פירות וירקות אני קונה אצל הירקן, כמו פעם. מריחה, מתעניינת, ממששת, ממשמשת, מחפשת חידושים ושואבת לעצמי השראה ורעיונות. כך נתקלתי ומיד נדלקתי על דלעת ערמונים. אלה דלעות קטנות, בגודל כדור טניס או קצת יותר, מקור עשיר לסיבים תזונתיים, אשלגן, ויטמינים B, C, מגנזיום ומנגן. ולמה דלעת ערמונים? כי אחרי הבישול (לא מומלץ לנסות לפני…) יש לה ממש, אבל ממש טעם של ערמונים!
כך זה נראה אצל הירקן (התמונה לקוחה מויקיפדיה. אצל הירקן שלי זה נראה ממש אותו דבר, רק בלי השילוט האלגנטי…):
כבר שבועות אני יודעת שהדלעות האלה יככבו אצלי על שולחן החג.
למלית אני מכינה תערובת של 2 כוסות בורגול מושרה חצי שעה במים רותחים ומסונן עם הרבה ירק קצוץ דק – פטרוזיליה, סלרי, בצל ירוק (סה"כ 1 כוס) ושני חופנים נדיבים של פקאן סיני קצוץ גס. מלח, פלפל וסגרנו ענין.
הכנת הדלעות למילוי פשוטה: אני מורידה כיפה (או חוצה לרוחב, תלוי בגודל של הדלעת), מרוקנת בכפית (זה ממש פשוט כי החלק הפנימי הוא ממילא בעיקר סיבים ומעט גרעינים) וממלאת.
את הדלעות הממולאות אני מסדרת בצפיפות בסיר רחב ושטוח. חשוב שיצטופפו היטב כדי שלא יתהפכו במהלך הבישול. מערבבת 2 כוסות מים עם רסק עגבניות קטן, מלח ועוד מעט פלפל ויוצקת בזהירות מסביב לדלעות. במידת הצורך מוסיפה עוד מים עד ל- 3/4 מגובה הדלעות. לא למלא יותר מים, כי אז המילוי יצוף ויברח החוצה.
זהו, מעמידה על האש, מביאה לרתיחה, מנמיכה ומבשלת, במהלך הבישול יוצקת מדי פעם מנוזלי הרוטב אל תוך הדלעות. כעבור שעה בערך הבורגול תפוח ועסיסי, והדלעות רכות וערמוניות להפליא. אני מצננת מעט ומעבירה לצלחת הגשה.
את הנוזלים שנשארו בסיר אני מסננת ומצמצמת, מתקבל רוטב הורס בצבע אדמדם-כתמתם מרהיב.
וכך זה נראה בדרך לשולחן:
לפני סיום, כמה טיפים ואפשרויות לגיוון:
את אותו מתכון בדיוק אפשר להכין עם אורז (כל סוג שאתם אוהבים) במקום בורגול. את האורז משרים שעה לפני הבישול וכל השאר ללא שינוי.
באותה מלית ניתן, כמובן, למלא כל ירק נוסף שאוהבים – פלפלים, קישואים (אני אוהבת לעבוד עם העגולים), עגבניות וכו'. אם אין לכם המון אורחים אפשר למלא בסיר אחד כמה סוגי ממולאים. זה מקסים והטעם רק מועשר. גם אם נשאר מקום ליד הדלעות והסיר עדיין לא ממש מלא – תדחפו שם איזה פלפל או משהו (ממולא אף הוא כמובן), רק כדי שלא יפלו.
אני משתמשת במלית הזו (אורז או בורגול) גם למילוי עוף (אני קונה מוכן למילוי בלי עצמות בכלל, ואז זה ממש ממש פשוט). היתרון כאן הוא שמשתמשים בכל המלית שנשארה כמצע לעוף ובלי מאמץ יש מנה עיקרית חגיגית גם לקרניבורים ואוכלי הבשרים למיניהם. בסיר גדול שמיועד לתנור (מאלה שמכינים בהם חמין) מפזרים את המלית שנשארה, מניחים מעליה את העוף הממולא, ומורחים אותו בתערובת של שמן זית, מעט רוטב סויה או טריאקי (שיקבל צבע יפה) וכל תערובת תבלינים שאתם אוהבים (אני אוהבת מאוד את תערובת הקייג'ון של תבליני פרג). שופכים את הנוזלים מהמתכון המקורי (מים + רסק עגבניות) על שאריות המלית מסביב לעוף ומכניסים לתנור למשך שעתיים ואפילו שעתיים וחצי בחום של 180 מעלות.
כך נראה העוף הממולא. אמנם קצת פחות פוטוגני, אבל במציאות הוא חתיך וטעים במיוחד.
רעיונות נוספים – כאן
מתכונים כתומים נוספים:
ירקות כתומים בתנור – על בטטה, דלעת, דלורית ומה שביניהם
ניסיתם? אהבתם? הצלחתם (או לא כל כך)? אשמח לשמוע רשמים ותגובות.
מעוניינים להתנסות במתכונים נוספים שלי? אתם מוזמנים להירשם כאן.
שלכם, שרון