בחזרה להודו – מהו בעצם "מסע הכתיבה" להודו?

תארו לכם אתכם ואת הדמויות שלכם עולים על מטוס לשבוע שהוא כולו כתיבה והשראה. מתי בפעם אחרונה עשיתם משהו טוב למען הדמויות שלכם? ולמען הכישרונות והרצונות החשובים ביותר שלכם?

"קוראת ספרים" מארחת והפעם את שרי שביט – מנחה בבית הספר "סדנאות הבית", משוררת, סופרת ועורכת מדור הספרים של YNET, על "מסע הכתיבה" להודו

שרי שביט צילום עידו איז'ק

מסע הכתיבה בהודו נועד לאנשים שחולמים לכתוב, שאוהבים לכתוב, ושרוצים לצאת לחוויה מיוחדת ואחרת בתת היבשת ההודית, שתהיה לא פחות ממתנה חד-פעמית של פעם בחיים, שאותה יעניקו לעצמם – בעצמם. תארו לכם אתכם ואת הדמויות שלכם עולים על מטוס לשבוע שהוא כולו כתיבה והשראה. מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו טוב למען הדמויות שלכם? ולמען הכישרונות והרצונות החשובים ביותר של נפשכם? מניסיוני למדתי שכותבים צריכים לעשות דברים טובים למען עצמם, כדי לתת לסיפורים – וגם לכואבים ביותר שבהם –  לצאת החוצה על הצד הטוב ביותר. אצלי זה עבד ויצאו לי מכל שיטוטי בהודו שלושה ספרים. וגם הנאה אישית צרופה, שכל כולה קשורה במעשה הכתיבה.

ולמה דווקא הודו?

עבורי, הודו היוותה השראה גדולה לכתיבת שלושת הספרים שפרסמתי :"הכל זריז" שמתרחש בהודו עצמה, "ברוריה הפקות" – שמציב את הודו כאלטרנטיבה לחיים בישראל בהקשר לפירוק של משפחה ישראלית, ו"ומה יש עוד" – ספר שירה העוסק בפרידה מהורים ומתייחס גם למסעותיי בתת-היבשת. ואני כמובן, לא היחידה שכתבה על הודו, אלא המשך ישיר לאבות ספרותיים רוחניים שכתבו בעברית על הודו במשך המאה האחרונה ויותר. הרי החיכוך בין הכותב הישראלי והתרבות ההודית הוא מקום מפגש ספרותי מטופל היטב בספרות העברית.

מ"הודו" של קרליבך שהוא ספר אנתרופולוגי יוצא דופן, דרך "השיבה מהודו" של א.ב יהושע שהוא רומן מסע קלאסי ועד לספרים רבים ונוספים שמדברים על חוויות רוחניות בהודו ("אשראם" של רם אורן, למשל) או "הכל זריז" שלי, שמתמודד עם נושא "הטיול הגדול אחרי צבא" ובמילים עמוקות יותר – עם גיבוש הזהות הישראלית שמתבצעת בחברה שלנו בדרך כלל בשנות ה-20, בדיוק אחרי שלוקחים את התרמיל ויוצאים לראות עולם שהוא אחר מהמדינה שאנחנו חיים בה – כי בדרך כלל, בספרות וגם בחיים – צריך לנסוע הכי רחוק כדי להבין משהו על המקום הכי קרוב.

בשביל החוויה המפעימה הזאת, אין כמו התפאורה של הודו לעודד, לעורר ולהזמין כתיבה והשראה. הודו היפה עד לכדי אי שפיות. הרוחנית עד לכדי קסמים. המתעתעת והמליאת ניגודים עד לכדי טירוף.

אבל את האמת בשביל לצאת למסע הכתיבה הזה לא צריך את הודו ספציפית. צריך פשוט לנסוע למקום אחר, צריך פנאי נפשי אמיתי, צריך זמן וצריך השראה. את כל אלו מסע הכתיבה בהודו נותן, ובענק. בשנים האחרונות אנחנו עדים לפריחה אדירה של כתיבה בעברית, ובעקבותיה, לפריחה של סדנאות כתיבה ייחודיות שמעניקות לכותבים מנוסים וחדשים קרקע נכונה, הדרכה צמודה וכלים אמיתיים לפתח את הסיפורים שלהם.

סדנאות הבית – בית הספר לכתיבה ובית התרבות שהקימו המשוררת וסופרת הילדים אורית גידלי והסופר אשכול נבו – ביחד עם חברת "טרבלוג" שמתמחת בטיולי בוטיק בהודו – מציעים כאן חוויה ייחודית לכל מי שאוהב לכתוב ורוצה להקדיש לכך זמן מחוץ לשגרת החיים, לכל מי שיש לו כתב יד על האש שהוא חולם לקדם, לבוגרים של בית הספר שרוצים להגשים חלום – לנסוע לשבוע לחו"ל רק עם עצמם, עם קבוצת כותבים איכותית, ועם הכתיבה.

מה בעצם נעשה בטיול?

נראה את הודו על נופיה הבלתי שגרתיים – כפר אקולוגי למרגלות ההימלאיה, המקדשים הנסתרים ברישיקש, סיור בלתי נשכח בדלהי העיר הכי מדהימה של העולם השלישי, וכמובן: בכל יום נקדיש זמן לסדנת כתיבה ולמפגשי עריכה אישיים. הטיול ישלב זמן אישי לכתיבה, זמן קבוצתי לכתיבה, זמן אישי לטיולים עצמאיים, וכן משוב ועריכה ספציפיים לטקסטים של המשתתפים. כל המקומות שנבחרו למסע הם אידיאלים ומלאי השראה לטובת מעשה הכתיבה, וגם יפיפיים בזכות עצמם.

מי מנחה את המסע?

שרי שביט, משוררת סופרת ועורכת ספרות. מנחת סדנאות כתיבה בבית הספר "סדנאות הבית". זוכת מלגת "חדר משלך" של עיריית תל אביב יפו. שירה "אלנבי בלילה" זיכה אותה במקום הראשון בתחרות "שירה על הדרך". פרסמה את הספרים "ברוריה הפקות" (2009, כנרת זמורה-ביתן) "הכל זריז" (2012, אחוזת בית) ו"ומה יש עוד" (שירה, אחוזת בית). עורכת את מגזין הספרות ספרותקל'ה בשיתוף עם יותם שווימר.

איך משיגים עוד פרטים?

כותבים לכאן itamar@travelog.co.il ומקבלים מענה מידי על כל השאלות.

קוראת ספרים
קוראת, בלוגרית ובעיקר עורכת ספרים. קוראים וכותבים מוזמנים לאתר שלי כדי להכיר אותי יותר ואת מה שאני עושה shlomitlica.co.il