הבלוג של יערה

אחת שלומדת

להיות אחת שלומדת זה אומר להיות באתגר מתמיד. זה גם אומר להיות בשמחה כל הזמן. למה, כמה ואיך? על זה אספר בכל פעם בפסיעות מדודות. מוזמנים לעקוב ולהשתתף בלמידה שלי :)

עדכונים:

פוסטים: 14

החל מאוקטובר 2018

לכל אחד יש את הדרמה שלו. התפקיד של הצופה פשוט לתת לזה לקרות.

28/08/2019

זה היה כמו מפגש עם חברים מוכרים, רק שהפעם במקום לשיר ולפזז את שירי הארויזיון הם היו חנוטים בחליפות ובשמלות ארוכת ודיברו בשפה גבוהה ומליצית. שמחתי לראות שוב את החבורה המוכשרת הזו על הבמה בשכונת התקווה ולחזות במו עיני בהתפתחות של לימודי המשחק שלהם.

הכל היה שונה, הבמה, המחזה, דבר אחד נשאר קבוע – הכישרון. אוהו איזה כישרון יש לחבורה הצעירה והמופלאה הזו, הם נכנסים לתוך הדמויות בצורה כל כך משכנעת. למשל גל מלכה המדהימה בתפקיד פיוקלה, המשרתת את משפחת צ’כוב, מתחילה את התפקיד הרבה לפני שההצגה מתחילה. לא יכולתי להסיר ממנה מבט בפעולות הקטנות, בהבעות הנסתרות, בטקסט הפנימי שנראה שהיה שם מהרגע שבו נפתחו דלתות האולם ועל לסיום ההצגה.

צ'כוב ביאלטה. צילום: רדי רובינשטיין

צ’כוב ביאלטה. צילום: רדי רובינשטיין

מהרגע שהמחזה מתחיל, עוברות וחולפות להן שעתיים שלמות (עם הפסקונת באמצע) בהן הסיפור המרגש על רגע בחייו של צ’כוב, הסופר והמחזאי המוכשר (שקיבל לאחרונה במה חדשה “בזכות” שרת התרבות מירי רגב). רגע בחייו, בחיי משפחתו, אהבתו, חבריו הסובבים אותו, רגע בחיי היצירה החדשה שכתב “שלוש אחיות”. רגע קטן ומרגש.

אמיר חורי ואילן זכרוב צילום: רדי רובינשטיין

אמיר חורי ואילן זכרוב
צילום: רדי רובינשטיין

אחד המשפטים המיוחסים לסטניסלבסקי הגדול (המשוחק במחזה ע”י גיא דמיטוב החתיך ההורס): “אין בנמצא תפקידים קטנים; ישנם רק שחקנים קטנים.” מתאים במקרה הזה כמו כפפה ליד. לאמיר חורי הכוכב (כבר בהצגה הקודמת שראיתי אותו נשארתי מאוהבת) אין כמעט טקסט במחזה, ויחד עם זאת כל תנועה גאונית שלו זכתה לרעמי צחוק בקרב הקהל, מכמה וכמה אנשים שמעתי שוב ושוב כמה היה נהדר. כל הכבוד! זכרו את השם, הבחור יגיע לגדולות.

ובעודי יושבת שם באולם, צופה, מרגשת, צוחקת, בוכה, אני מקנאה באנשים הללו שניתנה להם הזכות ללמוד משחק בגילם, ההתעסקות והלמידה היום יומית של הבמה והמשחק, וכל מה שכרוך בזה, בזמן שאני מסתפקת בלימודי המשחק הצנועים שלי, פעם בשבוע, כמה שעות איכות, הרבה אהבה. אני צופה בהם מהקהל ורואה אל מול עיני את הקהל שצופה בי, שנה אחר שנה, מתחלפת, משתנה. זיקית על הבמה. אני צופה תפאורה וחושבת על מה שיצרנו אנחנו בתאטרון התיבה, הבית התיאטרלי שלי ב 9 השנים האחרונות. יחד עם הקנאה בחורה המוכשרת הזו, כל כך גאה בהישגים הצנועים שלנו.

אוהבת תיאטרון? אני ממליצה בחום ללכת לצפות ב”צכוב ביאלטה” מהסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין מהיום ועד ה 7 לספטמבר, באולם עבאס בשכונת התקווה. לפרטים: הסטודיולמשחק של יורם לוינשטיין 03-6886514

וגם מעזה להזמין אותך לצפות בנו על הבמה במחזה OMG עיבוד מיוחד למחזה של ענת גוב “אוי אלוהים” ב:

  • 29.8 אולם גבעת עדה
  • 7.9 אולם גבעת עדה
  • 10.9 אולם גבעת עדה
  • 20.9 צוותא
  • 10.10 אולם גבעת עדה.

לפרטים – הסטודיו למשחק של תיאטרון התיבה 054-4575762

כרזה למחזה OMG

כרזה למחזה OMG

המחזה אחר, האנסמבל שונה, הבמה אחרת לחלוטין ותמיד הגשם יורד בסופו של דבר…

אליקו לוי בתפקיד: אנטון צ'כוב צילום: יערה קזצינסקי אדן

אליקו לוי בתפקיד: אנטון צ’כוב
צילום: יערה קזצינסקי אדן

עוד מהבלוג של יערה

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 12 months
תצוגה מקדימה

"לקוח הזהב שלי"

מי את.ה "לקוח הזהב שלי" ? קשה לי להגדיר אותך, על אחת כמה וכמה להגיע אליך. מה אני יודעת עליך? שכיר.ה בארגון ממשלתי או רשות מוניציפלית. יש לך אחריות על אתר האינטרנט של...

תגובות

פורסם לפני 10 months
תצוגה מקדימה

כל אדם צריכה שתהיה לו שואה פרטית בלב

הרבה יותר קל לזכור דברים כאשר הם חלק מחייך. אתה קם בבוקר עם הידיעה שהלכה למעשה לא היית אמור להיות כאן, שרק במזל או בזכות סבא שלא ויתר והחליט לברוח עם אשתו ושתי בנותיו השלשלת הזו לא ניתקה. זה סוג של זכרון שנמצא כאן בכל פעם...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 5 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה