הבלוג של יהודית אוליבר

yehuditholiver

שלום, אני יהודית אוליבר, אמא לארבעה ילדים נפלאים שבזכותם התאהבתי במקצוע שלי. בוגרת המסלולים להדרכת קבוצות הורים ולהדרכת הורים פרטנית במכון אדלר. שואפת לעזור להורים, לחבר אותם לכוחות שלהם ולאמונה שלהם ביכולתם. מאמינה... +עוד

שלום, אני יהודית אוליבר, אמא לארבעה ילדים נפלאים שבזכותם התאהבתי במקצוע שלי. בוגרת המסלולים להדרכת קבוצות הורים ולהדרכת הורים פרטנית במכון אדלר. שואפת לעזור להורים, לחבר אותם לכוחות שלהם ולאמונה שלהם ביכולתם. מאמינה גדולה ביצירת שינוי מייטיב במשפחה ובהפיכת הבית למקום מחזק שנעים לשהות בו ביחד. קישור לדף העיסקי שלי: https://www.facebook.com/YehudithParentGuidance/

עדכונים:

פוסטים: 34

החל מאוקטובר 2018

מעבר היא פעולה שיש בה שינוי, פעולה בכיוון אחר. הפירוש המילוני מגלם את המשמעות הטמונה בהתייחסות לנשים ב”גיל המעבר” – ההבנה מה קורה לנו, מה ההשלכות ואיך לתת מענה מיטבי לתופעות השונות

25/09/2019

הרצאה אודות “גיל המעבר”, מעניינת אותי, כי אני תמיד פתוחה לשמוע ולהרחיב דעת. באתי והופתעתי. גיליתי כמה לא ידעתי, לא הכרתי ולא הייתי ערה לביטויים הפיזיולוגיים והנפשיים של גיל המעבר בקרב נשים.

יש בי, מאז ומתמיד היה בי, קוצר רוח כלפי סימפטומים המשוייכים לגיל או לתקופה. אף פעם לא התחברתי ולא מצאתי את עצמי בביטויים: משבר גיל ארבעים, היריון, גיל המעבר. אף פעם לא התחברתי לאמירות אודות הורמונים משתוללים כי אני בגיל, כי אני בהיריון, בווסת, או במשבר שינוי קידומת. אף פעם לא נהיתי אחרי צניחה חופשית לכבוד גיל או יציאה לטיול במדבר סהרה כי הגעתי לגיל. אם אני מחפשת היכן נעוצה דרך ההסתכלות הזאת שלי, אני חושבת שאולי בשורשי הקיבוציים. התפיסה הייתה שבקיבוץ עובדים ומי שלא עובד מתחמק, אין דבר כזה חולה, יש מתחלה. מחלה אמיתית ואישור להרגשה לא טובה, הוא חום, כל השאר, כל מה שלא מדיד, לא נחשב. ואכן, מעולם לא שלחתי את בעלי לקנות לי מלפפונים חמוצים באמצע הלילה. ואז, יום אחד זה קרה, הרגשתי פתאום שמאד חם לי, משיחה עם חברה הבנתי שמדובר ב”גלי חום”. אני, סימפטומים? מה פתאום, לא מתחברת. כמובן שאת הצעתה של רופאת הנשים שלי לקחת הורמונים הדפתי על הסף.

דבריה של ד”ר נועה חובב, מנהלת מרפאה לגיל המעבר,  חידשו לי הרבה דברים. שמעתי בהרצאתה לראשונה אודות היקף התופעה וכמה גבוה חלקן של הנשים הסובלות מתסמינים של גיל המעבר באוכלוסייה. ד”ר נועה חובב הבינה את החשיבות והצורך במתן מענה לנשים בגיל זה. היא מקשיבה לכל התחושות, המחשבות והחששות שמעלות המטופלות שלה, הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הנפשי.

תמונה לפוסט וגיפם

צילום: אלבום פרטי

בפעם הראשונה בהרצאה שמעתי אודות הכמות הרבה של הסימפטומים המאפיינים את גיל המעבר וגיליתי כי בחלקם אף טמונות סכנות בריאותיות. הבנתי לראשונה את החשיבות של האסטרוגן בגוף האישה ואת ההשלכות הנובעות מחסרונו בגיל זה, אף בהאצת  התחלואה וההזדקנות. התחוור לי שהתחושות עליהן מדווחות נשים הן לא גחמה אלא, יש בהן ממש ויש להן בסיס. אני מחשיבה את עצמי כאדם מודע ומעורה ובכל זאת, היה מחדש עבורי לגלות שוגיפם 10 היא תרופה בטוחה לשימוש וכי אף לא נדרש מרשם רופא על מנת לרכוש אותה.

הערכה רבה מעורר בי הרצון לשבור את קשר השתיקה סביב הנושא. להנגיש מידע אודות גיל המעבר ולאפשר לנשים לקבל מענה ופתרון להתמודדות עם הסימפטומים. אני חושבת לעצמי שאם אני לא ידעתי ולא הייתי ערה להיקף התסמינים של גיל המעבר, אז אפשר להניח שעוד הרבה נשים לא יודעות.

ד”ר נועה חובב חתמה את דבריה בציטוט מאת כריסטיאן נורטרופ: “החיים הללו אינם מצב חרום, אבל גם אינם מציעים כל ערובה לכך שימשכו לנצח”.

יצאתי יודעת, מבינה ומודעת יותר.

צוחקות לפוסט וגיפם

צילום: לילך גל

הנושא אמנם בעל חשיבות ונגיעה לנשים רבות, אך זה לא אומר שאי אפשר לצחוק עליו. אין כמו צחוק מתגלגל, זה כל כך משחרר ועושה כיף. כך הרגשתי במופע של אודיה קורן, שניצבה על הבמה והגישה לנו סטנדאפ נשי, חשוף ומצחיק מאד. דיברה על המערכות שמשתבשות עם הגיל ועל התחושה שביטלו לנו את הזכות להזדקן. אני מאד אוהבת לצחוק אולם נמנעת מללכת לסטנדאפ משום שתמיד מכיל גסויות ושפה בוטה, אבל אודיה קורן, גם שחקנית מקצוענית ומצחיקה שעושה הבעות פנים, תנועות ומתקשרת עם הקהל, וגם בעלת נוכחות אותנטית ואישית. ההרגשה הייתה שהיא איתנו כפי שהיא יושבת עם חברות לשיחה.

היא הצחיקה אותנו כשסיפרה על הרעשים שבעלה משמיע, על ההתייחסות לספורט כפעילות מבזה ועל כך שלמרות העדה ממנה היא באה, היא לא נוטה להתמרמר על דברים שאין לה שליטה עליהם. אודיה נגעה בכל מה שמעסיק אותנו, הנשים, פשוט מצאתי את עצמי במילותיה ובסיטואציות שהיא תארה.

תמונה אודיה קורן לבלוג סופי

צילום: לילך גל

לקינוח הגישה לנו אודיה משפט שפעם שמעה ואני לוקחת אותו איתי: “הרבה גברים היו לי שאהבו אותי, אבל אף אחד לא אהב אותי כמו שאני אוהבת את עצמי”.

אמירה שכל כך נוגעת לי ונחוצה לי – לאהוב את עצמי. אמירה שמסכמת בעיני את כל התוכן – נשים, אהבו את עצמכן, היו ערות לתחושותיכן, כי יש להן פיתרון.

לבלוג

צילום: אלבום פרטי 

עוד מהבלוג של יהודית אוליבר

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

מבנה הקולוסאום - דמעות של צער על שהיה ושל התרגשות על שיהיה

בצעירותי עבדתי במשרד קטן אשר שכן במגדל מעל ככר אתרים. הייתי צועדת בשדרות בן-גוריון היפה עד שהתחברה למדרגות לככר שמתרוממת וחוסמת את הים. שנים גרתי בתל אביב ואזור ככר אתרים היה אזור לא סימפטי, שלא נעים להגיע אליו. רוחות...

תגובות

פורסם לפני 1 month
תצוגה מקדימה

ילדים וחוגים, חוגים וילדים. האם לחייב ילדים ללכת לחוגים?

השוק מוצף במגוון גדול של חוגים: חוגי מוזיקה, ספורט ומחול, אומנויות, רובוטיקה, בישול ועוד ועוד ועוד. נשאלת השאלה האם ללחוץ על הילד שלכם לקחת חוג? ואם בחר בחוג, האם ללחוץ עליו להתמיד בו? ...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה