הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא... +עוד

סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 298

עוקבים: 129

החל מספטמבר 2011

במאגר המאמרים של ‘המכון לחינוך דמוקרטי’ אפשר למצוא כמה פרסומים של הרב שי פירון, שאולי יהיה שר החינוך מטעם ‘יש עתיד’. באחד מהם הוא קורא לשינוי מהותי של השיטה הבית-ספרית.

24/01/2013

לבית הספר במתכונתו הנוכחית, קמו מתנגדים מראשית הקמתו. אנשי רוח כמו טולסטוי, דיואי, קורצ’אק, ראסל, ניל ואחרים ראו בו אסון. משימתו הראשונה של ביה”ס כחלק מהמהפכה התעשייתית היה לייצר “אדם רובוט”. אישיות המסוגלת לבצע בנאמנות, במסירות ובהתמדה משימות. קשה למצוא את ההבחנה בין מטרות אלה לבין אילוף. דווקא בעולם הפוסט תעשייתי, יש צורך באדם אחר: יוזם, משוחרר, חופשי ובעיקר – חושב. בשל כך מתאפיינת תקופתנו בשורה של מאבקים למען זכויות האדם. גם בתי הספר השתנו. הקרקע פוריה לעיצוב תכנים דמוקרטיים בבתי הספר.

את הפיסקה הזו לא אני כתבתי. כתב אותה הרב (ובקרוב גם הח”כ) שי פירון, מס’ 2 ברשימתו של יאיר לפיד. הפיסקה מופיעה במאמר שכותרתו: מערכת חינוך אמונית דמוקרטית, שבו מנסה פירון להראות שאין כל סתירה בין חינוך יהודי לערכי הדמוקרטיה. לאור העובדה שהאיש עשוי להיות המועמד של מפלגתו לאיוש משרת שר החינוך, הייתי ממליצה לכם לקרוא את המאמר המרתק הזה כאן.

הרב פירון מדגיש שחופש הבחירה הוא אחת מהתכונות היסודיות ביותר באדם באשר הוא אדם, ולכן הוא קורא “להצבתה של הבחירה כמוטיב מרכזי בחוויה הרוחנית והחינוכית”. הוא עומד על כך שכיום התלמיד אינו מרגיש בביה”ס כאדם בוחר, אלא כמי שבחירות של אנשים אחרים נכפות עליו מלמעלה. מצב זה גורם לניכור, חשדנות ועוינות ודוחף את הנוער למרד, שאינו אלא “בבחינת ‘מלחמת העצמאות’ המעידה על טבע בריא הרוצה לבחור בעצמו”. אם נחזיר את הבחירה החופשית למקומה הטבעי – הוא טוען – נוכל להמעיט מערכו של המרד.

מתוך הבחירה החופשית תבוא גם תחושת האחריות האישית של התלמידים על הלמידה שלהם. כהמשך של שני תנאי הבסיס האלה משרטט פירון את קווי היסוד של ביה”ס החדש על פי חזונו:

א.  בחירת מורה הדרך: חז”ל כבר קבעו במסכת אבות את הכלל – עשה לך רב. התלמיד בוחר לו מורה ולא להיפך. הבחירה גוררת בעקבותיה מחוייבות גדולה. “רק כך, מתוך בחירת הלומד, ניתנת האפשרות לחיבור אמיתי ועמוק בין רב לתלמיד.”

ב. בחירת מקום הלימוד – “אמר רבא: לעולם ילמוד אדם תורה במקום שליבו חפץ”. ”מקום הלימוד כולל את המראה החיצוני של המקום (שהרי כבר מצינו שדירה נאה מרחיבה דעתו של אדם), האווירה הסובבת, איכות האויר ועוד.” הטיעון הזה אולי רלוונטי יותר לתיכוניסטים דתיים שצריכים לבחור ישיבה, אך אפשר להשליך ממנה גם לעולם החילוני: לאפשר בחירה בין מספר בתי”ס באותו ישוב ולטפח את הסביבה הפיזית של מוסדות הלימוד.

ג. בחירת הטקסט הנלמד –  ”על הלומד להתחבר אל הטקסט הנלמד. רק כך תהפוך התורה להיות תורתו – התורה שלו.” אני מתארת לעצמי שפירון מכוון כאן בדבריו ללימודים בישיבות התיכוניות, אך אין ספק שגם בתחומי דעת אחרים ניתן לאפשר בחירה לתלמידים מתוך מאגר מסוים המתאים לאותו נושא.

ד. פתיחות ולימוד מאנשים שונים – “והיה כעץ שתול על פלגי מים” – כעץ שתול ולא כעץ נטוע. ורש”י מפרש: שתול= נעקר מכאן וחזר ונשתל במקום אחר. נטוע= מעיקרו ולא זז משם לעולם. כלומר, כעץ שתול יעשה התלמיד את עצמו לילך ללמוד מכל אדם ולא כעץ נטוע להשתקע לפני רב אחד. הגיוון וריבוי הדעות קריטיים לפיתוח חשיבה ביקורתית.

ה. לימוד מתוך שמחה – “כמה שהדברים נראים פשוטים ומובנים, נראה שרבים מטשטשים את ההבדל העצום שבין כובד ראש ורצינות לבין עצבות. יש לחדד את חיוניותה של השמחה כתנאי בלימוד.” שוב, פירון מכוון בעיקר לשמחה שבלימוד תורה, אבל אין סיבה שלא להשליך מכאן על כל נושא אחר. חדוות למידה, צחוק, הומור – כל אלה חסרים מאוד בין כתלי ביה”ס השמרני.

ו. חוויית הלימוד – “החוויה הנגרמת מן הלימוד מביאה לידי ביטוי את עוצמת הקשר של הלומד אל התוכן הנלמד. הלומד מנהל דו-שיח עמוק עם החומר הנלמד.” דומה שאם נעמוד בכל העקרונות הקודמים, נוכל להגיע לאידאל הזה של התרוממות רוח כחלק מהחוויה הבית-ספרית.

ז. לשאלת האתגר הלימודי והעמל – “הלימוד צריך להפגיש את הלומד עם אתגרים חדשים המציבים גירוי אינטלקטואלי יצירתי המגרה את החשיבה ומפרה אותה. אין מטרת הלימוד לשעשוע או לרכישת ידע. לפיכך הקושי והעמל הוא חלק חיוני מאתגר הלמידה.” ובמילים שלי: לא צריך להתחנף לתלמיד ולהנמיך ציפיות ודרישות. להפך – יש לאתגר אותו ולתת לו הזדמנות לעבוד קשה.

ח. בירור תמידי ומחודש של מטרות הלמידה – “התשובה של אתמול לא מספקת היום”. זו אחת הנקודות החשובות ביותר: מערכת החינוך חייבת להיות דינמית ורלוונטית ולהיזהר לא להיתקע באזור הנוחות של כל מה שכבר מוכר וידוע. לא קל – אבל הכרחי.

אלו הם קווי היסוד שמציע הרב פירון בדרך לשינוי יסודי של ביה”ס השמרני. אמנם משתמע מסוף מאמרו שאין דעתו נוחה עם המודל הנוכחי של בתי”ס דמוקרטיים שהוקמו מחוץ למערכת ע”י קבוצות של הורים, אולם למעשה הוא קורא לאמץ רעיונות משלהם וליישמם במערכת הקיימת. וכך הוא כותב לסיכום:

בעיני, אנו מחוייבים לבחון מחדש את מבנה ביה”ס ומטרותיו. האדרת הבחירה והדמוקרטיזציה של המערכת, היינו בחירה תוך לקיחת אחריות, העצמת ההקשבה ההדדית, שותפות אמיתית של התלמיד בעיצובה של המערכת הלימודית, העמקת קשר של הערכה, אמון ואף אהבה בין מורה לתלמיד – יובילו להעמקת המעשה החינוכי, להעצמת אישיותו של המתחנך וליתר אמונה וחידוד תודעת השליחות של היחד.

והלוואי שלא תשכח את הדברים כשתתמנה לשר החינוך.

שי פירון

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה