הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 273

עוקבים: 225

החל מאוגוסט 2010

פלוב, טרה, קורזה וצ’ודו, מאכלים מרגשים מהמטבח הקווזקזי המסורתי. לכבוד השנה החדשה, כל אלו ועוד במשתה קווקזי צבעוני וטעים, מלווה בהרבה אלכוהול. חוויה נפלאה ויוצאת דופן

12/09/2015

כשאלונה אייזנברג מהבלוג בלונים הזמינה אותי אל המשתה הקווקזי הראשון, לא היה לי ספק שאני חייבת לקחת חלק באירוע מסוג זה. ככה כתבה לי אלונה:

דבר מעניין שגיליתי דרך הבלוג הוא שאנשים כמעט ולא מכירים את המטבח הקווקזי עליו גדלתי, וכל פוסט על המטבח הזה קיבל משמעותית הרבה יותר כניסות ותגובות. ולכן החלטתי להנגיש את המטבח הקווקזי בביתי שבירושלים, באווירה ביתית, פשוטה ולא מעונבת. ערב שכולו אוכל טוב והרבה ממנו + יין כי זה תמיד מתאים. למה משתה? כי אצלנו האורח לא מקבל את הצלחת שלו ומסתגר בה, אלא יושב בשולחן מלא בכל מני מנות ואוכל יחד עם כולם. חוויה שהיא שונה לגמרי בבסיס שלה מהחוויה של מסעדה.

העובדה שזה בירושלים לא הרתיעה אותי, נהפוך הוא, לפעמים לצאת מהמשבצת הקבועה זה חלק מההרפתקה. הבעיה היחידה היא עניין הנהיגה, שקצת לא מסתדר עם הקונספט של משתה, אבל לא נתתי לזה לקלקל לי. אספתי את שיר מפתח תקווה, ובנסיעה שלקחה לי שעתיים שלמות, הגענו לירושלים, ולמרות שאיחרנו איחור אופנתי, הצלחנו להגיע לפני האחרונים, ורעבות בדיוק במידה הנכונה.

כבר בכניסה לבניין ליוו אותנו נרות ופתקים משופמים (כן, זו לא טעות, משופמים) שמכוונים אל המשתה. בסמינר תרבות של הצופים בכיתה י’ למדתי כמה חשוב לעשות כניסה מיוחדת, שזה מכניס לאוירה. והנה, אלונה ובן זוגה אורי הוכיחו מהרגע הראשון שהם יודעים לעשות את העבודה, והבילד-אפ לקראת מה שמחכה לנו התחיל הרבה לפני שהתחלנו לאכול. כשנכנסנו אל הבית, נתבקשנו לבחור בפתקית עם שפם, ולרשום עליה את השם שלנו, ובאמצעות דבק דו כיווני, הפתקים הוצמדו לחולצותינו. על הכל הם חשבו החבר’ה האלו.

01. המשתה הקווקזי הראשון - השפמים

כשהגענו, חבורה עליזה כבר הספיקה לחסל בקבוק ראשון של יין, אחד מני רבים שעוד יפתחו בהמשך, וכל מי שרצה קיבל קוקטיילים עתירי אלכוהול, עליהם נאלצתי לוותר, אחרת הייתי צריכה להישאר אחרי המשתה לישון אצל הזוג המקסים, אופציה לגמרי סבירה מבחינתם, אבל בכל זאת העדפתי להשאיר את החוויה לגבולות המשתה בלבד. בחלק אחר של החדר חיכה לנו שולחן ערוך מקסים, ועל כל צלחת הונח התפריט של הערב.

02. המשתה הקווקזי הראשון - השולחן

האחרונים הגיעו והתיישבנו לשולחן. הארוחה נפתחה בסדרה של מנות ראשונות, ובין לבין זכינו לקבל הסברים על מנהגי המטבח הקווקזי מפי אלונה, שעלתה משם לישראל בגיל 11. את הארוחה פתח סלט קצוץ דק עם ים כוסברה. כוסברה היא מרכיב מאוד דומיננטי במטבח הקווקזי, אבל סלט דווקא לא. בארוחה קווקזית נהוג להגיש ירקות שלמים ולא סלט קצוץ, והסלט היה סוג של פשרה ישראלית.

03. המשתה הקווקזי הראשון - סלט קצוץ

המשכנו עם חצילים מגולגלים בקוסברה. הגרסה המקורית היא חצילים שלמים ממולאים בשומן של כבש, אבל מאחר ועוד חיכו לנו כמה כבשים בהמשך הדרך, אלונה בחרה לחוס עלינו ועל קיבותינו בשלב המוקדם הזה של הארוחה. בשלב הזה התחלנו להבין שכל מה שיוצא תחת ידיה של אלונה הוא נפלא, וליקקנו את האצבעות. היא חזרה והזהירה אותנו לשמור על איפוק ולהשאיר מספיק מקום להמשך.

04. המשתה הקווקזי הראשון - חצילים מגולגלים

ואי אפשר לפתוח ארוחה בלי קצת לחם, אז להשלמת המנות הראשונות קיבלנו צ’ודו, שזו בעצם הפוקצ’ה הקווקזית. ופוקצ’ה קווקזית כהלכתה מגיעה עם כבש. אוי, כמה שזה נפלא.

06. המשתה הקווקזי הראשון - צודו בשר

אבל היו גם צמחונים בקהל, וכך הרווחנו לטעום גם גרסת ירוקים של צ’ודו, עם מנגולד. ולמרות כבודו הבלתי מעורער של הבשר, חייבת לומר שגרסת הירוקים מרגשת אף יותר.

05. המשתה הקווקזי הראשון - צודו ירוקים

התאפקנו אך בקושי לא לסתום את עצמנו עם כל הלחם הנהדר הזה, כי ידענו שהעיקר עוד לפנינו, ואז הגיעו העיקריות. גולת הכותרת בעיני היא ללא ספק הפלוב – תבשיל אורז, גזר, חומוס ובשר כבש, שמבושל בסיר פתוח על פתיליה. אלונה הסבירה לנו שבתרבות הקווקזית, זו המנה היחידה שמקובל שמכינים הגברים. אני, שישבתי ממש קרוב לצלחת, הכי מילולי שיכול להיות, המשכתי כל הערב להעביר עוד ועוד מהצלחת המרכזית אל הצלחת שלי, עד שכבר ממש כאבה לי הבטן. זה היה אלוהי.

07. המשתה הקווקזי הראשון - פלוב

המלצת ההגשה היתה לשים ליד הפלוב מהסלט הירוק, ולאכול אותם ביחד.

08. המשתה הקווקזי הראשון - סלט ירוק

עוד אגדה קווקזית נהדרת היא טרה – תבשיל מנגולד עם קבב שנאפה בתנור מכוסה בבצק. במקור זה בכלל מרק, אבל אלונה הכניסה לו אינטרפרטציה משלה, והפכה אותו לתבשיל יוצא מן הכלל. ככה הוא הוגש לשלחן שלנו, עטוף באהבה ובבצק.

09. המשתה הקווקזי הראשון - טרה סגור

ואחרי שבוצעים מהבצק, מציצים משם קבבונים עסיסיים ונפלאים, כי באמת, עוד לא אכלנו מספיק כבש.

10. המשתה הקווקזי הראשון - טרה פתוח

בשביל הצמחונים היתה גרסה שמחליפה את הקבבונים באורז. אנחנו אולי קרנבורים, אבל לא נחמיץ הזדמנות ליהנות מעוד מנה, ברור. הטעם היה שונה מאוד, והיה שווה לגמרי ליהנות משני העולמות.

11. המשתה הקווקזי הראשון - טרה צמחוני

את המנות העיקריות חתמו קורזה – כיסונים ממולאים בבשר ומבושלים במים. זה מזכיר את החינקלי הגרוזיני ואת המנטו הבוכרי. אם תרצו, זה גם מזכיר את הדים סאם הסיני ואת הטורטליני האיטלקי. במילים אחרות, דרך המשי, לא ניכנס לזה. מבחינת אלונה, זו היתה פסגת הארוחה. ולמרות שכבר מזמן הפסקנו לספור כבשים, לא נרדמנו, והמשכנו לאכול כאילו אין מחר. זה היה מצויין.

12. המשתה הקווקזי הראשון - קורזה בשר

גם כאן היתה גרסה צמחונית, עם בטטה.

13. המשתה הקווקזי הראשון - קורזה צמחוני

השוס הגדול באמת של הקורזה הזה הוא המטבל. את הקורזה הצמחוני משלים מטבל מופלא של חומץ ושום, שמוסיף לקורזה טוויסט מעולה. אחר כך גם הצטרף מטבל חלופי מתוק של רכז רימונים. מאחר והמטבלים האלו פחות מתאימים לבטטה, היא קיבלה מטבל שמנת, וזו היתה הפעם היחידה בארוחה הזו שכמעט וערבבנו גדי בחלב אמו. אבל רק כמעט.

14. המשתה הקווקזי הראשון - מטבלים לקורזה

שבעים ומרוצים, מפוצצים מאוכל ומנחת, גררנו את עצמנו בחזרה אל הספות, שם הוגשו לנו תה ירוק וטרפלס שהכינה אחות של אלונה. אלונה כמעט וויתרה לנו על התה הירוק, כי היינו בשיאו של מזג האויר הלוהט, אם לא לומר גיהנום, אבל אנחנו לא ויתרנו, וטוב שכך.

בין לבין, כמו שכבר ציינתי, שתינו הרבה יין ואלכוהול, כי ככה זה במשתה. היה ערב בלתי נשכח, אוכל מעולה, וחברה מצויינת. תודה לאלונה ובן זוגה על הרעיון, ההזמנה והאירוח.

רוצים גם את להיות במשתה קווקזי של אלונה? חפשו אותה ב-Funzing

האירוע – המשתה הקווקזי

הבלוג של אלונה – בלונים

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה