הבלוג של 1meyrav2

בדים מדברים-הבלוג

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר... +עוד

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר משם מותג העיצוב שלי המוכר כ"בדים מדברים". לצד העיצוב והכתיבה עוסקת בהוראה תומכת ומתקנת דרך הכנה לבגרות במקצועות ההיסטוריה, התנ"ך והאזרחות.

עדכונים:

פוסטים: 90

החל מאוגוסט 2017

סיפור על ליל סדר, שאמור היה להיות צבאי ושיגרתי, מול ליל סדר חוויתי לחופי סיני. אך בסדר, נוצר אי סדר, ובמהלך הסדר ניסיתי לעשות סדר. הסתקרנתם? מוזמנים לקרוא, ולחייך, בסך הכל…סדר.

20/03/2018

כמו שאמרה לי חברה חכמה לפני הרבה שנים. 80% מהאנשים, עושים את פסח עם המשפחות שלהם, ומקטרים על המשפחה. וה- 20% הנותרים, לא עושים את פסח עם המשפחה, וגם מדברים עליה כל הזמן. אני בחג המדובר הזה, לא עשיתי את החג עם המשפחה, וגם לא קיטרתי.  טוב, היה לי “מוצדק” , הייתי בתורנות. אבל גם הזוג עליו אני מספרת, לא עשה את החג ,ובטח שלא עם המשפחה.  ואני, שבכלל עוד לא הייתי חלק מהמשפחה, לקחתי אחריות על שלום המשפחה.

IMG_20180225_123314_1024x768

לבעלי, כשעוד היה החבר שלי, היו סבא וסבתא. לכולם בדרך כלל יש סבא וסבתא, אבל אלו היו מרשימים במיוחד. ולמה? הם היו אמריקאים ממוצא רוסי- אנה ויאשה, שהחליטו ל”עשות עלייה” אחרי גיל שמונים. כאשר בנם היחיד שעלה עם משפחתו  עשר שנים קודם לכן, החליט לעזוב את הקיבוץ ולעבור לקריית טבעון,  זו נראתה להם ההזדמנות הטובה ביותר ל”איחוד משפחות” . הקיבוץ מעולם לא נראה להם דרך חיים לבני אדם. סבא, יציר הקפיטליזם האמריקאי, הסביר לי בכל הזדמנות, גם כשכבר עברתי לחיות בקיבוץ, שחיי קיבוץ, הם חיי עבד.  מעבר המשפחה לקריית טבעון גרם לרוקח בן ה- 90 , שמספרים שהיה מעורב בפיתוח ה”קינלי”, וידע את הנוסחה שלו, ולזוגתו –גרני אנה- שעברה את ה-80, נתמכת על מקל הליכה לאחר אירוע מוחי, לבושה מתנהגת ומטופחת כמו יהודייה אמריקאית מלוס אנג’לס, מתרפקת על חיי החברה של העיר הגדולה, ומנסה למצוא אותם לשווא במקומה החדש-טבעון. משלא מצאה, עזבה את סבא והארץ וחזרה בגפה לאל -איי.  אבל בל נקדים את המאוחר. ביתם היה דירת סטודיו קטנה, צמודה לבית ההורים, עם דלת כניסה ראשית משותפת, באחד מרחובותיה הציוריים וטובלי הירק של הקרייה. לקראת פסח, ההורים עם ביתם הצעירה, החליטו להצטרף לקרובי משפחה שחגגו כל שנה את ליל הסדר כהלכתו ובמלואו, על החוף בסיני. סבא וסבתא, ויתרו על החג, בטח עם איזו הערה צינית באידיש אמריקאית על המצות והגפילטפיש.

IMG-20180223-WA0016_1024x899

שני החיילים, בעלי ואחיו, שהופתעו וקיבלו חופשה חג ארוכה (יחסית) אמורים היו לקחת את הטנדר הצבאי שקיבל אחד מהם, ולהצטרף להורים ביום ראשון, בסיני. אני, להבדיל מכולם הייתי אמורה לעשות את ליל הסדר האחרון לפני השחרור המתקרב, בצבא כקצינה תורנית. ידעתי שליל הסדר ב”פיקוד צפון”, עם הרב הפיקודי הוא יפה ומיוחד. וסיכמתי ביני לבין עצמי שזו תהייה חוויה. אבל למה להקדים את המאוחר? ליל הסדר יהיה ביום ראשון, אז בשישי, או במוצאי שבת, החלטנו לבקר את סבא וסבתא, ולראות מה שלומם. לנו היה קצב של צעירים, ועד שהם שמעו, שאלו מי אנחנו, ענו לנו, והתנהלו אל דלת הכניסה , לקחנו את המפתח המוחבא בחצר, פתחנו את הדלת ונכנסו לבקר לשמחתם הרבה. עד כאן, סיפור פשוט.

IMG_20180225_123356_1024x767

בערב החג, הייתי במשרד הצבאי שלי, ולקראת הסדר, התחלתי להתארגן. בנחת “עליתי על אזרחי”, משכתי את מכנסי הקורדרוי השחורים והחגיגיים, ואוי…יש לי משהו בכיס. הכנסתי יד מהססת. חושבת מה זה יכול להיות. אוי, מפתח! אוי, לא סתם מפתח!, אוי, המפתח של הדירה בטבעון… המחשבה הראשונה שעלתה במוחי, היא “אולי סבא וסבתא לכודים בדירה, ולא יכולים לצאת”. מיד התקשרתי לדירת ההורים הצמודה כדי לוודא-אחרי הכל, קצינת מבצעים של כל הקשר בכל הפיקוד בכוננות….אין קול ואין עונה, פעם, ועוד פעם, ועוד אי אלו פעמים, ועוד כמה…וכלום. אז כבר התגנב חשש לליבי שהם מתו מרעב. לצעירים אני שוב מזכירה שלא היו טלפונים ניידים, אין עם מי לדבר. הם עליי…. עכשיו התקשרתי הביתה לאבא ואמא, אולי משם יבוא עזרי. מסבירה לאבא בהיסטריה כבושה את המצב, ופוקדת בטון של “קצינה תורנית”: “אבא, אתה חייב לנסוע לשם עכשיו, לראות שהם בחיים!” ואבא עונה לי בקול סמכותי לא פחות: “מירב, עוד רגע מתחיל כאן בבית ליל סדר עם 35 איש, שאני מנהל, אני לא יכול ללכת עכשיו לשום מקום”. “אז אבא, מה אני אעשה?”, יללתי אל מכשיר הטלפון, אולי הם מתו . ואבא אומר לי: “עד שלא יסתיים כאן הסדר, אין לי מה לעשות”. “אז מה אעשה? ” “תתקשרי למשטרה” ענה לי. מעבר לדלת, כבר אומרים לי החברים, שהגיע השעה היעודה, וצריך ללכת אל חדר האוכל לסדר, ואילו אני, “עושה סדר”. התקשרתי לתחנת המשטרה המקומית בטבעון, באחווה של כאלו שהקריבו את החג שלהם למען המולדת, ומסבירה לאט ובעדינות שיש בית, יש בו שני זקנים, אחד לא שומע טוב, אחת נכה, הדלת נעולה, המפתח אצלי, המשפחה כולה בסיני, והם לא עונים לטלפון שבדירה הסמוכה…ליתר ביטחון, התקשרתי שוב ושוב לדירה. השוטרים החביבים נטלו ממני  את הכתובת, והבטיחו  לי שהנה הם הולכים לבדוק. היו כמה רגעים שהתלבטתי אם לא להקפיץ את “חפ”ק הפיגועים”, אותו רכב כוננות לצורך מתן מענה קשר לפיגועים, אם חלילה מתרחשים, שעליו  הייתי מופקדת, הרי לא סתם נשארתי בתורנות. אחרי לא מעט זמן, שבשבילי היה הרבה יותר, אני מצליחה לחזור בטלפון אל השוטר, שאומר לי, הם בחיים, אבל  ”למה לא אמרת לי שהם דוברים רק אנגלית?”  ממש כמו בבדיחה על השוטרים, השוטר הראשון הגיע לדירה, הצליח לעשות מספיק רעש שהעיר אותם, אבל לא הצליח לתקשר איתם, כי לא ידע אנגלית, לכן, חזר לתחנה, להביא את השוטר השני. סבא וסבתא, שהיה להם מפתח משלהם, לא מתו מיובש ולא מרעב, הם פשוט הלכו לישון. מי שהטריד את מנוחתם, היו שליחיי השוטרים….צלחת סדר

למחרת, סיפרתי לבנים שחזרו עם הטנדר הצבאי מסיני, שזופים, פרועים, ומלאי חוויות, ונכונים לחזור למחרת לשרות, איך הרווחתי זיכרון ליל סדר ייחודי. למרות שלילות הסדר ב”פיקוד הצפון” בנצרת נודעו כמאוד מרשימים, אני שהייתי בפיקוד באותו לילה, לא השתתפתי בסדר, אלא פיקדתי על “מבצע סבא וסבתא”. כמו שאומרים “כל אחד צריך מצרים משלו כדי לצאת ממנה” אני ללא ספק יצאתי מהמצרים שלי באותו ערב, ועוד אומרים  “וכל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח”, אז סיפרתי. שיהיה חג משפחתי ושמח!

____________________________________________________________________________________

 תמונות צלחות הפסח צולמו במוזאון הצמוד לבית הכנסת היהודי בבודפשט. הכוסות צולמו בחנות ברחוב, הן דומות להפליא לכוס שאנחנו מעמידים לכבוד אליהו הנביא, שהיא ירושה מבית סבא וסבתא אחרים….

עוד מהבלוג של 1meyrav2

תצוגה מקדימה

האביר על הסוסיתא הלבנה

בואו נדייק כבר על ההתחלה, זו לא היתה "סוסיתא", אלא "רום כרמל", אבל זה הסתדר לי יפה עם הכותרת. ואם נמשיך לדייק, הוא לא ממש היה אביר, אלא סתם בחור רגיל, אמנם נחמד וחביב. אבל בואו נניח להם לרגע עד שיגיעו לליבו של הסיפור, אחרי הכל, הם...

תצוגה מקדימה

הג'ינג'ית האימתנית

בימים האחרונים כשאני שומעת שמדברים על נהלל במהדורת החדשות ברדיו, בגלל עוד עגלה שהתגלתה כנגועה בכלבת, הסיפור שאני הולכת לספר לכם יכול להיות לא מצחיק בכלל. אותי הוא לא הצחיק מלכתחילה, למרות שכמו שאספר אותו, הוא בטח יצחיק...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

חולצת חג!

אלו מקוראיי שהם מנהלל, מיד מבינים על איזה חג מדובר, ומן הסתם, קיבלו את ההחלטה להמשיך ולקרוא. אלו שלא מנהלל, מסתקרנים לדעת על איזה חג היא מדברת, כשחג "החופש הגדול" טרם נסתיים, והחגים, נראים בקצה האופק, אבל עוד לא, ואני מקווה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה