הבלוג של עידית דרור

סיפורי הדרור

היי אני עידית חזרתי עכשיו ממסע משנה חיים (מקווה ) חברותי למסע אמרו לי את רוצה שישמעו את סיפורייך ספרי אותם פה . אז הנה אני ירושלמית בנשמה מחפשת את עצמה בונה מחדש אחרי 42 שנה פותחת את עצמי לעולם

עדכונים:

פוסטים: 111

החל מיולי 2014

ביום השנה של הורי הגעתי עליהם. זמן לא רב לפני כן הגעתי במיוחד על מנת לספר להם לצאת בפניהם מהארון . אבל מסתבר שלמישהו זה מאוד מאוד הפריע …….

29/12/2015

הגאווה בקבר 1 

 

אפשר לשאול אותך משהו? אני פשוט חייבת להבין? זה מה שעבר לך בראש? זה הדבר שנראה לך נכון לעשות? אתה מרגיש טוב עם התנהגותך ? באמת !!?!?!

כי אם למישהו יש את הזכות לעשות את מה שעשית זה רק לי (או לאחי למרות שלא נראה לי שהוא יהיה בעניין)  אתה מבין אם למישהו יש את הזכות לרקוד,לדרוך, להשאיר את טביעות הרגליים שלו על הקבר של ההורים שלי זה רק לי !!!!!!!!! 

 

אמי נפטרה לפני שלוש שנים (הזמן עובר מהר כשנלחמים)אבי נפטר שנה וחצי לפניה עכשיו הם חולקים קבר(כי ככה קוברים היום) . הפרידה מהם השאירה אותי המומה ולא מוכנה, מיליון ואחד דברים שרציתי להגיד להם לספר להם, לחלוק איתם נשארו ללא מענה. בייחוד על דבר אחד הצטערתי שלא דיברתי איתם. הצטערתי שלא יצאתי מהארון בפניהם. שלא סיפרתי להם את האמת, אבל בזמנו בקושי יכולתי לספר לעצמי את האמת, כל שכן להורי .

בשבוע שיצאתי מהארון בפני העולם, כמה שבועות אחרי הרצח במצעד הגאווה קניתי שני דגלוני גאווה והלכתי לבקר את אמא ואבא בבית הקברות. לא ידעתי מה אומר להם, מה הם יגידו חזרה ומה בכלל אעשה שם, מעולם לא התחברתי למצבות. נשארתי שם כשעה דיברתי איתם סיפרתי להם, בפעם הראשונה הצלחתי להתחבר למצבה הקרה. את הדגלים השארתי על הקבר שמתי דגלון על כל מצבה וצילמתי . לאחר מכן גלגלתי אותם והחבאתי אותם בין האבנים שמקשטות את הקבר (בואו ראליים אנחנו בכל זאת בירושלים) .

שלושה חודשים לאחר מכן הגיע היום השנה של הורי , כשהגעתי על הקבר מיד ראיתי משהו מוזר, על הקברים המאובקים היו טביעות רגלים נראה היה שנעשו לא  מזמן, עקבות ברורים של נעל מידה ארבעים ושבע לפחות, עלי עבודה של גבר. בנוסף הדגלים נעלמו . מישהו החליט ללמד אותי לקח, להראות לי מה דעתו על הדגלים שלי, עלי .

אז רציתי רק להגיד לך אדוני הלא יקר , הבנתי אותך , קיבלתי את המסר ורציתי להגיד לך אתה מטומטם . כן, כן אני מבינה שזה לא לרוחך , שאתה מאמין באמונה שלמה שהזהות שלי היא חטא אדיר ונורא. אני יודעת כי מי שאני אוהבת גורמת לך חוסר נוחות ונראה לך כי פגעתי לך במקום הקדוש .  אבל זה לא עניינך !!! . מאיפה לקחת את החוצפה להסתובב על  הקבר של ההורים שלי, המקום האישי הפרטי שלי ושל אחי המקום שלנו להתייחד עם ההורים שלנו. מי נתן לך את הרשות לחטט בקבר שלהם ולקחת משם ולו דבר אחד . בחסות המדינה הדת לקחה בעלות על הקבורה אבל לא על המוות ולא על האבל .

ואומר לך עוד דבר זה לא עזר לך , אני לא השתנתי!!!  להפך הפחתי נחושה יותר נאמנה יותר לעצמי . החלטתי שלא אסתתר מהעולם ואהיה גלויה לגבי מי שאני ולא משנה אם זה מפריע לאחר. 

אה ודרך אגב קניתי ערמה של דגלים אז נתראה ליד הקבר תודה לך שהבהרת לי כמה חשוב היה לי להיות מי שאני.

עוד מהבלוג של עידית דרור

תצוגה מקדימה

שמרתי על כבודי "כבוד הרב"

בעקבות דבריו של הרב יוסי מזרחי שמטיף מוסר לנשים חילוניות שכביכול לא שמרו על כבודן (למרות רצונם של נאצים ) לאור המוות הקרב . פוסט שכתבתי בנשימה אחת , כמעט ללא...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

טרנסג'וניירית

  שלושה ימים אחרי יום הולדתו הרביעי נעמד נירי שלנו במטבח ביתנו ואמר. ״אני יהלי,אני  בת!!״.  ואני רוצה את השמלה הוורודה של דפי״.  אני ובעלי עמדנו שם מביטים האחת בשני ולא יודעים איך להגיב. היה משהו כל כך נחרץ כל כך החלטי במה...

תצוגה מקדימה

אוי ניר, ניר, ניר

אוי ניר ניר ניר, ולחשוב שנתתי לך את קולי, שבטחתי בך, שלא תיכנע. חבל, חבל שזה ככה. כי עכשיו חייבים לצאת למאבק . אני אוהב את העבודה שלי . את הדוכן הקטן שמתקלף בפינות, את המדפים,...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה