪ לחודש לילד אחד (ניתן למצוא גם תקדימים הנוקבים ב- 1,200 ₪ כמינימום חודשי), וזאת לפני הוספת הוצאות המדור והחזקתו והוצאות חינוך. אפילו אב שהוא אסיר בכלא או נכה 100% יחויב ע”י בית המשפט לשלם לפחות את סכום המינימום הזה.

כמובן, מי שיש לו היכולת לשלם יותר מהמינימום לא ישלם רק אותו, אלא יותר.

לגבי מזונות האישה לא נקבע סכום מינימאלי בפסיקה או בחקיקה. הטעם לכך הוא כנראה שבשונה ממזונות הילדים, שנקבעים לפי צרכיהם, מזונות האישה נקבעים לפי רמת החיים, כאשר כל מקרה לגופו.

לפי מה קובעים את גובה המזונות?

מזונות האישה נקבעים מחד לפי הכנסות הבעל ונכסיו, ומאידך – לפי רמת החיים. ההלכה הדתית מורה כי על הבעל לספק לאשתו את הגבוה מבין השניים: או את רמת החיים ממנה נהנתה בבית הוריה, בטרם נישאה לו, או את רמת החיים אותה הוא מאפשר לעצמו בהווה. האישה, נאמר בלשון ההלכה, “עולה עימו ואינה יורדת עימו”, דהיינו, הבעל רשאי רק להעלות את רמת החיים של האישה, אך לא להורידה.

מזונות הילדים נקבעים מחד לפי הכנסות הבעל ונכסיו, ומאידך – לפי צורכיהם, כפי שיוכחו בביהמ”ש.

את רמת החיים או את הצרכים יש להוכיח בראיות בביהמ”ש, ע”י המצאת מסמכים וקבלות. תביעת מזונות היא תביעה כספית לכל דבר, וכידוע הכלל הינו כי “המוציא מחברו עליו הראיה”. כדי להצליח בתביעת מזונות, חשוב להוכיח את הסכומים הנחוצים לאישה ולילדים, וכל המרבה בהוכחות, הרי זה משובח.

מהו פוטנציאל ההשתכרות של הבעל?

כידוע, כל בעל שנתבע לשלם מזונות הופך מייד לפושט רגל ו/או לנכה בשיעור 100%. האם בעל שאין לו כלל השתכרות, או שהשתכרותו נמוכה מאד, לא יחויב לשלם מזונות הולמים?

ובכן, ביהמ”ש התרגל זה מכבר לתופעה של חייבי מזונות חמקמקים המשימים עצמם עניים ואביונים. לכן, נקבע כי ביהמ”ש יבחן לא את ההשתכרות בפועל של הבעל הנתבע לשלם מזונות, אלא את היכולת הרעיונית שלו להשתכר, מה שמכונה “פוטנציאל ההשתכרות”. ביהמ”ש בוחן את השכלתו של הנתבע, את ניסיונו בעבודה, את גובה השתכרותו בעבר, טרם פרוץ משבר הגירושין, את רמת החיים שהוא מנהל ואת מצבת הנכסים שצבר, ופוסק את המזונות שלפי דעתו אותו גבר יכול לשלם, אף אם השתכרותו בפועל או לפי הצהרתו הינה נמוכה משמעותית מאותו סכום מזונות. לפיכך יתכן שסכום המזונות שיקבע בביהמ”ש יהיה גבוה יותר ממשכורתו של הבעל.

האם ילד שנולד מחוץ למסגרת הנישואין או ילד שנולד עקב אקט של “גניבת זרע” יקבל פחות מזונות?

לא. אין כל הבדל. הילד אינו בוחר אם להיוולד, והוא לא יקבל פחות מזונות אם לא היה ילד מתוכנן או רצוי.

מתי האישה לא תהיה זכאית למזונות?

להלן תובאנה מספר דוגמאות למקרים בהם הבעל יהא פטור מלשלם לאשתו מזונות:

  1. אישה שבגדה בבעל, קרי חטאה בניאוף, איננה זכאית למזונות. אישה בוגדת מפסידה גם את הסכום הרשום בכתובה שלה. אגב, ניאוף של הבעל אינו גורם לו להפסיד זכויות כלכליות. לא כל שתיית קפה עם ידיד עולה כדי בגידה, ותגרום לאישה לאבד את מזונותיה. לפי ההלכה על הבעל להוכיח “מעשה מכחול בשפופרת” שביצעה האישה עם גבר זר, דהיינו אקט מיני של ממש. לעתים יסתפק ביה”ד בהוכחות נסיבתיות בלבד לבגידה, המהוות “מעשי כיעור”. לדוגמא, אישה אשר מבלה את הלילה בחדר במלון עם גבר זר, אף אם לא הוכחו אותם מכחול ושפופרת, תחשב לבוגדת.
  2. אם האישה עובדת מחוץ לבית, ומשתכרת די למחייתה, רשאי בעלה עפ”י ההלכה לומר לה: “צאי מעשי ידייך במזונותייך”, והיא לא תקבל מזונות מהבעל. אישה שעובדת בחצי מישרה, או שהכנסתה נמוכה מכדי לספק את כל צרכיה, תהיה זכאית להשלמת מזונות, כלומר לסכום מזונות נמוך יותר מזה שתקבל אישה שאיננה עובדת כלל.
  3. אם האישה עזבה את בית הבעל, והיא “איננה עימו”, ועשתה זאת ללא סיבה מוצדקת, מה שקרוי בהלכה “אמתלא מבוררת”, יחדלו מזונותיה. לפי הדין, די שהאישה תוכיח את אותה אמתלא מבוררת שבגללה עזבה את הבית בראיות קלות מאד, “כמשקל נוצה”, וכבר אז לא תאבד את מזונותיה. ברור למשל שאלימות מצד הבעל המופעלת נגד האישה מצדיקה את עזיבת הבית על ידה מבלי שתפסיד את זכותה למזונות.

ראינו שאישה עובדת אינה זכאית למזונות. האם האישה יכולה להפסיק לעבוד כטקטיקה, לצורך סכסוך הגירושין, ולתבוע מבעלה מזונות?

אמנם כן. ברוב המקרים האישה תקבל מזונות גם אם תפסיק לעבוד ללא כל סיבה.

כמו לכל כלל, גם לכלל הזה ישנם חריגים.  בכמה תקדימים בתי המשפט העניקו סכומי מזונות נמוכים יותר, או למשך תקופה קצרה בלבד, או אפילו מנעו מזונות לחלוטין מנשים אשר חדלו לעבוד עובר להגשת תביעת מזונות. המדובר היה באותם פסקי דין בנשים צעירות, בעלות כושר השתכרות, בדרך כלל בנישואין קצרים, כאשר אותן נשים אינן מטופלות בילדים קטנים וכאשר אותן נשים עבדו והשתכרו בעבר. נשים מבוגרות, או כאלה שמעולם לא עבדו מחוץ לבית, ולא למדו מקצוע, או נשים שמטופלות בילדים קטנים, לעולם לא תחויבנה לצאת לשוק העבודה, והבעל יאלץ לפרנס אותן כל חייהן.

מתי הילדים לא יהיו זכאים למזונות מאביהם?

האב אינו כספומט, והוא אינו חייב לשלם מזונות לילד שאינו מכבד אותו וניתק את הקשר איתו.

ילדים גדולים שמסרבים להיפגש עם האב ולבקר אותו נקראים בהלכה בנים “סרבנים” או “מרדנים”, והאב רשאי לתבוע בביהמ”ש להפחית או לבטל לחלוטין את מזונותיהם.

אם ביהמ”ש ישתכנע שהסיבה לניתוק הקשר אינה נעוצה באב, אלא בילדים, התביעה תתקבל, ומזונות הילדים יופחתו או אף יבוטלו כליל. הכוונה היא לילדים גדולים דיים, בעלי רצון משלהם, אשר מצביעים ברגלים ומסרבים להיפגש עם אביהם. כשמדובר בילדים רכים בשנים, האחריות לקיום הביקורים עם האב מוטלת על האם ולא עליהם, וניתן להטיל עליה סנקציות במקרה של אי-קיום הסדרי הראיה, אך במקרה כזה לא ייפגעו מזונות הילדים.

מה קורה אם ביהמ”ש פסק מזונות אבל הבעל אינו משלם אותם?

אם הבעל אינו מציית לפסק הדין ואינו משלם את המזונות, ניתן לפעול נגדו ולהיעזר בלשכת ההוצאה לפועל לשם גבייתם. בניגוד להוצאה לפועל של פסקי דין אזרחיים אחרים, שאינם מזונות, ניתן להיעזר בתיקי ההוצאה לפועל של פסקי דין למזונות גם בפקודות מאסר, ולא רק בעיקולים או בצווי עיכוב יציאה מהארץ. אימהות שאין להן הכנסות גבוהות או מכונית על שמן יכולות גם לגבות את המזונות דרך המוסד לביטוח לאומי. האישה לא תקבל מהמוסד לביטוח לאומי את מלוא סכום המזונות, ישנן תקרות, המשתנות בין היתר לפי מספר הילדים הקטינים אשר בחזקת האישה. הסכום שמעל לתקרה אינו הולך לאיבוד. אם הגובה את המזונות דרך המוסד לביטוח לאומי, יכולה לקבל מאת המוסד בתום כל שנה קלנדרית אישור לגביית ההפרשים, אותם סכומי מזונות שמעבר לתקרה, המגיעים לה על פי פסק-דין ושהמוסד לא שילם לה אותם, ובעזרתו לגבות את ההפרשים מן הבעל באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

מה קורה אם לאב אין כלל כספים או רכוש על שמו, שניתן לגבות מהם את המזונות שפסק בית המשפט, או שהאב ברח מהארץ, או אסור בכלא?

במקרה שכל ההליכים לגביית מזונות הילדים מן הבעל נכשלים, ניתן להגיש תביעת מזונות עבור הנכדים נגד הסבא והסבתא, הוריו של האב, על פי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות). בפני הורי האב שנתבעו בתביעה כזו פתוחה הדרך להגיש הודעת צד שלישי כנגד הורי האם, וכך להפוך גם אותם לנתבעים באותו תיק תובענה. בסופו של דבר ישית ביהמ”ש על כל אחד מזוגות הסבים חיוב בשיעור שיוכלו לשאת בו, וזאת בהתאם להכנסותיהם, נכסיהם וצרכיהם שלהם. האם התובעת תוכל כמובן לגבות את המזונות בפועל רק מהורי הבעל, לפי חלקם, והיא אינה חייבת לגבותם בפועל גם מהוריה שלה.

כיצד מצמידים דמי מזונות לשם שמירת ערכם?

דמי המזונות צמודים למדד המחירים לצרכן המתפרסם ע”י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומעודכנים מידי 3 חודשים. דמי מזונות מתעדכנים ללא תשלום הפרשי הצמדה למפרע, כלומר: יש להתעלם משני מדדים, ולהצמיד רק למדד השלישי. בהסכמי גירושין חשוב לנשים לזכור לציין שירידת המדד לא תפחית את המזונות, אחרת דמי המזונות עלולים גם לרדת.

האם סכום מזונות שנקבע בהסכם גירושין או בפסק-דין יעמוד בעינו לעולם ועד?

לא ולא. תמיד ניתן לתבוע הגדלה או הפחתה של דמי המזונות, וזאת בתנאי שחל שינוי נסיבות עובדתי מהותי שמצדיק זאת. למשל: אם גדלו צרכי הילדים, או שגדלה יכולת התשלום של האב, האם תוכל להצליח בתביעה להגדלת המזונות. אם להיפך, קטנה השתכרות האב, או שנולד לאב ילד נוסף מנישואין שניים, האב יוכל להצליח בתביעה להפחתת המזונות.

טיפים:

  1. מזונות הינם תשלומים תקופתיים, שנועדו לפרנס ולכלכל את המקבל. הם כוללים תשלומים עבור מזון, ביגוד והנעלה, שכ”ד או משכנתא, מיסים,חינוך, בריאות וכל יתר ההוצאות והצרכים.
  2. לילדים עד גיל 18 מגיעים מזונות בשיעור מלא, ובעת שהם חיילים בצה”ל בשירות חובה,  מגיע להם רק שליש מהסכום ששולם עד גיל 18.
  3. האב הוא זה שמחויב בד”כ לשלם מזונות, לאשתו ולילדיו.
  4. אישה לא תהיה זכאית למזונות אם בגדה בבעל, אם היא עובדת ומשתכרת די למחייתה או שעזבה את בית הבעל ללא סיבה מוצדקת.
  5. גם ילד שנולד מחוץ לנישואין זכאי למזונות מהאב.
  6. במקרה שלאב אין כלל כספים או רכוש שניתן לגבות מהם מזונות עבור ילדיו, ניתן לתבוע מזונות מהסבא והסבתא.

למאמר המקוצר שפורסם באתר Ynet

למידע נוסף אודות עו”ד אודליה אלטמן

עוד מהבלוג של עו"ד אודליה אלטמן

כל מה שרציתם לדעת על הסכם ממון

מה הוא בעצם הסכם ממון? הסכם ממון הוא חוזה העוסק בממון, כלומר בכסף וברכוש, הנחתם בין בני זוג, כלומר בין גבר ואישה הנשואים זל"ז, או העומדים להינשא, או בין שני ידועים בציבור שגרים יחדיו ללא נשואים. כיום מקובל לחתום על הסכמי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

עו"ד אודליה אלטמן: כל מה שרציתם לדעת על דיני מזונות

עד מתי אב חייב לשלם מזונות לילדיו? לילדים עד גיל 18 מגיעים מזונות בשיעור מלא, ובעת שהם חיילים בצה"ל בשירות חובה, קרי עד גיל 20 לבת ועד גיל 21 לבן, מגיע להם שליש מהסכום ששולם עד גיל 18. האם קיים סכום מינימום של מזונות...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מחיר הבגידה

בעולם מושלם, בני זוג נשואים אמורים להיות נאמנים זה לזה, ולקיים יחסי מין רק האחד עם האחר. הקשר האינטימי של חיי אישות אמור להיות מונוגאמי, בלעדי, ולשקף את טוהר מערכת היחסים. האומנם זהו המצב? נהפוך הוא! הסטטיסטיקה מלמדת כי רוב...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה