הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

עוקבים: 193

החל מיולי 2010

בחורף אני דב, ישנה וחולמת חלומות, אני גם פריש יפני, שנראה יבשושי וקוצני בחורף, אבל באביב הוא פורח בשיא יופי ותפארתו.

20/03/2013

לכבוד האביב שהגיע, נאספנו מספר חברות בלוגריות והחלטנו לכתוב פוסטים מקבילים על האביב.
אביב? כשבחוץ עדיין קר ונע בין מעלה לעשר?
אביב? כשבגדי הקיץ עדיין במזוודות שלנו?
אביב? כשמחר אולי צפוי שלג?
אביב? כשעוד לא הספקתי להוריד את התוצאות הנוראיות של המאפינס על עכוזי?

נו, שוין. אביב.
אז התלבשתי היטב  ויצאתי החוצה כדי לצלם את תחילתו של האביב באמריקה.

ביקשתי מחברתי הדודה פטוניה שתעזור לי, כי מצאתי רק ניצנים, ולא פריחה מהממת, כמו שאני רואה בעמודי הפיסבוק של החברות שלי. (אל נא תזלזלו בכוחם של הניצנים, הם עושים אתי מאושרת לקראת העתיד לבוא).

והיא שלחה לי תמונה של פריש יפני, או כפי שהיא הסבירה לי:” כל החורף נראה כמו מקלות יבשים ובאביב, בבת אחת מתמלא בפריחה היפיפיה הזו”.

ואז הבנתי.

אני גם פריש יפני ולא כמו שחשבתי עד עכשיו, שאני בעצם רק דוב. ישנה בחורף, אוגרת כח להמשך ובעיקר חולמת חלומות, ועוד איזה חלומות.

אבל שלא תטעו, גם הפריש וגם הדב לא יבשושיים כלל וכלל בחורף, הם עובדים מאוד מאוד מאוד קשה.

הם חולמים, על מה הם יעשו באביב. וכדי לבנות את החלומות, צריך לישון היטב, ולא להתעסק בשטויות.

וכשהשמש מפציעה, זה הזמן שלהם, זה הקיו שלהם להראות לעולם, על מה הם חלמו במשך כל החורף, מה הם תכננו במשך השינה הארוכה, ולהוציא לפועל את מה שהם כתבו בראשם ושרטטו בלוח ההשראה שלהם.

גם לי היו הרבה תכנונים בראש בחורף הזה, הרבה שינויים, מקומות רחוקים שאליהם הפלגתי בדמיון. הרבה יוזמות חדשות שתכננתי על הנייר, והרבה נשים שפגשתי בעקבות ההכנות לאביב. כנראה שדווקא, מרחוק, הרבה יותר קל לי לעשות את זה, אולי בגלל שאני לא במסגרת, ואולי בגלל שאני רחוקה מהציניות הישראלית, ומנותקת מהמרובעות האמריקאית.

וכשהבנתי זאת, התחלתי לראות לא רק את הניצנים על העצים, אלא גם את הפרחים המוסתרים, שעוד לא מבינים, אם הגיע הזמן לפרוח, או שיש להם עוד 10 דקות להנות מהשינה המתוקה של החורף,והתמלאתי בהתרגשות, כנראה שהאביב כבר פה.

גם אם 5 מעלות בחוץ, ככה זה האביב פה, והוא משפיע עלי רק לטובה.

כבר התחלתי לעשות כמה צעדים בנושא הגשמת החלומות שלי, אחד מהם הוא הרחבת התזה שלי, והפיכתה למאמר אקדמי לעילא, ובהמשך אולי אעביר הרצאות אודות המודל שאני מפתחת. אבל, כן, זאת עבודה קשה ומתסכלת, ובהחלט צריך אביב בשביל להמשיך אותה מבלי להתייאש באמצע, ומבלי להתבלבל במכלול השבילים שהיא מובילה אותי. כי עד כמה שהמודל שאני מפתחת הוא ברור לי, יש לאפיין אותו באמצעות המון תיאוריה והסברים.

חלום נוסף, שלקח ממני הרבה שעות שינה, במהלך החורף הזה, קשור לחזרה לארץ. אוטוטו אנחנו חוזרים, ובקושי הספקנו להנות מאמריקה, אבל כדי שהמציאות לא תתפוצץ לי בפנים, צריך לתכנן גם את החזרה. אני לא רוצה סתם לחזור, כאילו לא היתי פה, כאילו לא היה לי זמן להנות משנת החורף. האביב מאפשר לי לבנות את אבני החזרה שלי לארץ, ואת המסלול הבטוח שבו אנחת ואמשיך לצעוד בו.

חלום נוסף קשור לקונפציוס, הוא טען – “בחר עבודה שאתה אוהב, ולא תצטרך לעבוד יותר יום אחד בחייך”. נשמע מאוד פשוט והגיוני, אבל איך לעזאזל עושים את זה? אז גם על פתרון החידה הזאת עמלתי במהלך החורף, ונראה לי שאני מתחילה להבין מאיזה זוית להסתכל על המשפט הזה, כדי שאוכל להגשים אותו.

במהלך החורף, כשהיתי רוב הזמן בבית עם הבנות, למדתי המון מהיחס שלי בתור הורה, מהאופן שבו תמר משתקפת במציאות, ומושפעת ממצבי הרוח שלי. זאת היתה חוויה. ואין כמו האביב, וטיפת שמש, שבה אפשר לצאת מהבית, ופשוט להנות מהדברים הפשוטים כמו דשא, נדנדה וצחוק מתגלגל של ילדה, שרק חיכתה לאביב.

והתינוקת שלי? כל החורף, המסכנה עבדה קשה קשה קשה על השיניים, ועם תחילת האביב הן מפציעות, אחת אחרי השניה. גם אצלה המסע לא היה קל, כלל וכלל לא, אבל מזל שבא האביב.

הרבה דברים החורף הזה הביא איתו, ועכשיו צריך לפתח את המחברת ולהתחיל לקרא את מה שכתבתי בה, את מה שתכננתי, את מה שלמדתי, כדי להיות מוכנה לרגע הזה של תחילת האביב.

לפתח את תיבת הדואר שלי, ולשלח את הרעיונות שלי ברוח, עד שדלת אחת תיפתח ותאמץ את הרעיונות שלי בחום ובאהבה.

ויש כאלו, שיודעות לתמצת את ההרגשה הזאת בשירה. לימור לוי אוסמי, למאמא של נשים מדברות אמהות, האביב הביא עימו שירה, שבאה מהלב ונכנסת ללב, כל כך הזדהיתי עם השיר שלה. תענוג. הכי ממליצה לקרא.

חג שמח

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה