הבלוג של yaelis

yaelis

אני יעל. בלוגרית. מעצבת גרפית במקצועי. יצירתית ואוהבת אמנות. מבשלת ואופה מאכלי גורמה וקינוחים מושחתים. קוראת המון ספרות טובה וחברה בקהילת הקוראים הראשונים של ידיעות ספרים. מעדיפה הופעות של מוזיקת רוק. מכורה לכושר וספורט.

עדכונים:

פוסטים: 90

החל מיוני 2013

אני כבר סימנתי וי על ההחלטה שלי מהשנה האחרונה. ואתם?!

26/08/2013

שנה חדשה מביאה איתה הזדמנות לערוך חשבון נפש. בינינו לבין עצמנו.

זו גם תקופה שבה נוח להחליט כל מיני החלטות לרגל השנה שבפתח: להקדיש יותר זמן לילדים, למשפחה, לבלות, לפגוש חברים/חברות, לקרוא יותר, אולי להתנדב, לטייל, לסדר ולתקן כל מיני דברים שהזנחנו בבית.

הרבה יותר קשה להחליט החלטות שקשורות בנו עצמנו: לעשות דיאטה, להקשיב לגוף, להתחיל בפעילות ספורטיבית. לעצור ולנוח לפעמים. לישון יותר.

השנה אני גאה להכריז שעמדתי באחת ההחלטות החשובות שלקחתי על עצמי: להתמיד בפעילות ספורטיבית.

יחסי עם כל מה שקשור לספורט הם יחסים לא רעים בכלל. אני לא שונאת ספורט. להיפך. אני חובבת נלהבת של משחקי כדורסל. בעבר השתתפתי באופן סדיר בשיעורי עיצוב וחיטוב לנשים ויצאתי לצעידות ליליות עם חברות . בנוסף התאמנתי בעזרת מכשיר כושר אלפטיקלי שהיה לי בבית. בשנים האחרונות הרגשתי שלצאת לצעידות, זה כבר לא מספיק.

כן. הגיע הזמן להתחיל להקשיב לגוף, (הלו, אתה שומע אותי?!) למכונה הזו הפועלת כבר לא מעט שנים ולהתחיל לתחזק אותה.

אז איך מתחילים להקשיב לגוף?

אצלי זה התחיל בקניית זוג נעלי ספורט חדשות (תאמינו לי, שלבחור דגם אחד מבין מגוון ענק של נעלי ספורט בחנות – זו כבר משימה לא פשוטה) וכמובן מנוי למכון כושר, בקירבת הבית.

לגלות לכם סוד, מכון כושר תמיד הרתיע אותי. התרגלתי להתאמן בחברת נשים, בחוגים ובצעידות, ואילו המכשירים המגושמים תמיד נראו לי מאיימים וגבריים נורא. התדמית של מכון כושר בעיני היתה בעיקר של ענקי הבודי בילדינג. מכון כושר = פיתוח הגוף. נקודה. בכל מכון יש כמובן שיעורים הנערכים בקבוצה (למשל: עיצוב וחיטוב, קיק בוקסינג, פילאטיס ועוד)  אבל מסתבר שזה בעיקר בשעות שאינן מתאימות לי.

המפגש הראשון עם חדר הכושר הפתיע אותי. אחרי ששרדתי את הרישום והשקילה הראשונית (אופס…), התלווה אלי מדריך כושר, שהסביר לי בסבלנות על כל המכשירים, בדק שאני מבינה איך לעבוד עם כל מכשיר ובכל עמדה (מי יזכור את כל זה?!). קיבלתי לידי תוכנית עבודה (ועוד איזו תוכנית!!!). לאחר אימון בסבב בעזרת כל המכשירים השונים, גיליתי שמאחורי אימון של שעה וארבעים דקות!!! ואני שרדתי אותו. באומץ.

זה היה ביום שישי בצהריים וחזרתי הביתה חדורת התלהבות ועם חיוך מרוח על הפנים. במוצ”ש כבר הייתי באימון הבא.

כמובן שמעבר לאימון ההדרכה הראשון אותו עוברים בליווי מדריך כושר, שאר האימונים הם לגמרי עניין אישי. מגיעים למכון הכושר, בזמן הפנוי ומחליטים איזה אימון כושר לערוך:  אימון אירובי. אימון שעובד יותר על סיבולת לב ריאה. אימון על קבוצות שרירים שונות. זו בחירה והחלטה אישית.

וההחלטה שלי השנה היתה לחזק את הגוף ולחזור לכושר.

להחליט לקום מהמקום הנוח הזה, בד”כ הספה בסלון, לאחר יום עבודה, ללבוש את בגדי הספורט ולבחור לצאת מהבית לאימון – זה כבר חצי מהתהליך.

החצי השני זה פשוט להתמיד. בנוסף יש את העניין הזה של התשלום. זה לא זול להתאמן… אבל מצד שני ,עולה לנו ביוקר להזניח את הגוף.

בחודש הראשון ביקרתי במכון יום יום. (התלהבות של מתחילה). בהתחלה נרשמתי רק לחודש ניסיון.

פחדתי שיהיה לי קשה מדי. מעייף ושלא אצליח להתמיד. בתום החודש, נשארתי בחיים, המשכתי את המנוי ונכנסתי לשגרה.

בתחילת הדרך, לא מומלץ להתייאש מכך שלידכם מתאמנים כאלה הניראים חתיכים / חתיכות מכם… הרי בסוף יגיע השדרוג וההרגשה תשתפר!

הגוף התחיל להתחזק בהדרגה וההרגשה הנהדרת בתום האימון לא החליפה שום הרגשה אחרת.

התמכרתי לספורט.

בשנה האחרונה ביקרתי במכון הכושר לרוב 5 ימים בשבוע (לעיתים גם יותר), כשאימון ממוצע נמשך כשעה עד שעה וחצי. זה היה הזמן איכות שלי עם עצמי.

בד”כ אני פנויה לאימון רק בסביבות 21:30 בלילה ואני מסיימת את האימון ב- 23:00 בלילה.

לפעמים אני גמורה מעייפות. לפעמים זה אחרי יום מטורף בעבודה. יש ימים שבחוץ חמסין בלתי נסבל וימים של גשם נוראי. אני לא עושה לעצמי הנחות. אני נאמנה להחלטה שלי.

ברגע שמתאפשר לי, אני נועלת את נעלי הספורט ותוך חמש דקות אני כבר במכון.

אני יודעת שזה מקום מצויין לנקות את הראש מענייני היומיום ולסדר גם את הנשמה.

ואז על ההליכון בחדר הכושר, כשאני מתחילה באימון של לפחות 40 דקות צעידה מהירה

תוך כדי צפייה בזבל הריאליטי שמוקרן בטלויזיה (ברור שאני מעדיפה לקרוא, אבל קצת לא נוח בפוזה הזו…) אני באמת מאושרת. הרבה יותר פשוט ונוח להניח רגל על רגל על השולחן בסלון ושוב לוותר לעצמי ולהישאר בבית עם המשפחה. יותר קשה להתמיד ולהתאמץ. מהאימון אני חוזרת רגועה, אופטימית ושלווה. עם תחושת הניצחון היומית.

באחת השבתות השנה, צעדתי עם חברה מאיצטדיון ר”ג לחוף הים (חוף הילטון) בת”א. (הנה תמונה מאותה שבת, כשהגעתי אל הים…)

כשהצלחתי לעשות את כל המסלול הזה, (ואחר כך גם לחזור אותו) הרגשתי את המשמעות האמיתית של להיות בכושר. וכמובן גאווה.

אבל התענוג הכי אמיתי זה להיכנס לחנות בגדים והמידות של הג’ינס שאני מודדת קטנות יותר… (כן, כמו הג’ינס מהתיכון). בהתחלה חשבתי שאני נכנסת לג’ינס מסויים רק ברשת אופנה אחת. חשבתי שזו בטח טעות במידה שרשומה על הג’ינס (ככה זה, נשים, לא יודעות לפרגן לעצמן…) אחר כך ראיתי שהמידה הזאת מתאימה לי גם בשאר מותגי האופנה.

חשוב לי להדגיש שכלל לא עשיתי דיאטה במהלך השנה האחרונה. אכלתי הכל וכרגיל.

הפעילות הספורטיבית הנמרצת והקבועה שדרגה כנראה גם את חילוף החומרים…

דווקא כשעושים ספורט, לפעמים אף מרגישים מעט כבדים יותר (מה לעשות מסת השרירים שוקלת…) אבל הגוף מתעצב וזה הרבה יותר חשוב.

השבוע חידשתי את המנוי למכון. התחלתי שנה שנייה של כושר.

מה שבטוח, ואת זה למדתי, שזה גורם גם לאושר.

אז כל מי שעומדת עכשיו בפני ההחלטות שלה לשנה החדשה,

מומלץ להתחיל ולסמן וי גם על האימון הגופני והפעילות הספורטיבית. אני כבר סימנתי.

עוד מהבלוג של yaelis

תצוגה מקדימה

קינוח מפנק ב-5 דקות / מתכון סוף

לפעמים אני רוצה להגיש קינוח יפהפה שיעורר התפעלות, בלי להשקיע שעות במטבח. לא משהו מסובך, אבל משהו קטן ומפנק שנראה כאילו לקח לי שעות להכין אותו. קינוח שיהיה יפהפה, שיעורר את החשק לטעום אותו ולא רק בעיניים. והעיקר שיהיה מוכן...

תצוגה מקדימה

פירגון גדול לעסק קטן

בחיים צריך לדעת לפרגן. והפעם אני מפרגנת בשמחה לבית עסק קטן ומיוחד. כולנו יודעים כמה קשה לבעלי עסקים קטנים לשרוד בימים אלה. לא קל לשמור על מעגל הלקוחות הקיים ואף לנסות להגדילו. לרגל יום העסקים הקטנים שיחול ב- 2-3.1.2014 בחרתי...

תצוגה מקדימה

ראיון עם יוני פוליקר, על האלבום שבדרך, ההשראה המוזיקלית והחיים בכלל

היום אני מפנה את הבמה המרכזית בבלוג שלי לאמן צעיר ומוכשר במיוחד, יוני פוליקר. אומנם הוא רגיל לבמות גדולות בהרבה, אבל הפעם מתחשק לי לפרגן לאחד האמנים שאני יותר מעריכה. לא....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה